ערב בלי מאי

[ligo]

ערב בלי מאי

אז אתמול יצאנו מהבית לראשונה בלי מאי. אני, עם התיכנונים הבילתי פוסקים שלי, תיכננתי לו"ז למקלחת, אוכל ושינה- הייתי בטוחה שנשאיר אותה ישנה להשגחת אמא שלי ונצא מהבית רגועים. ואז, כמובן, התיכנונים משתבשים...מאי בוכה באמבטיה, אוכלת, נרדמת, מתעוררת, אוכלת עוד ולא רוצה לישון (דוקא לשימחת אמא שלי ואחותי שרוצות לשחק איתה...). בסוף כבר נהיה מאוחר ולא רצינו לפספס את החופה, אז השארנו את אמא שלי עם בקבוק ויצאנו לדרך. לא לפני שאמרתי לה לחייג 101 אם חלילה קורה משהו. וזה כמובן הלחיץ אותה. יובל חזר ואמר שדי כבר לדאוג, שאמא שלי גידלה 5 ילדים אז היא תסתדר. והוא כמובן צדק. בסוף הכול הסתדר- היא אכלה, נרדמה ישר במיטה ואני התנצלתי בטלפון שהייתי נורא לחוצה. היה ממש כיף לרקוד ולבלות ערב לבד אז נתחיל לאמץ את הסבתות כבייביסיטר, ואני אלמד לסמוך עליהן ולהירגע ולרגל הגיעה של מאי לגיל 3 חודשים אני רוצה לרשום אותה לחוגים- אז בנות שעסו קורסי עיסוי ושחיה- קצת חוויות- איך, מתי, כמה וכו´, ואם יש המלצות לחוגים נוספים כמובן אשמח לשמוע. אני גרה ברחובות אם יש המלצות למקומות ספציפיים תודה

 

[מיכל של עומר ויובל]

איזה כיף!

מגניב להשתחרר קצת ולהיזכר לפעמים שאת לא רק אמא... אנחנו התחלנו קורס שחיה והפעלה במים מגיל 4 חודשים. אני נורא מרוצה, אם כי צריך לקחת בחשבון ותמיד לזכור שתינוקות זה לא כמו ילדים. הפתיל שלהם קצר יותר ולא תמיד מתאים להם ממש באותו רגע להיות שם. בהתחלה כשהם קטנים, אז השיעור היה נדפק כל פעם אם מישהו היה עייף או רעב. היינו צריכים לתזמן את הארוחות והתנומות שלהם באופן די מדוייק כדי שיהנו מהשיעור. כשזה הצליח, זה היה נהדר. כשלא... לפעמים בכלל לא טרחתי לקחת אותם לשיעור כי ידעתי שהם לא יהנו. השלב הזה מסתיים בערך בגיל חצי שנה. עכשיו הם כבר יכולים להנות מהשיעור גם אם הם נורא עייפים, ומכיוון שהם כבר לא אוכלים כל 3 שעות, הם בד"כ לא מגיעים מלאים מחלב, אבל גם לא רעבים. ההפעלה עצמה היא כיף גדול גם בשבילי וגם בשבילם, לאחר שהתרגלו למים. אני מאוד רוצה להתמיד, למרות שעומר עובר עכשיו מן תקופה מעצבנת שבה הוא לא מסכים לעשות מה שעושה הקבוצה. לדעתי זה תורם להם המון מבחינה מוטורית וגם חווייתית וגם נותן לי ביטחון איתם במים. החיסרון הגדול הוא כמובן המחיר - 60 ש"ח לשיעור (אני מקבלת 10% הנחה לתאומים שזה ממש מצחיק).

 

[שירלי של תומר]

../images/Emo6.gif כמה מוכר כל מה שאת כותבת...

שמחה שנהניתם ואני בטוחה שמאי ואמא שלך הסתדרו יופי

זה באמת כיף לפעמים לצאת לבד ולרקוד ולהשתולל וגם סתם לאכול בשקט כמו פעם... אנחנו כבר לא עשינו את זה שנה

לגבי חוגים: ממליצה בחום רב (את יודעת) על הבריכה של ענת בגדרה 08-8598374 הנאה צרופה מובטחת

כשניפגש סוף סוף (מה קורה עם מאיה?!) אז אני אראה לכן את הוידאו שצילמתי בשבוע שעבר בחוג הבריכה של תומר. פשוט למות עליו... חבל"ז! אין לי המלצות אחרות...

אני מתגעגעת

 

[שירלי של תומר]

אגב, אנחנו התחלנו את החוג בגיל 7

חודשים ולא בגיל 3 חודשים (בהתחלה נרשמנו אבל לא היה מקום וחיכינו ואז כשהיה מקום נסענו לשלושה שבועות לחו"ל ואח"כ היו החגים כך שזה נדחה) אבל בדיעבד ומשיחה עם ליט שהתחילה עם תומר שלה בגיל 4 חודשים נראה שדווקא כדאי להתחיל קצת יותר מאוחר מגיל חצי שנה בערך ואז זה אפקטיבי יותר והם נהנים יותר. אבל זו מסקנה שהתאימה כנראה בשבילנו...ולמיכל, גם לתומר היתה איזו תקופה שפתאם הוא היה אנטי ולא שיתף פעולה ורצה לצאת. לא לחצנו וגם יצאנו באמצע שיעור. היום הוא הילד הכי מאושר במים שאני מכירה

 

[מיכל של עומר ויובל]

הוא נהנה מהמים

אבל לא מהקבוצה

אם כולם נמצאים על יד הקיר, הוא ממש חיב לרדוף אחרי צעצועים. ברגע שכולם סיימו לרכב על הגלשנים, הוא מתחיל. הוא לא משתף פעולה בשירים במעגל וכו´. אין בעיה להכניס אותו למים והוא לא מבקש לצאת, אבל זה מאוד מתסכל כי אני משלמת בשביל השיעור והפעילות המודרכת והוא בעצם לא עושה שום דבר עם שאר הקבוצה. בכל זאת אני רוצה להתמיד ולנסות לעבור את התקופה הזאת. אני רואה בבריכה את הילדים היותר גדולים שכבר ממש שוחים מרחק וכמה שהם נהנים, ואני מאמינה שעומר יכול להיות כמותם.

 

[שירלי של תומר]

הבנתי...

גם לתומר יש איזשהו אנטי לקבוצה (למרות שעכשיו אנחנו באחלא קבוצה) אבל הוא כזה ואני מאמינה שכשהוא יתבגר זה ישתנה. בכל מקרה, המדריכה שלנו חולה על תומר ועושה כל מה שהוא רוצה כך שהרבה פעמים הוא גם הקובע מה יהיה בשיעור

 

[יוליי]

יציאה בלי הילדים ...קשה לכולנו

כשאנחנו מחליטים לצאת, ישר אני מחשבת באיזו שעה, אם ליה תהיה ערה, ישנה, אחרי אוכל, לפני אוכל, תתעורר באמצע ותגלה שאמא לא פה.... כל האנרגיות האלו על איך היא תסתדר, לפעמים מוציאות לי את החשק לצאת. אבל אני חושבת שאסור לוותר. כמובן שלא מדובר על יציאות תכופות. למרבה הפלא אני גם מגלה שיש אנשים נוספים בעולם שיודעים להסתדר עם ילדי. כמה מפליא. אם יש סבתות בסביבה (הלואי עלי) נצלי זאת. מאי לא יכולה להיות בידיי ביבייסיטר טובות מאלו. לדעתי הילדים רק מרוויחים מהורינו. גם אני שמעתי מחברה, על בריכת השחיה בגדרה כמומלצת מאוד לתינוקות. יולי

 

[חנה של ליאור]

איזה כיף לכם!

כבר אמרתי שאת הילדה הבאה אני ארגיל גם לבקבוק מההתחלה. אצל שיר זה כנראה כבר אבוד אז אנחנו לא יוצאים בלעדיה. לא נורא. גם לפני ששיר נולדה לא היינו בליינים גדולים אז ההפסד לא כזה גדול. טוב שאת יכולה לסמוך על אמא שלך. נראה לי שהן תסתדרנה היטב ביחד. חנה

 

[ת ו ת]

איזה כיף

אני למדתי לסמוך על הסבתות אבל לא הצלחתי להרגע. אני מתקשרת המון פעמים לראות שהכל בסדר. לדעתי חובה-חובה-חובה לצאת ולהתאוורר כזוג.

 

[סוכריה על מקל]

הפעם הראשונה שיצאנו בלי יונתן...

היתה כשהוא היה בן שבועיים... היו לנו כרטיסים להצגה עוד מקודם (מלפני שנולד), ולמרות שממש ממש לא רציתי לצאת ולעזוב אותו זה הפך אצל רון למעין מבחן כח של "מי יותר חשוב לי". אז בלית ברירה השארתי את הקטנצ´יק אצל החברה הכי טובה שלי (אמא ל-3), שהיתה מאושרת והודתה לי מאוד (!). הייתי אומללה כל הערב, לא נהניתי מההצגה בכלל, וברגע הראשון שהתאפשר סיימתי את הערב ונסענו לקחת אותו. מאז כבר יצאנו בלעדיו פעמיים, פעם אחת הוא היה אצל אמא שלי ופעם אחת אצל הבייביסיטר החדשה שמצאנו (אשה קצת יותר מבוגרת ונורא נחמדה שמקבלת אותו מאוד יפה). בכל פעם קצת יותר קל לי, אבל החלק הכי מהנה בערב הוא לחזור לתינוק שלי...