ערב הודי משובח בטאיזו
כבר הרבה זמן לא כתבתי פה כלום, אבל חוויה מוצלחת ומהנה במיחד בטאיזו גרמה לאצבעות שלי לדגדג. אז הנני כאן
ביום ראשון נכנסתי בטעות לרשימת שוברים שאני שומרת לעצמי במטרה לא לפספס תוקף, והתברר לי שיש לי שובר מתנה מהעבודה שפג תוקפו ממש באותו היום (זמן איכות של קשרים פלוס, מי שמאד רוצה לדעת). לא ניצלתי אותו עד כה מפני שלא מצאתי ברשימת המקומות שמכבדים אותו אף מקום מעניין במיוחד, אבל מתברר שלאחרונה טאיזו נוספה לרשימה! עלה לי רעיון גאוני לפתות בהצעה לארוחה חינם שתי חברות טובות שילדו לאחרונה ושלא הזדמן לי לראות כמעט. הן נענו להצעה, ובספונטניות רבה קבענו לאותו ערב.
התמזל מזלנו ובימי ראשון יש במסעדה ערבים הודיים. לא בטוחה שהייתי הולכת בכוונה תחילה דווקא ביום ראשון, אבל זה יצא מעולה. האווירה היתה נעימה, קצת יותר משוחררת מהפעמים הקודמות שסעדתי במקום, והניחוחות היו ממש משכרים ומאד מאד מעוררי תיאבון. במפתיע זו היתה הארוחה הכי פחות חריפה שאכלתי בטאיזו, ובהתחשב בכך שחריפות יתר הפריעה לי בכל אחד מביקוריי הקודמים, זה ראוי לציון.
בחרנו מגוון מנות לחלוק, וקיבלנו גם מנה על חשבון הבית, שכנראה שולחן אחר ביטל (אשמח לשמוע רעיונות למה, זו מנה מיוחדת שהסבירו לנו עליה במיוחד, אז אני לא חושבת שאפשר להיות מופתעים ממנה). כשקיבלנו את החשבון התברר שזו גם היתה מנה מאד יקרה, מה שגרם לה להיות טעימה אפילו יותר
אכלנו:
הזמנו גם בקבוק ריזלינג של ויתקין (150 ש"ח), מה שהביא את החשבון ל-504 ש"ח מוצדקים עד מאד, והשובר שכיסה 330 ש"ח הפך את הארוחה כולה למשתלמת במיוחד, מן הסתם.
כשרשמתי עכשיו את מחירי המנות הופתעתי מאד לטובה, לדעתי זו תמורה נהדרת לכסף, במסעדה שאני רגילה לחשוב עליה כאחת היקרות.
לכל חובבי האוכל ההודי ולכל מי שלא נרתע ממנו – מומלץ בחום.
כבר הרבה זמן לא כתבתי פה כלום, אבל חוויה מוצלחת ומהנה במיחד בטאיזו גרמה לאצבעות שלי לדגדג. אז הנני כאן
ביום ראשון נכנסתי בטעות לרשימת שוברים שאני שומרת לעצמי במטרה לא לפספס תוקף, והתברר לי שיש לי שובר מתנה מהעבודה שפג תוקפו ממש באותו היום (זמן איכות של קשרים פלוס, מי שמאד רוצה לדעת). לא ניצלתי אותו עד כה מפני שלא מצאתי ברשימת המקומות שמכבדים אותו אף מקום מעניין במיוחד, אבל מתברר שלאחרונה טאיזו נוספה לרשימה! עלה לי רעיון גאוני לפתות בהצעה לארוחה חינם שתי חברות טובות שילדו לאחרונה ושלא הזדמן לי לראות כמעט. הן נענו להצעה, ובספונטניות רבה קבענו לאותו ערב.
התמזל מזלנו ובימי ראשון יש במסעדה ערבים הודיים. לא בטוחה שהייתי הולכת בכוונה תחילה דווקא ביום ראשון, אבל זה יצא מעולה. האווירה היתה נעימה, קצת יותר משוחררת מהפעמים הקודמות שסעדתי במקום, והניחוחות היו ממש משכרים ומאד מאד מעוררי תיאבון. במפתיע זו היתה הארוחה הכי פחות חריפה שאכלתי בטאיזו, ובהתחשב בכך שחריפות יתר הפריעה לי בכל אחד מביקוריי הקודמים, זה ראוי לציון.
בחרנו מגוון מנות לחלוק, וקיבלנו גם מנה על חשבון הבית, שכנראה שולחן אחר ביטל (אשמח לשמוע רעיונות למה, זו מנה מיוחדת שהסבירו לנו עליה במיוחד, אז אני לא חושבת שאפשר להיות מופתעים ממנה). כשקיבלנו את החשבון התברר שזו גם היתה מנה מאד יקרה, מה שגרם לה להיות טעימה אפילו יותר
אכלנו:
- לחמניות מאודות (18 ש"ח) – חשבתי לוותר, אבל אחת החברות עוד לא אכלה אותן והתיאורים המחמיאים שלי גרמו לה לדרוש אותן, ואני לא התנגדתי.
- סלט שרימפס (66 ש"ח) – עבד מצוין גם בלי השרימפס, לחברה שנמנעת מפירות ים. אני תוהה עכשיו אם זו מנה הודית או דווקא וייטנאמית, אולי?
- פאקורה ברבוניות (48 ש"ח) - המנה המאכזבת של הארוחה, טעימה אך סתמית.
- הר גאו סקאלופ (66 ש"ח) – מנה שלא הסכמתי לוותר עליה אחרי שבארוחה הקודמת היתה היהלום שבכתר מבחינתי. החברה שנמנעת מפירות ים הסכימה לקחת ביס, וטענה שזה מרגיש כמו בצק. אני מסכימה איתה שאין למנה טעם ים-י במיוחד, אבל היא עדין נהדרת.
- באטר צ'יקן (88 ש"ח) – באופן אישי לא חיבבתי את הטעם של הרוטב. החילבה או השמנת החמוצה היו חמוצים מדי בשבילי.
- מלאי קופטה (68 ש"ח) – רוטב נהדר ועשיר כמעט-להחריד, הכופתאות דביקות ומתקתקות. מבחינתי ביס אחרון מהמנה הזו היה קינוח.
- לוקוס שלם מטוגן (בתפריט זה לברק, אבל הוא אזל באותו היום והוחלף בלוקוס, שתומחר ב-50 ש"ח ל-100 גר'. המנה שלנו שקלה 650 גר', מתברר, אז אמורה היתה לעלות 338 ש"ח) – זו המנה שקיבלנו במתנה. לא שקלנו כלל להזמין אותה, ובסופו של דבר היא היתה המנה הכי שווה. מתברר שדג שלם בטיגון עמוק זה יופי של דבר.
הזמנו גם בקבוק ריזלינג של ויתקין (150 ש"ח), מה שהביא את החשבון ל-504 ש"ח מוצדקים עד מאד, והשובר שכיסה 330 ש"ח הפך את הארוחה כולה למשתלמת במיוחד, מן הסתם.
כשרשמתי עכשיו את מחירי המנות הופתעתי מאד לטובה, לדעתי זו תמורה נהדרת לכסף, במסעדה שאני רגילה לחשוב עליה כאחת היקרות.
לכל חובבי האוכל ההודי ולכל מי שלא נרתע ממנו – מומלץ בחום.
