ערב החג

[shadow191]

ערב החג

אחרי שהתכוננתי שבוע לחג ואחר שיום לפני לא ישנתי ממחשבות
הגיע החג
מתחיל לצעוד לבית של דודה שלי שזה בערך 300 מטר מהבית שלי
דפיקות הלב מתגברות תחושת חרדה ניכרת באוויר
ושתבינו שזה רק הליכה של 300 מטר ולא נסיעה של כמה שעות באוטו

מגיע לדודה שלי רואה את כולם שם
מסתכלים עליי במן מבט מרחם כזה
של רחמים כמו שמסתכלים על אדם חולה
מיד עלה לי בכי
מכירים את זה שיש בכי שהוא לא נמנע?
שכמה שתתעוותו את הפנים זה לא יעזור?
ככה היה לי אתמול רצתי חזרה הביתה
עם מועקה קשה בלב הרגשתי שיש לי אבן של 4 קילו על הלב
התחלתי לבכות ולצרוח
שתיתי כוס וודקה ונירדמתי כמו תינוק
תאמת? לא היה משהו
איך היה אצלכם?

 

[EZCA]

עצם העובדה כי לא ישנת בלילה זה אומר שערב ראש השנה היה גדול

עליך כי פחדת מהמפגש הגדול עם הערב המרגש עם הרבה אנשים והרבה רעש מסביב.זה בגלל שאתה אדם רגיש מאד וזקוק לפינה שקטה יותר עד שתתרגל בהדרגתיות להיות בפינות רועשות יותר. פעם בצעירותי הייתי כמוך .כעת החיים למדו אותי להיות פחות רגיש מאד לסביבה ולכן הפעם נסעתי 50 ק"מ לערב ראש השנה במפגש עם הרבה מוזמנים וגם בסיום הערב עזרתי בניקוי ואיסוף מה שנשאר מהערב על השולחנות עד שעה 2 בבוקר ורק אז חזרתי הביתה ב-3 בבוקר. התקלחתי נחתי ונרדמתי ב4 בבוקר. החיים זה כמו בית ספר וכל אחד לומד לחיות נכון בהתאם ליכולות שלו ולא יותר מעל היכולות שלו. לומדים לחיות נכון במשימות בהדרגתיות ולא באתגרים הגורמים לגירויים חזקים של מערכת העצבים הרגישה מאד.

 

[ורדה צדיק]

הדרגתיות זה טוב

שנה טובה עזרא
כשמך כן אתה - מתגייס לעזרה,
כל הכבוד !

 

[ורדה צדיק]

כמו במבחן

shadow יקר,
שנה טובה לך, אני מקוה שהרגשתך השתפרה מאז.
"נירדמתי כמו תינוק" אתה כותב,
לפחות ישנת אחרי אם לא לפני.

הדברים שאתה כותב מאפיינים אדם שיש לו חרדת מבחנים,
שעומד לפני מבחן,
הוא לומד, משנן את החומר, מתכונן,
הוא כל כך רוצה להצליח, וככל שהוא רוצה להצליח,
כך הוא חושש יותר, וברגע האמת,
בזמן המבחן,החרדה עולה ומתגברת
ולא מאפשרת לו להתרכז במבחן.

לי נראה שדבר דומה קרה לך.
ארוחת החג עבורך היתה סוג של מבחן,
שבו רצית מאד להצליח,
חשת (וחששת) שכולם בוחנים אותך,
(לא בהכרח האמת).
אפשר לומר שמה שמתאים לחרדת מבחנים יכול להתאים כאן :
איך היית מציע להפחית את החרדה למי שנגש למבחן?

 

[shadow191]

שירה לעצמו בראש

עדיף לו

 

[ורדה צדיק]

לך הלאה... יהיה טוב

חגים הם תקופה לחוצה ומלחיצה,
ואחת הגורמות לכך אלו הן פגישות משפחתיות,
הערות לא במקום, ציפיות מאתנו...לא פשוט,
אז לא פלא שחשת צורך לעשות "אחורה פנה",
ואתה לא היחיד שנתקל בכך.
אני מזמינה אותך לא לקחת ללב יותר מדי,
לסלוח לעצמך,
פחות לשים לב למה חושבים עליך,
כי אנשים בדרך כלל מרוכזים בעצמם,
ולא בך - כמו שאולי נדמה לך.
וגם אם היית בסיטואציה לא נעימה -
לאנשים יש זכרון קצר, הם שוכחים,
אז לך הלאה ויהיה טוב,
שנה טובה !