ערב טוב אנשים יקרים

[לי בא]

ערב טוב אנשים יקרים

אז החלטתי שלהיות בודדה הספיק לי והתחלתי לחפש חברים.
הבעיה שבגילי אני כבר לא יודעת איפה מכירים.
בחדר כושר כולם צעירים, בעבודה אנשים נשואים עם ילדים ואין להם זמן,
ניסיתי דרך תפוז, אך אנשים מעדיפים לשמור על אנונימיות.
אז איך עושים את זה?

 

[sweet virginia]

אמנם אני לא כל כך מתאימה לעצות מהסוג הזה

אבל נראה לי שאפשר למצוא חברים בכל מקום אם רק נפתחים לזה.
בחדר כושר יש מו הסתם אנשים בכל הגילאים ומעבר לזה- אין סיבה שלא להתחבר גם עם צעירים.
כנ"ל בעבודה. גם לבעלי משפחות יש צורך בחברים והם אפילו מוצאים לזה זמן.
חוץ מזה- אפשר גם להירשם לחוגים שונים ולצאת לטיולים מאורגנים בארץ.
אבל צריך להבין שזה לוקח זמן. אחרים צריכים להכיר אותך ואת צריכה להכיר אותם.

 

[לי בא]

את צודקת בגדול

בכל זאת קשה לי בגיל 42 גרושה עם שני ילדים למצוא שפה משותפת עם בני עשרים.
אני בקבוצות גרושים גרושות בפייסבוק, יש קבוצה שגם נפגשת, אך אני מתביישת ללכת לבד.

 

[sweet virginia]

כן אבל

השפה המשותפת לא חייבת להיות על בסיס מצב משפחתי אלא דווקא על תחומי עניין.
אני לא חושבת שהציפייה צריכה להיות- למצוא מלא חבר'ה צעירים לבילויים. הציפייה צריכה להיות- למצוא בן אדם אחד שנחמד לך לדבר איתו ומשם להמשיך.
&nbsp
חוצמזה, אם יש לך ילדים סימן שכבר יש לך מכנה משותף כלשהו עם עובדים אחרים בעבודה שלך.
בכלל, נראה לי שילדים זו דרך מצויינת להכיר אנשים. מפגשים בין הילדים- בבית ספר, בחוגים, בקייטנות, יכולים להוות התחלה לקשר עם ההורים.
&nbsp
ובכל זאת נראה לי שחוגים למבוגרים הם הדרך הנכונה.

 

[tzachy]

ערב טוב. אני יכול לשאול שאלה דומה ואף חזקה יותר...

אם הבנתי נכון, לך לפחות היתה זוגיות רצינית (והכי חשוב, יש לך ילדים משלך). לי גם זה לא.
החלטתי אי-שם בגיל 16 (כ37 שנה לאחור) שאני צריך בת-זוג מתאימה...

יצאתי לדרך לחפש, גמעתי כמויות של קילומטרים ברחוב, במסגרות, במקומות בילוי, הגעתי גם לחו"ל, אבל בנות זוג פוטנציאליות (ואולי גם גברים מתחרים? (לא בהכרח טובים יותר ממני)) לא הקלו עלי את המלאכה, שלא לומר הקשו לשווא.
אז ניסיתי במקביל לחפש באינטרנט (ובשיטות דומות טרום עידן האינטרנט) וקיבלתי רק 'סטירות' (אגב, אף פעם לא קיבלתי סטירה אמיתית מבחורה), במובן של מאמץ "פול גז בניוטראל". אתה (אני, במקרה זה) יכול לרצות מפה ועד קצה היקום, אבל "צריך שניים לטנגו".
כמו שאל סטויארט שר בשיר הזה:
"When I looked for respect, all I got was neglect".

כן... כבר שמעתי את "אתה בררן מידי", "כשתפסיק לחפש תמצא", אבל עם העובדות בשטח קשה להתווכח. מובן שאני כנראה לא 'רקדן' מצטיין... (אני באמת אגב, לא אוהב לרקוד...

) זה עדיין לא אומר שייתכן שגם הריצפה עקומה

נ.ב. אני מתנצל על הטון המתריס, זה כמובן לא משהו אישי נגדך או מישהו/י בפורום, אלא סתם 'שיחרור קיטור' קטן. אני לא מרים ידיים, אני ממשיך במאמץ רב השנים.

 

[לי בא]

ככה נכון לפעול

תמשיך לחפש ותמצא.
אין חוקיות

 

[tzachy]

ולשאלתך... -

חברים (בניגוד לעניין חיפוש/מציאת בת-זוג) יצא לי הכיר במסגרות של פעילות משותפת.
עד היום יש לי כמה חברים מהשירות הצבאי, אבל זה כמובן לא רלוונטי לשאלתך, כי לא תחזרי עכשיו לשירות צבאי (לפחות אני מאחל לך שלא...

).
חברים 'חדשים' יותר (יחסית, 10-15 שנה) הכרתי במסגרות כמו קורסים (חלקם שנמשכו כמה חודשים), או סדנאות אפילו קצרות של כמה ימים.

 

[לי בא]

חשבתי

על קורסים, אך זה עניין של תקציב וסידור לילדים.
&nbsp

 

[tzachy]

ניסיוני

לגבי סידור לילדים, אין לי באמת מה להציע (את בטוח מבינה בזה יותר ממני).

לגבי עלויות של קורסים, אכן לפעמים יש קורסים לא זולים, אבל מנגד יצא לי להשתתף פעם בסדנא שהיתה במחיר נמוך מאוד (ממש סימלי). אפשר גם לנסות פעילות התנדבותית כלשהי.

אני חושב שאם מדובר בחברים/ות (קצת בשונה מבן/ת-זוג (שאז יש הרבה דרישות)) אז כדאי לחפש פעילות עם תחומי עניין משותפים. יצא לי להכיר כמה חברים דרך פעילות בעולם האמיתי כשהקשר הראשוני נוצר, בעקיפין, דרך האינטרנט (פירסום הפעילות שם).