מסיפורי האינטרנט
סיפור הגשר זהו סיפור על שני אחים שחיו במשך שנים רבות בידידות ובחוות שכנות עד שיום אחד... הסתכסכו בגלל עניין טפשי. זו היתה הבעיה הרצינית הראשונה במשך 40 שנה. כל חייהם עבדו יחד בשדות, חלקו במכונות, בידע, ועזרו אחד לשני בשעת הצורך. מאי-הבנה הפך המצב לבלתי נסבל. הם החליפו מילים פוגעות ומרות ולאחר מכן... שבועות של שקט. בוקר אחד דפק מישהו על דלת ביתו של האח הבכור. כשפתח אותה ראה שם גבר עם ארגז ובו כלים של נגר. "אני זקוק לכמה ימי עבודה", אמר הזר. "אולי אוכל לעזור לך בתיקונים בחווה?" "כן", אמר בעל החווה, "יש לי עבודה עבורך". אתה רואה את החווה הלבנה מעבר לנחל? שם גר השכן שלי, אחי הצעיר. עד לא מזמן היה בינינו שטח ירוק, אך הוא החליט להטות את אפיק הנחל על מנת שיחצה כגבול בינינו. הוא עשה זאת כדי להרגיז אותי, אך אני אחזיר לו... אתה רואה את העצים ליד האסם? אני רוצה שתבנה לי גדר גבוהה כדי שלא אצטרך לראות אותו עוד". הנגר אמר: "נראה לי שאני מבין את המצב..." החוואי עזר לנגר להביא את הקרשים ולהכין את הכלים ונסע העירה לסידורים. עם ערב חזר וראה שהנגר סיים את עבודתו. הוא עצר במקומו המום, ולא הצליח להוציא מילה מפיו. במקום גדר בנה הנגר גשר. הוא יצר גשר מקסים ומיוחד שאיחד את שתי גדות הנחל. ואז הגיע השכן, אחיו הצעיר של החוואי, חיבק בהתרגשות את אחיו המבוגר ולחש: "אתה אדם מיוחד... לבנות גשר אחרי כל מה שאמרתי ועשיתי..." בעוד האחים מתחבקים אסף הנגר את כליו והחל ללכת. החוואי ביקש ממנו להישאר עוד כמה ימים, כי יש לו עוד כמה דברים לתקן בחווה, והנגר ענה לו: "הייתי מאוד רוצה להישאר, אדוני, אבל יש לי עוד הרבה גשרים לבנות..." פעמים רבות אנו מאפשרים לכעסים להרחיק אותנו מאנשים שאנחנו אוהבים. פעמים רבות אנחנו נותנים לגאווה להתבטא במקום לרגשות. אל תיתן שזה יקרה לך. למד לסלוח ולהעריך מה שיש לך. זכור תמיד: הסליחה לא תשנה את העבר, אך תשנה את העתיד. אל תרשה ש"ברוגז" כלשהו יקלקל קשר מיוחד. זכור שלפעמים השתיקה היא התשובה הנכונה. עשה כל שביכולתך כדי שהמקום בו אתה נמצא יהיה מוקף בשלווה ובהרמוניה. ועבור תמיד את הגשר בחיוך.