ערב טוב חבר'ה מה קורה?מה חדש?

[נשמה הפצועה]

ערב טוב חבר'ה מה קורה?מה חדש?

איפה אתם?סקיטוש יש לך איימל ממני....

 

[מישהי שאיכפת לה]

נשמה הפצועה

זה גם מה שאני שואלת, הכל בסדר אצלי, מקווה שגם אצלך, ליאת.

 

[נשמה הפצועה]

היי ליאת אני בסדר../images/Emo51.gif../images/Emo24.gif

צריך למצוא נושא לדיון כשתתעוררו...למישהו יש רעיון??? תתעוררו...בעצם כבר לילה.... אז לילה טוב לכם!!!

 

[מישהי שאיכפת לה]

נשמה הפצועה

דווקא יש לי רעיון לדיון:האם חלמתם/ן אי-פעם שתצליחו לקום מכיסא הגלגלים או ללכת בלי הליכון? שאלה רלוונטית שאני חושבת שכדאי להעלות אותה לדיון, מה דעתכם/ן? אני יכולה להגיד שכשהייתי ילדה היו לי פנזטיות בנושא, אך כשהתבגרתי קצת יותר, הבנתי שהכל רק אשליות, מחכה לתגובתכם/ן. [אגב, השאלה גם להורים שבינינו, עם נוסח שונה:האם אתם/ן חושבים שילדכם/ילדתכ/ן יצליחו לקום מהכיסא או ללכת בלי הליכון?], מחכה גם לתגובת ההורים,

לכולם/ן, ליאת.

 

[נשמה הפצועה]

התכוונת לחלום בלילה../images/Emo35.gif

אז לא או יותר נכון אני לא זוכרת חולומות רק סיויטים כמו שאני לא קמה מהרדמה של ניתוח לא עלינו!!!!... אבל חברות שלי ואמא שלי חלמו שאני מתחילה ללכת וכל זה...כשסיפרו לי את זה נורא צחקתי... וחלום תקווה פנטזיה לקום מהכיסא כמובן שקיימת,למרות שזה ממש לא אפשרי... ואפרופו ניתוחים רציתי לשאול אם הניתוחים שעברתם עזרו לכם? שיהיה ערב טוב לכולם

 

[מישהי שאיכפת לה]

נשמה הפצועה היקרה

לא התכוונתי לחלום בלילה. הסיוטים שאת מדברת עליהם, נשמעים איומים ונוראיים, ועובדה שאת איתנו, זה מה שהכי חשוב, לא? ובתשובה לשאלתך שהיא שאלה מעניינת, הניתוחים שעברתי במהלך השנים עזרו לי, אבל לא במידה שאני יכולה ללכת כמו כולם, אלא רק עם הליכון אחורי, וצעדים ספורים ביותר, אני מכירה סיפור גרוע יותר שזה לא המקום לחשוף אותו, אם אתם/ן סקרנים/יות, פנו אליי במסרים אישיים, ליאת.

 

[ענבל עטיה]

../images/Emo22.gif תגובתי מורכבת ואל תכעסו...

יש לתשובה 2 רמות לדעתי : 1 התגובה הראשונית : כן בטח שחלמתי כל אחד היה רוצה הכי טוב לעצמו או לילד/ה 2 לא הייתי רוצה ... למה ? כי זה לצערנו לרובנו לא רלוונטי לחשוב על עולם אחר והחיים אחרים ולכן מיותר לדעתי לייסר את עצמנו ולתלות תקוות שוא - אני לא אומרת לא לחלום - ההיפך ! כדי לעבור בשלום את המיכשולים בחיים שלנו חייב להיות חלום להתחזק ממנו! ואני גם לא אומרת להתייאש חס וחלילה! אלא למצוא דרך אמצע שבה נגיע למצב פיזי שיתן לנו אפשרות לחיות את חיינו בכבוד וביתר קלות. וחוץ מזה תחשבו שאם לא הייתי כמוכם איך היינו מכירים חברה יקרים אהה??

ושוב אגיד שבתור דתייה אני מאמינה שה' לא נותן לאדם משימה שלא מסוגל לעמוד בה לכן זה קשה להבנה אבל לדעתי אם נבחרנו מסיבה כלשהי להיות נכים זה אומר שיש לנו תפקיד חשוב בעולם הזה -למרות שהיינו בשמחה מוותרים עליו ... ב"הצלחה לכולנו במיוחד להורים בנינו שמתחילים את המסע הקשה הזה אתם לא לבד !

אוהבת ענבל

 

[מישהי שאיכפת לה]

היי ענבל

תשובתך אכן מורכבת. זה ברור שהיינו רוצים שהמצב ישתנה, אבל כמו שכבר הסכמנו, לרובנו זה לא רלוונטי, אם כי השאלה רלוונטית לחלוטין. לכולנו יש רגעים של ייאוש, גם לי, ולצערי, הם לא מעטים. לגבי התפקיד, אני מסכימה איתך, אם כי לכל אחד יש תפיסה אחרת על התפקיד שאנחנו תופסים בעולם. קבלי

חם חזרה, ליאת.

 

[ענבל עטיה]

../images/Emo24.gifאשמח לעוד תגובות... ותודה לי

 

[ענבל עטיה]

../images/Emo13.gif התודה היא לליאת ...

 

[מישהי שאיכפת לה]

ענבל

אין לך על מה להודות לי, זה בסדר גמור, ליאת.

 

[מישהי שאיכפת לה]

ענבל

אני מאמינה שתקבלי עוד תגובות, ליאת.

 

[נשמה הפצועה]

ליאת יש לך מסר ממני לילה טוב לכם

 

[מישהי שאיכפת לה]

נשמה הפצועה

ראיתי את המסר, והוא יטופל בהמשך היום, ליאת.

 

[נשמה הפצועה]

לילה טוב ליאת ראיתי את המסר

 

[מישהי שאיכפת לה]

נשמה הפצועה

o.k, אם תרצי עוד פרטים, את יודעת את המייל שלי, ליאת.