ערב טוב חברים נכבדים,

lutz2

New member
ערב טוב חברים נכבדים,

זה 7 שנים שאשתי ואני מנסים להיתחכות אחר בני משפחתי שכעט אני יכול לומר ניספו בשואה, עד עתה נאחזתי באחוז אחד של תקוה,אך עתה גם האחד נעלם, לאחר מסע השורשים שעשימו לעיר הולדתי בהזמנתם של קבוצת אנשים מגרמניה שבמהלך המסע סופר לי רבות אודות משפחתי אני יכול לומר היום שמיציתי עד תום אתהמסע,בעקבות המסע כתבתי ספר,כמו-כן תעדתי את תקציר חיי ע'ג דיסק שוחחתי לאחרונה אם אח ואחות אשר היו שכנם של הורי ובני בית אצלם.כמובן שהם העלו את זכרונותיהם על הנייר ושלחו לי,לפני שבוע קיבלתי מסמך שארבעת אחיותי ואחי בן ה 4 נירצחו בריגה.תם החיפוש אך לא הושלם עד אשר אדע מה קרה להורי והיכן הם קבורים,אם בכלל.ירדה לי אבן כבדה מהלב, ערב טוב יהודה
 
../images/Emo201.gifצר לי יהודה

השקעת מאמץ רב בחיפוש אחר העבר שלך, ואחר המשפחה שלך, תעדת, ובנית גל-עד לכל מי שנרצח מבני משפחתך. אני מעריכה אותך מאד על האומץ, על ההשקעה, ועל שאתה חולק איתנו את סיפור חייך. אני מאחלת לך שנים ארוכות של בריאות ונחת מבני משפחתך.
 
../images/Emo16.gif צר גם לי, יהודה

עקבתי אחר חלק מפרסומיך. קרוביך הם חלק ממספר גדול של יהודים שהיו בריגה והוכחדו. מה בדיוק קרה? היכן? אלו הן שאלות ששואליחם רבים וקשה לענות עליהן. אני מאחל לך הרבה בריאות וכל טוב.
 
אמר לי פעם אדם חכם שעבר את מוראות השואה:

בשואה גם סוף רע הוא סוף טוב, כי אתה יודע מה קרה ליקיריך. וכשלא - זהו סוף רע אמיתי. מן השמים תנוחם ושלא תדע עוד צער, גם אני שמח שכמה אבנים נגולו מעל ליבך.
 

lutz2

New member
ערהטוב חברים.

תודה מכל הלב למילים היפות עתה כשהשמים היתבהרו מעט והחיפוש מתמקד רק אחרי הורי יהיה לי יותר זמן לכתיבת ספירי השלישי והא יתמקד על החיפוש .בהזגמנות זו אני רוצה להודות לכל החברים שעמדו מאחורי ועזרו לי.והם רבים,גם בארץ וביחוד בחו'ל.יש לי חוקר משפחות אדם נפלא שעשה ועושה עבודה נהדרת וכשהיצאתי לו פיצוי הוא כעס אלי.אך שלחת ילו מתנה יפה לראש השנה הנוצרי. במחקר שלי היגעתי כה קרוב שחשבתי שאותתתו עליתי על המצופה אך לא שערתי שהמרחק עדיין כה רחוק. בחיפוש שלי הסתובבתי בכל העולם ואפילו קיבלתי ערב אחד שיחת טלפון מאשה נוצריה שאמרה לי יהודה, אחותך הבכורה חיה היא לא חזרה להוריה לאחר שמסרה אותך למשפחתך המאמצת,אומר את האמת באותו הרגע נפל לי הטלפון מהיד והיא הקריאה לי מסמך שהיא ביקשה ממרשם התושבים בברלין משנת 1939 ובו שמי ושם אחותי אינו מופיע מזאת היא הסיקה שאחותי לא חזרה להוריה ונשארה בקנגסברג,היא הפעילה מיד את האחראית על ספר הקהילות של אותה עיר ובקשה ממנה להדפיס בספר מכתב מרגש אם תמונתה של אחותי עותק מהספר אני אמור לקבל בימים הקרובים. אך לצערי הגיע לאחר מיכן המסמך שקבע את מותם הטרגי של אחיותי ואחי,אותו מפקד אוכלוסין משנת 1939 נמצא גם בידי אותו קיבלתי בחיפוש שערכתי במוזאון השואה בוושינגטון.אני שוב מודה לכולכם על התמיכה והעזרה שהושטתם לי יהודה
 
למעלה