ערב טוב, יש לי שאלה ואני מאוד מקווה שתוכלו
לתת לי עצות מועילות או רעיונות. מצטערת מראש על כך שזה הולך להיות ארוך אך בכל זאת אני זקוקה לעזרתכם/ן. אז כך אני אלמנה + 2 ילדים בני עוד מעט 4, בעלי נפטר כשילדי היו בני 4 חודשים כך שאינם זוכרים אותו. הכרתי לפני כמעט שנתיים מישהו ויצאנו כשנה עד שהוא החליט שאנו נפרד מאחר ובני "עשה לו חיים קשים" ועפ"י התאור של בן זוגי דאז בני ממש "התעלל בו". אז כמו כולם אתם בטח שואלים מה ילד בן 3 יכול לעשות לאדם בן 30+ אבל עובדה שבני לא קיבל אותו וכל פעם שבן זוגי היה מגיע בני היה בוכה ועושה הכל ע"מ שבן זוגי ירגיש לא בנוח וילך. בן זוגי דאג הינו גרוש + 5 ילדים ואני אלמנה + 2. הילדים ביניהם מאוד מאוד מסתדרים וילדיו אוהבים אותי. לאחרונה ניסינו לחדש את הקשר אחרי שהיה בניתוק זמן מה אך יש לנו חששות רבים וגדולים. כיום בני ובן זוגי לשעבר די מסתדרים אך לטענתו של בן זוגי יש לו (לבן זוגי) "טראומה" או "צלקת" מה שגרם לו בני ואיך שאנו הולכים חזרה לבית שלנו הוא טוען שהוא חרד, וצפים לו כל הרגשות של אז ממש כאילו עבר התעללות. הוא אף דימה זאת להבדיל אבל לאחת שעוברת התעללות מינית ואז נכון היא יכולה לגשת לפסיכולוג ולטפל בכך ואף להתחתן בעתיד ולהקים משפחה למופת אבל כל זה קורה כי היא לא צריכה להתמודד עם "המתעלל" שעשה לה זאת. ואילו אצלנו אם נחדש את הקשר אז הוא כן יצטרך להתמודד עם בני ואף לגדל אותו בעתיד והוא לא חושב שהוא מסוגל להתמודד עם זה. קשה לבן זוגי לשעבר להניח להכל ולפתוח דף חדש למרות שהוא מאוד מנסה ומשתדל. אז נכון רובם צוחקים ולא מאמינים אפילו משפחה קרובה אבל אנו ממש ממש חסרי אונים. מה דעתכם?? מה עושים במצב כזה?? האם יכול להיות לכך פיתרון לדעתכם או שעדיף לנו שלא נחדש את הקשר?? שוב מצטערת על אורך מכתבי אך אני ממש אובדת עצות. תודה
לתת לי עצות מועילות או רעיונות. מצטערת מראש על כך שזה הולך להיות ארוך אך בכל זאת אני זקוקה לעזרתכם/ן. אז כך אני אלמנה + 2 ילדים בני עוד מעט 4, בעלי נפטר כשילדי היו בני 4 חודשים כך שאינם זוכרים אותו. הכרתי לפני כמעט שנתיים מישהו ויצאנו כשנה עד שהוא החליט שאנו נפרד מאחר ובני "עשה לו חיים קשים" ועפ"י התאור של בן זוגי דאז בני ממש "התעלל בו". אז כמו כולם אתם בטח שואלים מה ילד בן 3 יכול לעשות לאדם בן 30+ אבל עובדה שבני לא קיבל אותו וכל פעם שבן זוגי היה מגיע בני היה בוכה ועושה הכל ע"מ שבן זוגי ירגיש לא בנוח וילך. בן זוגי דאג הינו גרוש + 5 ילדים ואני אלמנה + 2. הילדים ביניהם מאוד מאוד מסתדרים וילדיו אוהבים אותי. לאחרונה ניסינו לחדש את הקשר אחרי שהיה בניתוק זמן מה אך יש לנו חששות רבים וגדולים. כיום בני ובן זוגי לשעבר די מסתדרים אך לטענתו של בן זוגי יש לו (לבן זוגי) "טראומה" או "צלקת" מה שגרם לו בני ואיך שאנו הולכים חזרה לבית שלנו הוא טוען שהוא חרד, וצפים לו כל הרגשות של אז ממש כאילו עבר התעללות. הוא אף דימה זאת להבדיל אבל לאחת שעוברת התעללות מינית ואז נכון היא יכולה לגשת לפסיכולוג ולטפל בכך ואף להתחתן בעתיד ולהקים משפחה למופת אבל כל זה קורה כי היא לא צריכה להתמודד עם "המתעלל" שעשה לה זאת. ואילו אצלנו אם נחדש את הקשר אז הוא כן יצטרך להתמודד עם בני ואף לגדל אותו בעתיד והוא לא חושב שהוא מסוגל להתמודד עם זה. קשה לבן זוגי לשעבר להניח להכל ולפתוח דף חדש למרות שהוא מאוד מנסה ומשתדל. אז נכון רובם צוחקים ולא מאמינים אפילו משפחה קרובה אבל אנו ממש ממש חסרי אונים. מה דעתכם?? מה עושים במצב כזה?? האם יכול להיות לכך פיתרון לדעתכם או שעדיף לנו שלא נחדש את הקשר?? שוב מצטערת על אורך מכתבי אך אני ממש אובדת עצות. תודה