ערב טוב לחבריא - חזרתי מירושלים
ניסיתי להתחיל לקרוא את כל ההודעות - ים שלא נגמר - אמשיך מחר - כי אני מתעלפת מעייפות. אז מה היה לי היום: קודם כל תודה על ברכתכם שיהיה לי כייף ואכן היה. הגענו מוקדם ליד-ושם - כבר היו שם ימבה של אנשים - מכל העולם - בכל השפות - מדהים - חשבתי שאין בכלל תיירות. אכן, המקום החדש מדהים ביופיו ועצבותו. טיילנו שעתיים - וזה רק על קצה המזלג - צריך לפחות חצי יום - ועדיין לא שמענו את הסיפורים האישיים של כתשעים איש - הייתי מוכנה לבזבז יום שלם לשמוע את סיפוריהם. סיפור קצר שהצלחתי לקלוט: לפני שעשו סלקציה סיפרה אחת, אמי שנראתה והייתה כבר מבוגרת, פחדתי שלא תעבור את הסלקציה, ניסיתי בכל כוח לאפר אותה שתיראה יפה וצעירה - ואכן היא עברה. שמעתי ברפרוף וחבל. אין מילים. משם - להר-הרצל לראות את קברו של רבין - וכן את קברם של גדולי האומה. שם אחד החברים ישב על ספסל וכשקם מוט של ברזל עשה לו חתך ברגל. אשתו חבשה לו בצורה כלשהי לעצור את הדם. אמרתי שאנחנו קרובים לשערי צדק וצריך להביא אותו לחדר מיון. אולם אמרו שבקיבוץ רמת רחל כנראה יש רופא והוא יטפל. הגענו לקיבוץ רמת רחל - לארוחת צהריים - הסתובבו לאחר מכן בשטח - וכל הכפרים הערביים פרושים לפנינו - כולל את השכונה החדשה שלנו הר-חומה, ולמעשה את הצד הירדני. רופא ואחות לא היו במקום. הוחלט לנסוע למשהו כמו מלר"ם טיפול מיידי - בהגיענו - אמרו שמתחילים רק בשעה 18:00. היינו שלושה אוטובוסים - שני אוטובוסים נסעו חזרה הבייתה - ואנחנו למגן דוד אדום ליד התחנה המרכזית בירושלים. החבר נכנס לרופא - ויצא לאחר שנתפרו לו 8 תפרים - תארו לכם - שלושת רבעי יום הסתובב עם רגל שנזקקה לתפרים. הגענו בשבע בערב מותשים לחלוטין. לכן סליחה אם איני מגיבה לכלום - כי אני הולכת לישון - וכמובן לרזות כמו שאנימו אמרה. לילה טוב אפי היינו אמו
ניסיתי להתחיל לקרוא את כל ההודעות - ים שלא נגמר - אמשיך מחר - כי אני מתעלפת מעייפות. אז מה היה לי היום: קודם כל תודה על ברכתכם שיהיה לי כייף ואכן היה. הגענו מוקדם ליד-ושם - כבר היו שם ימבה של אנשים - מכל העולם - בכל השפות - מדהים - חשבתי שאין בכלל תיירות. אכן, המקום החדש מדהים ביופיו ועצבותו. טיילנו שעתיים - וזה רק על קצה המזלג - צריך לפחות חצי יום - ועדיין לא שמענו את הסיפורים האישיים של כתשעים איש - הייתי מוכנה לבזבז יום שלם לשמוע את סיפוריהם. סיפור קצר שהצלחתי לקלוט: לפני שעשו סלקציה סיפרה אחת, אמי שנראתה והייתה כבר מבוגרת, פחדתי שלא תעבור את הסלקציה, ניסיתי בכל כוח לאפר אותה שתיראה יפה וצעירה - ואכן היא עברה. שמעתי ברפרוף וחבל. אין מילים. משם - להר-הרצל לראות את קברו של רבין - וכן את קברם של גדולי האומה. שם אחד החברים ישב על ספסל וכשקם מוט של ברזל עשה לו חתך ברגל. אשתו חבשה לו בצורה כלשהי לעצור את הדם. אמרתי שאנחנו קרובים לשערי צדק וצריך להביא אותו לחדר מיון. אולם אמרו שבקיבוץ רמת רחל כנראה יש רופא והוא יטפל. הגענו לקיבוץ רמת רחל - לארוחת צהריים - הסתובבו לאחר מכן בשטח - וכל הכפרים הערביים פרושים לפנינו - כולל את השכונה החדשה שלנו הר-חומה, ולמעשה את הצד הירדני. רופא ואחות לא היו במקום. הוחלט לנסוע למשהו כמו מלר"ם טיפול מיידי - בהגיענו - אמרו שמתחילים רק בשעה 18:00. היינו שלושה אוטובוסים - שני אוטובוסים נסעו חזרה הבייתה - ואנחנו למגן דוד אדום ליד התחנה המרכזית בירושלים. החבר נכנס לרופא - ויצא לאחר שנתפרו לו 8 תפרים - תארו לכם - שלושת רבעי יום הסתובב עם רגל שנזקקה לתפרים. הגענו בשבע בערב מותשים לחלוטין. לכן סליחה אם איני מגיבה לכלום - כי אני הולכת לישון - וכמובן לרזות כמו שאנימו אמרה. לילה טוב אפי היינו אמו