ערב טוב לכולםםם

skyline10

New member
ערב טוב לכולםםם

האמת קשה לקבל החלטה אמיתית לגבי הניקיון מסמים, הרבה חלקים יש בגוף, הראש רוצה, הלב לא בטוח, הרגליים?? בכלל לא, תמיד לוקחות אותי למקומות אסורים,, אוזן ? פעם שומעת לטוב ופעם לרע.. אני מבולבל , אצלנו האיזור כל היום פעילים, קשה לי.
 
אהלן סקיי ליין../images/Emo140.gif

לא כל כך הייתי פה אתמול בערב, משום שהבת שלי באה לבקר אחרי די הרבה זמן שלא ראיתי אותה, ולכן העדפתי להיות איתה.... בטח שאתם מבינים
לגבי הקשיים שהזכרת.. כל כך מוכר, לפחות לי, ואני יודעת שללא מעט אחרים גם. אני לא בטוחה שהייתי רוצה לחזור להיות פעילה, אבל... מאז הניקיון, שלושה חודשים אחרונים, נדמה שכל הצרות האפשריות נוחתות עלי, משום מקום. כאילו מישהו או כל מיני דברים חוברים יחדיו בכדי לבחון או לבדוק עד כמה אני אמיתית עם עצמי, עד כמה אני חזקה אולי, ועד כמה אני באמת רוצה או לא את הניקיון הזה. אני מתחברת למה שכתבת, בעיקר בקטע של הלב והראש. הראש שלי יודע, פשוט יודע שאסור לי לעשות דברים מסוימים. ואתה יודע, זה לאו דווקא סמים., אבל גם.. והלב.. כל כך רוצה, מייצר תחושות של זכרונות, של סטלות, של כאילו "חופש" בראש ובגוף.. ואני יודעת שה"חופש" הזה הוא רק לשעה, או כמה שעות, והכל יחזור ואפילו בגדול יותר.. אבל יש בי חלקים שכן רוצים וגונבים אותי לשם.. לפנטז על סוטול ועוד כמה דברים שמבחינתי הם שימוש לכל דבר. בעיקר בן הזוג שנפרדנו לא מזמן, וכל פעם שאני רואה או נפגשת איתו אני מרגישה משומשת.. ואני לא מצליחה להביא את עצמי למצב של לחתוך לגמרי, כי כנראה פה אני ממש חלשה למול הרחמים שמציפים אותי כשאני רואה אותו. אמרת "מבולבל".. ואני מזדהה עם זה מאד.. זה לא שאני לא יודעת מה אני צריכה לעשות, ברור לי מאד דווקא.. אבל.. קשה לי.. קשה לי מאד לראות אדם שזועק לעזרה ולהפנות לו את הגב, גם כשזה פוגע בי.. וזה פוגע. בהזדמנות זו, אני רוצה להביע אסירות תודה, קודם לך על ההזדמנות לשתף
ולאלוהים שאוהב אותי כל כך, ושומר עלי... אלוהים שלי שלא מרשה לי להתרסק, ויודע בדיוק את גבול היכולת והסיבולת שלי.. אני רוצה להודות לחברים מסביבי, גם אם קשה לי איתם לא פעם, רוצה להודות כמובן על עוד יום נקי, ולעצמי על הכוחות שלא ידעתי שאני מכילה ועוזרים לי ממש עכשיו להתמודד. כמובן שהרשימה עוד ארוכה..
בוקר טוב עולם, אוהבים
 

skyline10

New member
בוקר

מרגש מאוד מה שרשמת, כבר שבועיים אני לא יוצא מפתח הדלת, ורוואה רק את הבלון שמיתנוסס לא שם כדי לישמור אלינו, [ דימונה] אין חברים, כולם משומשים, ומישפחה נתנו תנאי חזק לחיים שלי, או ניקיון ותקבל עזרה, או בחוץ.. וזה מלחיץ.
 
"לא יוצא מפתח הדלת"...

לרגע אני חושבת על זה, ונדמה לי שלו יכולתי, גם אני לא הייתי יוצאת, ולא משום שאני מענישה את עצמי אלא משום שבבית אני מרגישה הכי בטוחה. לולא הטיפול במרכז יום, והצורך ללכת לשם, אני חושבת שלא הייתי יוצאת מהבית. כל יציאה מהבית, אפילו לטיפול, כרוכה בסיכון לפגוש את בן הזוג לשעבר, לשמוע את המניפולציות שהוא עושה על מנת שאתייחס אליו, לראות אותו זועק לעזרה גם אם זה לעיתים באופן בלתי מודע מצידו, ופעמים אחרות - זה ממש בפירוש - "אני צריך את העזרה שלך..." זה לראות בכל בוקר או צהריים מחדש, אדם שעד לא מזמן אהבתי, וכרגע מתרסק לי מול העיניים מבלי שאוכל לעשות משהו עבור זה, מה גם ששוב, זה פוגע בי.. כמעט פיזית. כאילו, כל זמן שזה דיבורים, אין לי בעיה עם זה, או שיש לי אבל פחות מאשר כשזה מגיע לפיזי, וכן.. זה הגיע לפיזי פעמיים... התירוץ שלו היה "שימוש" ועוד הוא יודע לומר שזה בגללי.. אז אני לא באמת מרגישה אשמה, כאילו אני יודעת שאני ממש לא אשמה בזה שהוא נפל שוב, אבל זה לא עוזר לי להרגיש טוב, אני מרחמת, אני נקרעת בתוכי לנוכח המראה הזה של שבר כלי למולי... אני יודעת שהטיפול והתכנית אומרים להתרחק מפעילים גם אם זה אח שלי, משום שזה מהווה מצב סיכון. אני לא פוחדת בגלל השימוש בסמים, אני רק מרגישה שבכל פעם שאני נפגשת איתו, אני כמו משומשת, כי אני לא מסוגלת להביא את עצמי למצב של להרחיק אותו אחת ולתמיד מבלי לפגוע, או לעשות משהו שמעולם לא חשבתי שאזדקק לו, כמו לפנות למשטרה.. כשהשתמשתי, לא יכולתי לעשות כמה דברים.. היו דפוסים שניהלו את חיי, ואני מרגישה שזה בדיוק מה שקורה לי כרגע, גם בלי סמים. שוב - לא מסוגלת להרחיק אותו בלי להרגיש אשמה, בלי לפגוע ממש. אוהבים
 

skyline10

New member
ואאו בוחרת

תודה על השיתוף בחייך בפרטיים, אצל מי הילדים? אצלך? אני יכול רק ורק לחזק אותך , ולאחל לך שתחליטי מה שטוב לך. מרגש מאוד
 
../images/Emo51.gif

אין ילדים בסיפור.. והכל בסדר, ויהיה עוד יותר בסדר. תודה על ההזדמנות לשפוך
שבת שלווה ושקטה לנו.
אוהבים
 
בוקר טוב לכולם../images/Emo24.gif../images/Emo42.gif

לבוחרת היקרה כל הקשים היו גם בעבר אולם ביגלל הסטולות לא ראינו אותם ולא הרגשנו מה שעובר עלינו, והיום הם ים אסירות תודה לכוח העליון על היום הנקי כאשר אנו עוברים משבר או קושי אנו מרגישים זאת בעוצמות מפני שאנו מרגשים והחשוב ביותר שאנו אנשים חיים ומרגישים ולא אנשים חיים אולם מתים ורדומים פנימית,לכן כול מה שקורה ואני יודע מה את עוברת מפני שגם אני עברתי דברים דומים או אחרים אולם זה עובר בכול יום יש שקיע ויש גם זריחה ,החשוב ביותר שחזרה לשימוש לא יפתור שום קושי או בעיה ,במידה וזה היא פוטר אני האיתי חוזר לשימוש .ולכן אין מה לעשות צריך להמשיך בדרך לרדת לחדרים ולהיות בסביבה של אנשים מנצחים בדרך . אוהב אותך תמשיכי בדרך אני גאה בך ובדרך שלך למרות שבזמן האחרון קצת נעלמת מהחדר ....אל תעני אני יודע את הסיבה.חחחחחחחחחחח שהיה לך שבת שלום אוהב אותך .
 
בוקר טוב../images/Emo42.gif ואחלה שבת../images/Emo213.gif דודי../images/Emo24.gif

משתדלת להיצמד למנצחים בדרך, וזוכרת שלא חשוב זמן הניקיון, אלא הנכונות להמשיך הלאה, ובעיקר האומץ.. כי זה משהו שלי מאד מאד חסר. תודה
אוהבת
 
למעלה