אהלן סקיי ליין../images/Emo140.gif
לא כל כך הייתי פה אתמול בערב, משום שהבת שלי באה לבקר אחרי די הרבה זמן שלא ראיתי אותה, ולכן העדפתי להיות איתה.... בטח שאתם מבינים
לגבי הקשיים שהזכרת.. כל כך מוכר, לפחות לי, ואני יודעת שללא מעט אחרים גם. אני לא בטוחה שהייתי רוצה לחזור להיות פעילה, אבל... מאז הניקיון, שלושה חודשים אחרונים, נדמה שכל הצרות האפשריות נוחתות עלי, משום מקום. כאילו מישהו או כל מיני דברים חוברים יחדיו בכדי לבחון או לבדוק עד כמה אני אמיתית עם עצמי, עד כמה אני חזקה אולי, ועד כמה אני באמת רוצה או לא את הניקיון הזה. אני מתחברת למה שכתבת, בעיקר בקטע של הלב והראש. הראש שלי יודע, פשוט יודע שאסור לי לעשות דברים מסוימים. ואתה יודע, זה לאו דווקא סמים., אבל גם.. והלב.. כל כך רוצה, מייצר תחושות של זכרונות, של סטלות, של כאילו "חופש" בראש ובגוף.. ואני יודעת שה"חופש" הזה הוא רק לשעה, או כמה שעות, והכל יחזור ואפילו בגדול יותר.. אבל יש בי חלקים שכן רוצים וגונבים אותי לשם.. לפנטז על סוטול ועוד כמה דברים שמבחינתי הם שימוש לכל דבר. בעיקר בן הזוג שנפרדנו לא מזמן, וכל פעם שאני רואה או נפגשת איתו אני מרגישה משומשת.. ואני לא מצליחה להביא את עצמי למצב של לחתוך לגמרי, כי כנראה פה אני ממש חלשה למול הרחמים שמציפים אותי כשאני רואה אותו. אמרת "מבולבל".. ואני מזדהה עם זה מאד.. זה לא שאני לא יודעת מה אני צריכה לעשות, ברור לי מאד דווקא.. אבל.. קשה לי.. קשה לי מאד לראות אדם שזועק לעזרה ולהפנות לו את הגב, גם כשזה פוגע בי.. וזה פוגע. בהזדמנות זו, אני רוצה להביע אסירות תודה, קודם לך על ההזדמנות לשתף
ולאלוהים שאוהב אותי כל כך, ושומר עלי... אלוהים שלי שלא מרשה לי להתרסק, ויודע בדיוק את גבול היכולת והסיבולת שלי.. אני רוצה להודות לחברים מסביבי, גם אם קשה לי איתם לא פעם, רוצה להודות כמובן על עוד יום נקי, ולעצמי על הכוחות שלא ידעתי שאני מכילה ועוזרים לי ממש עכשיו להתמודד. כמובן שהרשימה עוד ארוכה..
בוקר טוב עולם, אוהבים