ערב טוב לכולם

בלה ענת

New member
ערב טוב לכולם../images/Emo189.gif

תשובתי לא תוכל לעזור לכם, תנסו להתמקד במה שאני כותבת. איבדתי את בתי האהובה ממחלה נוראית. ענתי שלי הייתה בתחילת חיים אמיתיים. אשה צעירה בת 26.5 בדרך לחופה ועם המון תוכניות לחיים טובים ומאושרים. ופתאום הכל השתבש, נעלם, נגמר. ענת אור לא איתנו אבל אנחנו כאן עם כל הצער. נשארנו, למרות רצונינו למות ולהצטרף אל ענתי. ובכל זאת אנו עדיין פה, קמים בבוקר לעבודה, ממשיכים ללא מטרה מוגדרת ומושכים עד שעות הלילה. וכך זה יום-יום. ככל שעובר זמן יותר קל להשאר לבד בבית, תלות במישהוא מסוים שעוזר פוחתת. נכנסים לשגרה:בוקר-עבודה, צהריים? ערב -מנסים להעסיק את עצמינו כדי הזמן יעבור מהר מאד. הדבר הראשון וחשוב ביותר בקיומינו - הוא לא להשבר. לשמור על השפיות כדי שהזכרונות לא ייעלמו, מפני שאנו חייבים להנציח את אהובינו. זאת המסימה. לא לשכוח כדי שגם האחרים לא ישכחו. חייבים להצמד לאנשים שאוהבים, לתת להם לאהוב אותנו ולאהוב אותם בחזרה. לשים מסכה על הפנים למשך היום ובבית להסיר אותה. אם אי אפשר לדבר עם בני משפחה מדרגה ראשונה, צריך להעזר בחברים ובבני משפחה אחרים שמוכנים להקשיב, תמיד יהיה אחד כזה מיוחד. תשמרו על עצמכם. אמא של ענת אור ענת אור
06.05.1980-21.02.2007
 

shlish2004

New member
ערב טוב גם לך

קראתי בעיון את מה שכתבת ועם משפט אחד שכתבת יש לי אי הסכמה איתך אבל אינני מתווכח איתך, רק מנסה לתת נק' מבט נוספת. אינני חושב שאני צריך לשים מסיכה בשעות היום ואינני חושב גם שאני חובש אותה. כאשר טוב לי אז אני גם מחייך, כאשר רע לי אז כולם מסביב יודעים זאת וחשים זאת, ואני יודע כי כך גם המצב אצל הוריי. עמית
 
למעלה