מימית וזכה
New member
ערב טוב לכולם...
תודה על התגובה החמה טאקילה, יש לי עוד מכתב שישלח בבקבוק ומי יודע, אולי גם יגיע ליעדו, אחרי הכל כאן זה חוף המבטחים של האוהבים הוירטואלים ... אהוב אחד, אחרי שכתבתי בפורום אהבה וירטואלית, לא הבנתי איך אצרתי בתוכי את כל הרגש הזה כל כך הרבה זמן בלי שאיש ידע. אתה זוכר איש יפה, זוכר איך היינו הולכים בערב לחוף ומטיילים יד ביד כאילו אין עולם. זוכר שלפני שעשינו את זה פיזית, היית שולח אותי כך למיטה, בשלוות האדוות הגלים שמלטפת את כפות רגלי? רק בכדי שאוכל לישון בשלווה? זוכר שהיית שולח לי חיבוק מרחוק? זוכר שהבטחנו כשכברר נעשה את זה (ניפגש) לא נעשה את זה מוסתר ועלוב, אלא בראש מורם. שנינו ידענו שיש סיכונים, ובכל זאת, הבטחנו וקיימנו. אתה יודע, חשבתי היום בדרך מהעבודה על האופציה שאתקשר אליך. אני יודעת שתשמח לשמוע אותי, יודעת שתזהה מיד את הקול, אחרי הכל אהבה כזו לא מוצאים כל יום. מצד שני, אמרנו את המילה המפורשת ואני לא מתכוונת שלא לעמוד בה. החלטנו שדי, שמסוכן, שאתה לא מרוכז בעבודה ובילדים. שלי קצת קשה לעשות הצגות של איכפתיות כשהראש חושב עליך והגוף כמה לך. אהוב שלי...הרי תמיד תשאר כזה, לפעמים, כשאני פוקחת את העיניים בבוקר אני עדיין מקווה לקבל את ה"בוקר טוב בייבי" שלך. וכשאני פותחת את המייל בעבודה אני עדיין מקווה למצוא שם איזה שיר שכתבת רק לי (מוכשר. אתה פשוט מוכשר) וכשאני פותחת את הדלת בבית, אני מקווה להכנס לעולם שכולו שלנו. לחיבוק שלך. התרגלתי, התרגלתי לזה שאתה לא שם. ובכל זאת, כל אוטו שהוא כמו שלך (והוא לא נדיר במיוחד) יקפיץ לי את הלב...תמיד. וכל מספר טלפון שאני לא מכירה במזוהה יעיר בי תקווה שאולי... אהוב שלי, אני מסיימת להפעם. אני משוכנעת שלא תקרא, ובכל זאת בוחרת לשלוח את המכתבים אל ים המידע הגדול. אוהבת אותך תמיד.
תודה על התגובה החמה טאקילה, יש לי עוד מכתב שישלח בבקבוק ומי יודע, אולי גם יגיע ליעדו, אחרי הכל כאן זה חוף המבטחים של האוהבים הוירטואלים ... אהוב אחד, אחרי שכתבתי בפורום אהבה וירטואלית, לא הבנתי איך אצרתי בתוכי את כל הרגש הזה כל כך הרבה זמן בלי שאיש ידע. אתה זוכר איש יפה, זוכר איך היינו הולכים בערב לחוף ומטיילים יד ביד כאילו אין עולם. זוכר שלפני שעשינו את זה פיזית, היית שולח אותי כך למיטה, בשלוות האדוות הגלים שמלטפת את כפות רגלי? רק בכדי שאוכל לישון בשלווה? זוכר שהיית שולח לי חיבוק מרחוק? זוכר שהבטחנו כשכברר נעשה את זה (ניפגש) לא נעשה את זה מוסתר ועלוב, אלא בראש מורם. שנינו ידענו שיש סיכונים, ובכל זאת, הבטחנו וקיימנו. אתה יודע, חשבתי היום בדרך מהעבודה על האופציה שאתקשר אליך. אני יודעת שתשמח לשמוע אותי, יודעת שתזהה מיד את הקול, אחרי הכל אהבה כזו לא מוצאים כל יום. מצד שני, אמרנו את המילה המפורשת ואני לא מתכוונת שלא לעמוד בה. החלטנו שדי, שמסוכן, שאתה לא מרוכז בעבודה ובילדים. שלי קצת קשה לעשות הצגות של איכפתיות כשהראש חושב עליך והגוף כמה לך. אהוב שלי...הרי תמיד תשאר כזה, לפעמים, כשאני פוקחת את העיניים בבוקר אני עדיין מקווה לקבל את ה"בוקר טוב בייבי" שלך. וכשאני פותחת את המייל בעבודה אני עדיין מקווה למצוא שם איזה שיר שכתבת רק לי (מוכשר. אתה פשוט מוכשר) וכשאני פותחת את הדלת בבית, אני מקווה להכנס לעולם שכולו שלנו. לחיבוק שלך. התרגלתי, התרגלתי לזה שאתה לא שם. ובכל זאת, כל אוטו שהוא כמו שלך (והוא לא נדיר במיוחד) יקפיץ לי את הלב...תמיד. וכל מספר טלפון שאני לא מכירה במזוהה יעיר בי תקווה שאולי... אהוב שלי, אני מסיימת להפעם. אני משוכנעת שלא תקרא, ובכל זאת בוחרת לשלוח את המכתבים אל ים המידע הגדול. אוהבת אותך תמיד.
