ערב טוב לכולם!

ערב טוב לכולם!

אני אימא ל-6 {לא איני דתייה} בני הבכור בן 18 חייל אי שם בני השני שהוא הבכור עכשיו בבית בן 13 ומלבד היותו ילד מקסים הוא עושה טרור לאחיו הקטנים {10,7,5,2} אני מנסה בדרך כלל לגשר בניהם ולא תמיד להתערב אבל הוא ובני השלישי {10} עושים יד אחת כדי להציק ולהשליט טרור על האחים הקטנים אולי יש לכם עצה משהו שעוד לא ניסיתי משהו שלא ידעתי אשמח לקבל עצות בתודה ברברית
 

faith2

New member
הייתי רוצה לעזור לך...

אבל אני ממליצה לך לחכות לתגובות ההורים כאן
אוייי, אני זוכרת איזה גיהנום אחותי הייתה מעבירה עליי...... מה שאני כן יכולה להגיד לך- זה עניין של גיל, ברגע שהם יגדלו קצת סמכי עליי המצב יהיה יותר שקט בבית.....תראה אותי ואת אחותי
מתות אחת על השניה היום, אז? שונאות בדם!
 
קודם כל אני רוצה להודות לך

על התגובה המהירה דבר שני אני עצמי באה מבית רב ילדים{השביעית בין 7 ילדים} וכמה קש שאני אכלתי מאחים שלי ואת צודקת זה השתנה היום אנחנו מאוד קשורים זה לזה ומאוד ביחד לכן אני ממעיטה בהתערבות בויכוחים בניהם ונותנת להם לנהל את הקרבות לבד אבל איני יכולה לעמוד נגד כאשר הבן שלי מרביץ לאחיו הקטנים או קושר אותם לכיסא או סוגר אותם באמבטיה ופה אני אובדת עצות זה דבר אחד כשאחים מתעסקים זה עם זה אבל פה זה כמו טרור ברברית
*החתול הוא החתימה והוא אומר המון
 

faith2

New member
מסכימה בהחלט...

אני בטוחה שהרבה הורים כאן חווים מה שאת מתארת, מקווה שהם יעלו פתרונות טובים!
 

s h o o s h a

New member
כאמא אל אמא

כאם לארבעה, בהם שני הראשונים, בן ובת שהפרש הגילאים ביניהם הוא כמעט שנתיים, יכולה לומר לך, מנסיוני בלבד, שניסיונות ה"שלטון" וה"טרור" יפסקו כאשר הילדים יגיעו לגיל "מבוגר" יותר. אל תתערבי ביניהם (עד כמה שזה נשמע נורא) אל תנסי לנקוט צד (לזה או לאחר) תני להם "לשבור את הראש" לבד. אז יהיו ביניהם הרמות ידיים (רק שימי לב שלא יחרוג, כי יש להם נטיה לנסות להיות נינג'ות וכאלו) ויהיו קללות (אמא'לה, איזה קללות) ויהיו ברוגזים "ל-עול-מים" אבל זה יעבור ו"פתאום" תמצאי את החברים הכי טובים בעולם אצלך בבית. צריך המון סבלנות ואורך רוח ולהיות, בהחלט, עם אצבע על הדופק להשגיח ולראות שכלום, חריג, לא קורה בקיצור, להיות מין שוטר סמוי כזה וחוץ מזה, תני להם להסתדר בעצמם תני להם לגדול וזו ה"המלצה" שלי להבוקר. יום יפה ונעים לכולנו.
 
shoosha בוקר טוב

אני מאוד מנסה לא להתערב אך איך אני יכולה לשתוק כשאני רואה ילד בן חמש קשור לכיסא בגלל שאחיו בן ה-13 החליט שהוא מפריע? או איך אני יכולה לשתוק שילד בן 2 נסגר בשירותים בגלל שמחברת שלא היתה במקום זכתה לקבל ציור שלו עליה בדיוק בשעורי הבית של אותו יום? אני בתור הורה אדם מבוגר לא מעיזה לעשות זאת לילדי אז להניח להם לעשות דברים כאלה זה לזה זה נראה לי חריג קצת אין לי בעיה שירימו את הקול זה על זה התרגלתי כבר לקללות שלא נדע שאפילו בעלי ואני לא יודעים מאיפה הם ממצאים אותם גם למכות שהם מחטיפים אחד לשני אני מנסה לעבור בשתיקה למרות שזה מאוד חורה לי לראות אלימות אבל להגיע למצב של קשירות ונעילות בשירותים זה כבר סוף הדרך בשבילי אנחנו לא בגסטאפו ושום דבר שנאמר או נעשה לא עוזר מה עושים? ברברית
 
בלי מכות

לגמרי לא מסכימה עם גישת אי ההתערבות. אלימות לא אצלי. חד ברור וחד משמעי מצידך בכלל לא חשוב אם הקטן (5) עיצבן את הגדול בכלל לא חשוב אם הגדול צודק כי הקטן קלקל לו את השעורים התגובה שלו חייבת להיות מעובדת ומרוסנת בדיוק כמו שאת לא תכי את האישה במכולת שלקחה לך את התור, אפילו שאת מאד צודקת והיא חצופה. אם לילד לא ברור שהוא לא יכול לנהוג באלימות וטרור כלפי האחים שלו-יש להסביר לו באופן חד משמעי מצידך שאת לא תעברי על התנהגות כזו לסדר היום. ממש לא חשובות הסיבות. ברור שהוא כועס מאד על האחים, משפחה, עולם וכו. אפשר להבין אותו, אפשר לדבר איתו אבל לא להתעלל באחיו. בשום פנים ואופן לא.
 
../images/Emo45.gif צודקת

צריך ללמד אותם את הגבולות בין כן עושים ולא עושים, וכללים צריכים להיות ברורים,ובלי תרוצים , הוא יענה את החים הוא ידע שעל זה לא מוותרים לו ולאט לאט לגרום לזה להיפסק,הרבה שיחות נפש עם כול ילד וילד, או נסי לעשות זמן מסויים עם כול ילד לחוד,
 
אחותו של שייקספיר בוקר טוב לך

אני מסכימה איתך בהחלט וניסיתי תחילה שלא להתערב אחר כך הענשתי את בהילד ,הסברתי החרמתי דברים והגעתי למבוי סתום אני לא נוהגת להכות את ילדיי עם הגדול מעולם לא נאלצתי להתמודד עם כזו אלימות אבל הבן שלי{13} עושה לי בי'ס בנושא אלימות הוא ילד טוב בסך הכל הוא לא מסתובב כל הים ברחובות הוא לא מופרע בבי'ס למעשה בכל מקום מתפעלים ממנו הוא ילד חכם מחונך רק כלפיי אחיו הוא מתנהג כמו איש המערות ונגמרו לי הרעיונות כיצד להפסיק זאת {לקחתי אותו לפסיכולוג והיינו בייעוץ פסיכיאטרי ולא יצא מזה כלום} בקשה עזרו לי ברברית
 
ילד מרביץ הוא ילד בבעיה

את לא מתארת עכשיו דפוס של אלימות בין כולם לכולם אלא ילד אחד (סנדוויץ' מספר 2) שמכה את האחרים, הצעירים ממנו. היות ואת מתארת התנהגות אחרת לחלוטין בחברה ,בית ספר וכו- יש אפשרות להניח שיש דברים בתוך המשפחה שמציקים לו (או דברים מחוץ לה, שאינו נותן להם ביטוי בחוץ) והוא מוציא את ה"קריזה" שלו בדרך זו. אני לא מאמינה בשיטות של להכחיד את ההתנהגות עצמה. כלומר- כל פעם שאתה קושר את אחיך לכיסא-אני אקשור אותך לפרק זמן כפול משלו. וכל פעם שתנעל מישהו בשירותים-אתה תבלה שם פי שלוש ממנו. לא מאמינה בשיטות של קופים וכלבים, של "פרסים" ו"עונשים" אלא רק ואך ורק להבין מה עובר עליו להתמודד עם הבעיה /יות שמציקות לו וככה לצאת מהתופעה שהיא ההתנהגות, לסיבה שהיא הבעיה. (מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי, לא בטוחה כל כך). יש משהו במבנה המשפחתי שיצר לו את ה"מקום" של ה"אלים". ואם הגעתם לפסיכולוג ופסיכיאטר (למה פסיכיאטר ,אם את רוצה להסביר?), אז כנראה שהבעיה בהחלט משמעותית הרבה יותר ממה שסתם הורים או ילדים, יוכלו לתת לך עיצה מה לעשות. אם פסיכולוג אחד לא סייע לכם-לכו לשני. יש כל מיני גישות טיפוליות והתמודדות, לא הכל מתאים לכולם. אבל מה שברור שאסור לתת לאחים שלו לסבול ממנו. ואסור לתת לו לסבול כי הילד שמכה- זה סימן שיש לו מצוקה, כלומר הוא גם סובל ממשהו.
 
את צודקת בהחלט

הסיבה שבגינה היינו אצל פסיכולוג ופסיכיאטר היא בגלל האלימות נגד אחיו הפסיכולוג שהלכנו אליו הציע לנו לגשת לפסיכיאטר מומחה שיגלה מדוע האלימות מופיעה רק נגד אחיו לצערינו גם הוא לא ידע לתת סיבה או להצביע על בעיה שבגינה הילד נוהג באלימות מדובר בילד ללא בעיות משמעת או בעיות התנהגותיות כתוצאה מן האלימות שלו כלפי אחיו גם הם נוהגים זה כלפיי זה באלימות אני לא מאמינה בפרסים ועונשים בעצמי וגם לא בשיטה של הפרד ומשול לכל אחד מהילדים יש את הפינה שלו את הפרטיות שלו אנחנו מנסים לתת להם את מירב המחייה ולכן כאשר הילד החל בהתנהגות האלימה כלפיי אחיו זה הפתיע אותנו אני רוצה לציין שתופעה זו החלה להתרחש לפניי חודש כשהבן הגדול התגייס ברברית
 

מייקי69

New member
ברצינות?!

פסיכולוג שאומר שהוא לא יודע להצביע על מקור הבעיה???? זה חדש, בחיי!!! בחיים לא פגשתי פסיכולוג כזה. כמו שבחיים לא פגשתי רופא שיגיד שהוא לא יודע לאבחן מחלה. מילא לא יודע לרפא. אבל לא יודע לאבחן?! ואם לא יודע לאבחן בדרך אחת, למה לא יחפש ויבדוק דרך אחרת? - מוזר, באמת. לפי דעתי הבלתי מקצועית לאללה, נראה לי שלא מדובר בבעיה הדורשת התערבות של פסיכיאטר. את מונה, ככה, בלי דעת, ב-שורה צנועה או שתיים, כמה סיבות שיכולות להוות את הגורם להתנהגות. אמרת שהטריגר הוא היציאה לצבא של האח הבכור. וזאת סיבה שניתן להתחיל לבדוק ממנה. זה בהחלט משהו שמשנה לגמרי את מאזן הכוחות בבית. במקומך הייתי הולכת לפסיכולוג נוסף, ומביאה גם את האבא ואפילו את האחים. נשבעת לך שנשמע לי משונה ביותר, שאותו פסיכולוג הרים ידיים. בכל מקרה, את אומרת שהכל התחיל רק לפני חודש. אז כל הכבוד לך על מהירות התגובה (כבר הספקת לגשת לפסיכולוג ולפסיכיאטר!), וזה עדיין לא בלתי הפיך. זה טרי ויכול להיות שזה תקופתי. חשוב לטפל ומהר. נ.ב. צר לי שאינני יכולה לתת עצה מעשית יותר. לי יש רק ילד אחד
ואני לא יכולה אפילו לדמיין איך זה נראה ומרגיש בכפולות של חמש או שש
 
אלימות בקוויקי

היות ואת מתארת תופעה בת חודש ימים, מאז שהבן הגדול התגייס, אני לוקחת קצת את דבריי בחזרה, כי אולי לא מדובר בדפוס התנהגות,אלא באירועים כתוצאה ממצב משברי, (הוא היה קשור אליו? לגדול יש קושי בצבא? אתם ממוקדים עכשיו יותר בבן הגדול?) ומאידך- בגלל שמדובר בפרק זמן כל כך קצר, שהתופעות האלימות הופיעו, והמודעות שלך לנושא, ההגעה למטפלים (כנראה לא נכונים לכם) וכבר "הרמת ידיים" מסויימת, אבל אולי בחודש האחרון התגובות שלו ההתנהגות שלו החמירו. אבל הוא היה אלים כבר לאורך זמן. מצד שני, אם מדובר על טווח זמן קצר כל כך, האם לא שווה לתת לפסיכולוג אפשרות לטיפול? נראה לי שהרמת ידיים מאד מאד מהר, ולדברייך גם הפסיכולוג וגם הפסיכיאטר (ששוב לא ברור לי מה הוא עושה בתמונה הזו)- לא יודעים לאבחן ולטפל, והכל תוך חודש? נראה לי קוויקי מההפטרה. שווה ללכת לטפול מקצועי, חבל עליו, וחבל על המשפחה כולה.
 
אחותו של שייקספיר שלום

תופעות האלימות התבררו לנו היום בבוקר לאחר שזומנתי על ידי מנהלת בית הספר הבן שלי היה מעורב בקטטה נגד חבורה של נערים מהשכבה המסיימת שכפי הנראה נהגו להתעלל בו פיזית והכוונה למכות לקיחת דמי הכיס שלו ,ארוחת הצהריים וכ'ו הילדים הושעו מבית הספר על ידי המנהלת בני קיבל ימי "מחלה " ואנחנו נמשיך בטיפול הפסיכולוגי אני רוצה להודות לכם על נכונותכם לעזור ברברית
 

s h o o s h a

New member
שלא יתפרש מדבריי כאילו אני בעד

אלימות היא בהחלט מחוץ לתחום. וגם אני לא נותנת לאלימות לגיטימציה. לא בבית ולא בחוץ. אלא מאי? כאשר מדובר בילדים, בעיקר בין אחים, הרי ש, מה לעשות, יש מאבקי כוח, יש ניסיון לבדוק את קצה גבול הסבלנות של ההורה לענין המריבות ולזה אין לי שום כוונה וענין להיות שותפה. ולזה התכוונתי כשאמרתי "לא מתערבת, שישברו ראש בקיר" קשירת ילד לכסא או נעילת ילד בשירותים אינה מקובלת עלי כלל וכלל ואני לא הייתי ואינני מרשה התנהגות שכזו. כאן בהחלט יש מקום לבדוק מהיכן נובע הצורך של הילד ה"מתעלל" לנהוג כך. לא לבודד אותו משאר אחיו ולא לנסות לרדות בו אלא לבדוק לעומק את הצורך, כאמור, שמוציא ממנו התנהגות אלימה שכזו. אז המשפחה פנתה לפסיכולוג והלה הרים ידיים. נשמע לי, למען האמת, טיפונת לא הגיוני, בעיקר לנוכח העובדה שמדובר על תקופה של משהו כמו חודש (אלא אם כן, כפי שהעירו כאן אחרות) מדובר על תופעה שקדמה לגיוס האח ורק התעצמה אחרי כן. בכל אופן, עדין נשארת בעמדתי כי אין להתערב בין אחים ובמריבותיהם. הם ידעו להסתדר מצוין בכוחות עצמם. מאידך, יש צורך וחובה לשוחח עמם ולהסביר להם טיבו של מהלך אלים ומה ההשלכות שכזה עלול להביא/לגרום. אולם את אלו יש לעשות בשעת כושר נינוחה, לא בהכרח בהקשר ישיר למעשים שאירעו בבית (יכול להיות בעקבות סרט או כתבה שראיתם) ובכל מקרה, שידעו שיש גם דרכים אחרות להביא לפיתרון בעיות. שאלימות אינה הדרך.
 

עינת

New member
רגע, רגע

עניתי לפני שקראתי כאן... מה שאת מספרת עליו זו אלימות לשמה ועלייך לקטוע אותה ומיד!!! איך? בסמכותיות! עלייך להבהיר להם שאינך מוכנה להתנהגות שצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. פשוט להיות תקיפה וחזקה!
 
עינת אתן לך דוגמאות לתקיפות

1. מנענו ממנו לצאת למסיבה בבית של חבר שהשתתפו בה כל החברים שלו 2. נתנו לו לכתוב עבודה בנושא אלימות במשפחה עם דד ליין ולהגיש אותה לנו 3.לקחנו לו מהחדר דברים שהוא מאוד אוהב כמו פליישטישן,מחשב,דיסקמן וכ'ו 4.מנענו ממנו דמי כיס ודברים אחרים שהוא רצה וביקש מאיתנו 5. הטלנו עליו כל מיני 'עבודות בית וחצר' מסויימות 6. השארנו אותו בחדרו לפרקי זמן שנעים מחצי שעה ועד שעתיים חוץ מלהרביץ מה לא עשינו מה לא ניסינו צעקנו עליו,הסברנו לו, לקחנו אותו לפסיכולוג, לקחנו אותו לפסיכיאטר,דיברנו עם המורה ,חברים בכיתה שהתפלאו מהשאלות ששאלנו לדעתם הוא הילד הכי מקסים ,הכי עוזר ,הכי חברמן אז מה לא בסדר.? ברברית
 

s h o o s h a

New member
משהו מאד מאד מציק לילד

הילד הזה חוָוה או חֹוֶוה משהו שמציק לו עד כדי כך שאת כל התיסכולים המצטברים הוא מוציא בבית על אחיו באופן הכי אלים שאפשר. בסביבה החיצונית (בית ספר וחברים) הוא מצליח לשלוט באלימות, מה שמדגיש כי ישנה אפשרות לטיפול בבעיה ורק צריך, כפי שאמרו לפני וגם אני, למצוא את שורש הבעיה.
ייתכן כי האח הבכור שזה עתה התגייס היווה איזו שהיא דוגמא לילד (האם גם הוא נקט באלימות כלשהי כלפי אחיו הקטנים כשאלו לא מילאו אחר רצונותיו?) והילד כעת מנסה להיות ממלא מקום
האם הילד חֹוֶוה קשיים בתקשורת אתכם ההורים? נתון לביקורת אינסופית על מעשיו ואינו זוכה באותה מידה גם לשבחים על מעשיו ה"טובים"?
האם ייתכן והילד מרגיש מקופח לעומת אחיו הצעירים יותר ומנסה "לזכות בתשומת לבכם" ע"י התנהגותו (גם אם מחיר הידיעה הוא כי ייענש. אך העונש הוא סוג של תשומת לב מצידכם). לדעתי, את כל השאלות הללו, ובוודאי ישנן עוד רבות אחרות, עליכם לברר. תחילה ביניכם (ההורים) לבין עצמכם, ביניכם לבין הילד ולערב כמובן, גורם מקצועי מיומן בתחומו אשר יוכל לעזור לילד להיפתח ולספר מה מציק לו. כי לטעמי הילד פועל, כאמור, מתוך מצוקה קשה. אל תמתינו, אל תזניחו. עשו הכל אתמול. כי אם הבעיה לא תטופל, היא רק תתעצם ותגדל ועשויה להגיע לממדים מפחידים. בהצלחה
 

faith2

New member
מסכימה מאוד איתך שושו...

שיש בעיה יש לה מקור. אתם חייבים למצוא את המקור הזה...
 
ערב טוב shoosha ולכל חברי הפורום

אני אתיחס לשאלתך בקשר לגדול הבן הגדול השליט מרות על אחיו אבל מעולם לא צורה אלימה שכזו כהורים אנו מנסים להוות המשען והמגן של ילדינו שנינו אנשים עובדים ויתכן שזמן האיכות שמתחלק ל-6 לא מותיר לכל ילד את פרק הזמן שהוא זקוק לו איתנו אך אנו מנסים להיות עם כל ילד וילד וזה קשה הילד נמצא בטיפול פסיכולוגי והרבה שיתוף לא היה היום בבוקר נודע לי בסיבה לאלימות המוזרה הזו ואני שוב פונה אליכם לעזרה בני במהלך החודשים האחרונים {מאז אמצע ספטמבר} חiוה התעללות גופנית מצד חבורה של ילדים מכיתה גבוהה בהרבה {השיכבה המסיימת של החטיבה השנה} וקרוב מאוד שזה גורם האלימות אותה חבורה נוטלת ממנו את כספו ,את ארוחתו ודברים שונים את הדבר גיליתי במקרה כאשר הוזמנתי היום בבוקר על ידי המנהלת לאחר שבני היה מעורב בקטטה עם אותם ילדים {נראה שהוא ניסה להתנגד} הם הכו אותו בצורה קשה ובני מסרב עתה לחזור לבית הספר לאחר שנודע לנו על הדבר הוא תלמיד חרוץ וחבל לי שהוא יפסיד לימודים אבל מצד שני איני רוצה שבני יאלץ שוב להתמודד עם החבורה הזו מה עושים? ברברית
 
למעלה