ערב טוב לכולן
אספתי את עצמי ועכשיו אני כאן - כותבת אחרי שכל היום חשבתי איך אני מתמודדת.... הייתי היום עם שחר שלי בבדיקה אצל אורולוג בביה"ח שניידר בביקורת, מסתבר שהפין שלו מסובב כ-80-90 מעלות כנגד כיוון השעון - כן, כן ...מסתבר שיש גם תופעה כזו... למרות שאבא שלי צוחק על זה - ומנסה להרגיע אותי - שהוא פשוט יצטרך מישהי מומחית... צחוק צחוק, אבל הפשוש הקטן שלי יצטרך לעבור ניתוח.........שבו למעשה משחררים את העור ומסובבים חזרה(הסבר קצר ולא מעמיק...) הניתוח הוא משהו כמו 45 דקות - והכי מפחיד אותי שזה יעשה בהרדמה מלאה - אני ישבתי שם עם דמעות בעיניים - ונחשו מי עלה לי ישר לראש ??? אתם ההורים האמיצים שעברתם את ניתוח הגיד בהרדמה המלאה עם היקירים שלכם - עם הפצפונים האלה שלכם...אותו ניתוח שכל כך שמחתי שלא נצטרך לעבור בגלל ההרדמה - כנראה שה' מנסה אותי הכיוונים אחרים - אני אצטרך לעבור עם שחר ניתוח אחר לגמריי - אבל אני לא "אתחמק" מההרדמה המלאה...אוווווווווווווווווף. אין לי מספיק מילים לתאר את ההרגשה האיומה שמלווה אותי כל היום, אני מנסה להעסיק את עצמי בכל מיני דברים - רק לא לחשוב על זה... אני מנסה לכתוב אבל לא מצליחה - הדמעות חונקות...מחזיקה אצבעות ומתפללת לה' שלא נצטרך לעבור את זה...ושזה יסתדר מעצמו...(אני יודעת, מחשבה ממש לא בוגרת אבל...) בכל מקרה - החלטנו שאנחנו הולכים לחוו"ד שנייה לפני שמחליטים לנתח... אגב, שחר היה כל היום חסר סבלנות ועצבני, הוא כל היום בכה וצרח - כאילו הרגיש שמשהו לא כשורה...לא יודעת להסביר. סליחה ש"שפכתי" עליכן את הכל, אבל אני מרגישה כאן כמו בבית והאמת - שאני די צריכה את התמיכה המדהימה שיש כאן... תודה שאתן כאן. לילה טוב אנג'לה
אספתי את עצמי ועכשיו אני כאן - כותבת אחרי שכל היום חשבתי איך אני מתמודדת.... הייתי היום עם שחר שלי בבדיקה אצל אורולוג בביה"ח שניידר בביקורת, מסתבר שהפין שלו מסובב כ-80-90 מעלות כנגד כיוון השעון - כן, כן ...מסתבר שיש גם תופעה כזו... למרות שאבא שלי צוחק על זה - ומנסה להרגיע אותי - שהוא פשוט יצטרך מישהי מומחית... צחוק צחוק, אבל הפשוש הקטן שלי יצטרך לעבור ניתוח.........שבו למעשה משחררים את העור ומסובבים חזרה(הסבר קצר ולא מעמיק...) הניתוח הוא משהו כמו 45 דקות - והכי מפחיד אותי שזה יעשה בהרדמה מלאה - אני ישבתי שם עם דמעות בעיניים - ונחשו מי עלה לי ישר לראש ??? אתם ההורים האמיצים שעברתם את ניתוח הגיד בהרדמה המלאה עם היקירים שלכם - עם הפצפונים האלה שלכם...אותו ניתוח שכל כך שמחתי שלא נצטרך לעבור בגלל ההרדמה - כנראה שה' מנסה אותי הכיוונים אחרים - אני אצטרך לעבור עם שחר ניתוח אחר לגמריי - אבל אני לא "אתחמק" מההרדמה המלאה...אוווווווווווווווווף. אין לי מספיק מילים לתאר את ההרגשה האיומה שמלווה אותי כל היום, אני מנסה להעסיק את עצמי בכל מיני דברים - רק לא לחשוב על זה... אני מנסה לכתוב אבל לא מצליחה - הדמעות חונקות...מחזיקה אצבעות ומתפללת לה' שלא נצטרך לעבור את זה...ושזה יסתדר מעצמו...(אני יודעת, מחשבה ממש לא בוגרת אבל...) בכל מקרה - החלטנו שאנחנו הולכים לחוו"ד שנייה לפני שמחליטים לנתח... אגב, שחר היה כל היום חסר סבלנות ועצבני, הוא כל היום בכה וצרח - כאילו הרגיש שמשהו לא כשורה...לא יודעת להסביר. סליחה ש"שפכתי" עליכן את הכל, אבל אני מרגישה כאן כמו בבית והאמת - שאני די צריכה את התמיכה המדהימה שיש כאן... תודה שאתן כאן. לילה טוב אנג'לה