ערב טוב לכם

ערב טוב לכם

למען האמת לא תיארתי לעצמי שאי פעם אכנס לכאן למרות שייחלתי לזה בכל ליבי ונפשי.. ויש מצב שאולי זה קורא סופסוף. אמא ביקשה ממני שאברר לה מה היא צריכה לקחת איתה לרבנות, על מנת לפתוח תיק גרושין. אשמח בבקשה לקבל מכם הדרכה לגבי הנושא הזה.. היות וזו פעם ראשונה שזה קורה לנו בכלל.. בתודה מראש, ~לין~
 
תסלחי לי שאני אומרת את זה

אבל מה היא מערבת אותך בכלל? היא אישה מבוגרת, שתאסוף את עצמה ותברר לבד!! היא יכולה להתקשר אליהם ולשאול אותם. אפשר גם לשאול בפורום גרושים-גרושות או גרושים צעירים. כאן לרוב אלה ילדים להורים שהתגרשו ולא אנשים שהתגרשו בעצמם. אני מציעה לך בחום עם כל הרצון הטוב שלך לעזור להתרחק מהנושא ולא להתערב. זה רק יעשה לך רע ועד שתביני את זה יהיו לך הרבה צלקות.
 
לא יודעת למה...

אני חושבת שאני מעורבת כבר מעל הראש... אני נכחתי ב3/4 מהמריבות שלהם.. [היות ואין להם לא יום ולא לילה], לא ידעתי לאן ללכת ומה לעשות. אמא שלי אבודה. אבא שלי עוזב ת'בית כל שני וחמישי.. הולך חוזר והטיילת שלו משפיעה עלי לרעה. אני נשברת גם כן אבל מרגישה שאני חייבת להיות חזקה בשביל עצמי וגם כחלק זה בשביל אימא כי אני משמשת לה ככתף תומכת בנושא הזה ולא ההפך. היא בודדה לגמרי. אין לה עם מי לדבר על זה.. היא טוענת כל הזמן שאני החברה הכי טובה שלה.. כזו שתשפוט בהגיון בלי צד בעניין.. שאגיד לה את כל האמת... ומצד שני.. אני רוצה להמשיך בחיי.. אני כולה עוד לא בת 20..:| אני מאד מקווה שהיא באמת תלך מחר לרבנות ושהסיוט והטיילת תל אביב הזו תיגמר כבר וכל אחד ימצא את אושרו לבד. ולנו-לי ולאחותי יהיה שקט בבית. וחיים סדירים עד כמה שאפשר.
 
אז את כבר פגועה

אבל עדיין יכולה לצאת מזה. אמא שלך חסרת הגיון בעליל. אין דבר כזה שאת אובייקטיבית. זה הדבר האחרון שאת!! הרי מדובר כאן בהורים שלך. באביך ובאמך! את לא יכולה להגיד לה את כל האמת...המקסימום שאת יכולה לעשות זה להגיד לה את מה שאת חושבת שהיא רוצה לשמוע. אם אין לה חברות או מישהו מבני משפחתה עימם תוכל לדבר על נושאים כה כבדים אלה אז שתלך לפסיכולוג במימון קופת החולים שלה. אני מאוד לא ממליצה לך להמשיך להיות נוכחת בריבים ולהמשיך להיות ה"כתף" של אמא שלך. היא לא מבינה עד כמה היא פוגעת בך וייתכן שלעולם לא תבין, אך להבדיל ממנה, את בשלב מסויים כן תביני עד כמה זה פוגע בך וייתכן שעד אז את בעצמך כבר תזדקקי לטיפול פסיכולוגי (אם את עוד לא זקוקה לו כבר עכשיו). אם תוכלי לצאת מהעניינים ביניהם, לשמוע כמה שפחות על המתרחש מי אמר למי ומה נאמר (ויותר דברים כללים כמו הגט התקבל בלי לדעת איך ומה עבר עליהם עד שם) אזי נפשך תהיה יותר בריאה. את כבר כותבת כבחורה בוגרת מעבר לבגרות שאמורה להיות בגילך. אולי את מרוצה מהבגרות החדשה שרכשת לך, אך היא תבוא בכל מקרה. נסי להיות כמה שפחות מעורבת זה יעשה לך רק טוב.
 
רע רע רע

אני הייתי הכתף של אמא שלי בגיל 10. שמעתי אותה מלכלכת על אבא שלי חופשי ומספרת לי את כל מה שהוא עשה. עד שאמרתי לה שלידי לא תלכלך עליו. עד היום אני מצטערת על מה שהיא עשתה. בלי ילדות תמימה וורודה. דווקא כשהייתה יכולה להיות אחת כזאת כי ההורים התגרשו כשהייתי בת שנה, אבל כל עניין הגירושין תמיד העיב. תתרחקי מזה כמה שאת יכולה. זה משאיר צלקות עצומות. שאי אפשר להתגבר עליהן כל כך מהר ולא תמיד יש את הכוח הנפשי.
 
בפורום,, בפורום

תוכלי למצוא את מגוון עורכי הדין הטובים במדינה!
. סתם נו, אנחנו כולה ילדים, לא מלווים לרבנות
. למידע נוסף
פורום גרושים גרושות
 
זה באמת העניין של אימא שלך

וזה יהיה רע אם היא תטיל עליך משימות ואחריות בנוגע לתהליך הגירושין. היא אימא שלך ולא ההפך, והיא אחראית לרווחתך הפיזית והנפשית ולא ההפך. את מוזמנת להאשר איתנו, אני מאחלת לך הרבה חוזק נפשי!!!
 
למעלה