ערב טוב,מה שלומכם? 2 שאלות לי אליכם

[נוכח]

ערב טוב,מה שלומכם? 2 שאלות לי אליכם

האם יש פונט אחד (או פונטים אחדים) סטנדרטיים המיועדים לכתיבה ספרותית/ עיונית/ תסריטית? אני מנסה לבחור פונט סולידי ונוח ופשוט כולם נדמים לי, מסיבות שונות, לא מתאימים. באילו פונטים אתם משתמשים? (אני עובדת עם word) שאלה נוספת: בעיית ניסוח דקדוקית. המשפט הבא : את עידו אוהבים נשים, כלבים וקוראי העיתון עבורו הוא כותב... או - את עידו אוהבות נשים, כלבים וקוראי העיתון עבורו הוא כותב... הצורה הראשונה נראית לי כנכונה, אך משהו בצירוף המילים אוהבים ו נשים, זורם. תודה רבה מראש לעונים.

 

[ש ק נ א י]

הממ..לא נוכח, אלא שקנאי

MEMO לעצמי. כאשר את מארחת אנשים בביתך, שימי לב אם גם הם משתשמים בפורומים של תפוז. אז זו הודעתה של שקנאי. והמילה האחרונה כמובן אמורה להיות צורם ולא זורם.

 

[סוס כסוף]

דעתי

אני משתמש בפונט DAVID 12. נדמה לי שגם ראיתי באיזה מקום דרישה מפורשת אבל לא חותם על זה. לגבי האוהבים . אוהבות, הנכון רשמית זה "אוהבים", אבל זה בהחלט צורם. לכן, אני תמיד משתדל להפוך את המשפט כדי לעקוף את המכשלה. למשל במקרה שלך, הייתי אומר שהגיבור הוא נשוא אהבתם של נשים, קוראי עיתונים כלבים, חתולים וכו".

 

[סוס כסוף]

סליחה, צ.ל. נשוא האהבה, כדי לברוח

באופן אלגנטי.

 

[Rivendell]

נדמה לי שהצורה הנכונה היא "מושא"

ולא נשוא. מושא האהבה. לא?

 

[Eldad S]

אכן, מושא האהבה.

 

[סוס כסוף]

צודקים, תודה על התיקון.

 

[סוס כסוף]

הוציאו חוזה על "נשוא"

במעלה הפתיל הזה הצעתי את המונח "נשוא אהבתם של". תיקנתם אותי ואמרתם שצריך להגיד "מושא אהבתם". עכשיו "קפץ לי לראש" שהשימוש ב"נשוא אהבתם" מקורו בביטוי השגור בחוזים "XXX נשוא חוזה זה" או "XXX נשוא הסכם זה". שאכן כך אומרים זו עובדה. השאלה המעניינת היא למה לא אומרים "XXX מושא חוזה זה"???

 

[kirishiman]

לדעתי זוהי מטבע לשון שהשתרשה

גם אני משתמש באופן קבוע ויום-יומי ב- "ה- XXX נשוא חוות דעת זו", אבל אם באנלוגיות ובדיוק תחבירי עסקינן אזי ללא ספק "מושא אהבתם של" דורש "מושא חוזה זה (חוות דעת זו)".

 

[Eldad S]

שבשתא כיוון דעל, על

בעצם, אני לא כל כך בטוח ש"נשוא חוזה זה" או "נשוא חוות דעת זו" זה שיבוש. בכל מקרה, זה כבר השתרש, אז זה לא ישתנה, אני מניח.

 

[א י ל ה]

אני משתמשת באריאל

ומרוצה ממנו מאוד. <הפונט, לא האיש

> ובמשפט שלך, אני איתך ב"אוהבים". אבל זה ככה, אינטואיטיבי. אין לי הסברים מדעיים לזה.

 

[Rivendell]

גם לדעתי "אוהבים"

בגלל הפירוט. "נשים כלבים וילדים" כלומר - הם. והם "אוהבים". אם המשפט היה "נשים וילדות" זה צ"ל "אוהבות", כי זה "הן". לדעתי בכל אופן זה הצורה הנכונה, אבל בכל מקרה תמיד שווה לבדוק עם עוד מישהו.

 

[טרודי]

גם אני

מעדיפה sans serif - אריאל או טהומה. אבל אצלנו בעבודה משום מה ברירת-המחדל היא דויד או טיימס ניו רומן. (ויש אפילו איזה טמפלט עם מרים. איכס.)

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

david 12 הוא הפונט המקובל בד"כ

מעבר לזה. המשפט אכן נכון, וצ"ל אוהבים ולא אוהבות. אם זה צורם, אפשר להחליף את הסדר ולכתוב: "... אוהבים כלבים, קוראי עיתונו ונשים... או מה שזה לא היה כתוב שם, הטקסט לא לפניי... בכל מקרה, אפשר ליצור מצב על ידי שינוי הסדר במשפט, שהזכרים, יהיו צמודים לפועל ברבים זכר, כלומר: "...אוהבים כלבים" ולא "אוהבים נשים..." וכו'... וכך זה יהיה פחות צורמני לקריאה.

 

[ש ק נ א י]

תודה רבה לכולם!

לגבי הפונט, בחרתי ב david. ולהמשפט הבעיתי- בעצתו של "סוס כסף" שיניתי את הניסוח ל"מושא האהבה של..". שוב תודה איזה פורום נפלא

 

[יוסף שמר]

המונח "גופן" יותר סקסי מ"פונט"

וגם יותר עברי... דווקא הייתי מצפה מן העוסקים בתרגום ו/או המתעניינים בנושא (כמוני...) להשתמש כמה שיותר במונחים עבריים. "גופן" זו מילה נפלאה והיא מופיעה אפילו בגוף תוכנת ה- WORD. אז, חברה': למה לא בשפת עבר?