SetoGirL25
New member
ערב טוב
שמי עדי, בת 22, לומדת כרגע לפסיכומטרי שני, אליו אגש בדצמבר הקרוב.
עברו כבר שנתיים מאז השתחררתי מהצבא, ואני עדיין אוכלת את עצמי על מה אני בדיוק רוצה ללמוד. אני יודעת שאני רוצה לעבוד עם ילדים ונוער, יש לי גם רקע מועט בזה (מדריכה מכיתה ט', שיעורים פרטיים, חניכה וכו'). המליצו לי להוציא תעודת הוראה, אבל באמת שאני מעדיפה את התחום הטיפולי. מבחינתי, למצוא את הדרך שלי לילדים, לעזור להם, לדעת לשאול אותם את השאלות הנכונות וכל עניין התקשורת מולם - זה מה שמעניין אותי. אז חשבתי ללכת ללמוד פסיכולוגיה, ומן הסתם אח"כ להמשיך לתואר שני בדגש על קלינית של הילד (אם הבנתי את זה נכון, אחרי קריאה מעמיקה ברוב אתרי האוניברסיטאות).
יש לציין שתחום הפסיכודרמה וכל הטיפול ע"י אומנויות מאוד קסם לי, והבנתי שגם פה צריך להגיע לתואר שני. איך שלא אסתכל על זה, יוצא שאני צריכה לעשות תואר ראשון בפסיכולוגיה.
וכאן עולות לי כמה שאלות, אשמח אם תוכלו לעזור לי ולחלוק מניסיונכם.
1. אני יודעת שפסיכולוגיה כוללת לא מעט ביולוגיה, סטטיסטיקה וכל המעטפת של נושא הטיפול עצמו, ואותי יותר מרתקות התיאוריות, האבחון, כמובן בדגש על ילדים ונוער. יש תואר אחר, שאתם חושבים שאני צריכה לכוון אליו? או שהגעתי למסקנה הנכונה, ופשוט הדרך לתואר השני רצופת קשיים?
2. אוניברסיטת תל-אביב (שאני די נעולה עליה) או אוניברסיטת חיפה (שאני גרה ממש קרוב אליה), לדעתכם?
3. הבנתי שצריך לעבור מבחן מתא"ם כדי להתקבל ללימודי תואר שני. השאלה היא, האם מדובר אך ורק עבור קבלה ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, או שגם עבור לימודי טיפול באמצעות אומנויות?
או לחלופין - מה המסלול אותו צריך לעבור החל מלימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה ועד לעבודה בפועל, בכל אחד מן המסלולים האלו? (אם יש התמחות, סטאז', איפה עובדים בדרך-כלל אחרי תואר ראשון...)
4. חשבתי ללמוד פסיכולוגיה-חינוך או פסיכולוגיה-ספרות דו-חוגי, כדי שתהיה לי תוכנית גיבוי לכל מקרה. מקסימום תמיד אפשר להוציא תעודת הוראה. על מה אתם ממליצים, דו-חוגי או חד-חוגי?
וכל מידע נוסף שעשוי להאיר את עיניי יישמע בברכה.
תודה לכל מי שהקדיש מזמנו וקרא.
לילה טוב ורגוע לכולם!
שמי עדי, בת 22, לומדת כרגע לפסיכומטרי שני, אליו אגש בדצמבר הקרוב.
עברו כבר שנתיים מאז השתחררתי מהצבא, ואני עדיין אוכלת את עצמי על מה אני בדיוק רוצה ללמוד. אני יודעת שאני רוצה לעבוד עם ילדים ונוער, יש לי גם רקע מועט בזה (מדריכה מכיתה ט', שיעורים פרטיים, חניכה וכו'). המליצו לי להוציא תעודת הוראה, אבל באמת שאני מעדיפה את התחום הטיפולי. מבחינתי, למצוא את הדרך שלי לילדים, לעזור להם, לדעת לשאול אותם את השאלות הנכונות וכל עניין התקשורת מולם - זה מה שמעניין אותי. אז חשבתי ללכת ללמוד פסיכולוגיה, ומן הסתם אח"כ להמשיך לתואר שני בדגש על קלינית של הילד (אם הבנתי את זה נכון, אחרי קריאה מעמיקה ברוב אתרי האוניברסיטאות).
יש לציין שתחום הפסיכודרמה וכל הטיפול ע"י אומנויות מאוד קסם לי, והבנתי שגם פה צריך להגיע לתואר שני. איך שלא אסתכל על זה, יוצא שאני צריכה לעשות תואר ראשון בפסיכולוגיה.
וכאן עולות לי כמה שאלות, אשמח אם תוכלו לעזור לי ולחלוק מניסיונכם.
1. אני יודעת שפסיכולוגיה כוללת לא מעט ביולוגיה, סטטיסטיקה וכל המעטפת של נושא הטיפול עצמו, ואותי יותר מרתקות התיאוריות, האבחון, כמובן בדגש על ילדים ונוער. יש תואר אחר, שאתם חושבים שאני צריכה לכוון אליו? או שהגעתי למסקנה הנכונה, ופשוט הדרך לתואר השני רצופת קשיים?
2. אוניברסיטת תל-אביב (שאני די נעולה עליה) או אוניברסיטת חיפה (שאני גרה ממש קרוב אליה), לדעתכם?
3. הבנתי שצריך לעבור מבחן מתא"ם כדי להתקבל ללימודי תואר שני. השאלה היא, האם מדובר אך ורק עבור קבלה ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, או שגם עבור לימודי טיפול באמצעות אומנויות?
או לחלופין - מה המסלול אותו צריך לעבור החל מלימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה ועד לעבודה בפועל, בכל אחד מן המסלולים האלו? (אם יש התמחות, סטאז', איפה עובדים בדרך-כלל אחרי תואר ראשון...)
4. חשבתי ללמוד פסיכולוגיה-חינוך או פסיכולוגיה-ספרות דו-חוגי, כדי שתהיה לי תוכנית גיבוי לכל מקרה. מקסימום תמיד אפשר להוציא תעודת הוראה. על מה אתם ממליצים, דו-חוגי או חד-חוגי?
וכל מידע נוסף שעשוי להאיר את עיניי יישמע בברכה.
תודה לכל מי שהקדיש מזמנו וקרא.
