ערב טוב :]

מקמיקא

New member
ערב טוב :]

אני חייב להודות שטוב להרגיש לא לבד. קראתי את הכתבה על אסקסואליות בוויקפידיה (באנגלית, כי העברית מצומצמת להחריד), והרגשתי כאילו מדברים איתי על משהו מוכר כל כך. זאת הייתה הרגשה ממש נהדרת, באמת שלא ידעתי איפה כל מה שאני עובר נופל. מצד אחד, המחשבה על קיום יחסי מין עם בן אדם אחר אף פעם לא קסמה לי באופן יוצא דופן, ובמצבים שאליהם כן הגעתי, נדרש ממני מאמץ מודע כדי להצליח 'להתרכז' במעשה, ובדרך כלל הם סבבו את הפרטנרית. ומצד שני, כן יש לי פנטזיות מיניות וליבידו גוסס. אני כן נמשך לרעיון של זוגיות ומשיכה רומנטית, ואני כן רואה בחור\בחורה וחושב שהם יפים או סקסיים במיוחד. אבל מאז ומעולם, כשראיתי בחורה או בחורה סקסית במיוחד, אף פעם לא דמיינתי את עצמי איתה במיטה, או אותה בעירום. כן הייתי בכמה מערכות יחסים, שסיפקו את הצורך הרומנטי שלי אני מניח, אבל אף פעם לא הגעתי לאקט המיני עצמו. אני לא מרגיש כל כך את החוסר שלו. כרגע אני די מסתיר את זה מאנשים :] אני מניח שאני 'בארון'. אני לא יודע איך בדיוק אנשים יגיבו. יש לי דווקא כמה הומוסקסואליים במשפחה, וגם בין החברים, אבל אני לא יודע אם אני מוכן לסווג את עצמי כא-מיני עדיין. אני מפחד בעיקר מההשלכות שעשויות להיות לזה על הסיכוי שלי להכנס למערכת יחסים עם בחורות. למרות שאני לא מרגיש צורך במיניות, אני כן מרגיש צורך במערכות יחסים, ואני חושב שאם זה יתפשט, אני אהיה 'מחוץ לגבול' בשביל בחורות, בגלל שהן יחשבו שגבר א-מיני לא יהיה במערכת יחסים, או לא ירצו מערכת יחסים א-מינית. וזהו. סתם נחמד להוריד את זה קצת מהלב. אני סקרן לדעת, כמה מכם כבר 'יצאו מהארון'? איך הגיבו החברים\משפחה שלכם? מה נשתנה? ויותר מזה... אני סקרן לדעת, יש אנשים א-מיניים פה שהקימו משפחות, כשהפרטנר מודע לא-מיניות? קשה לי לחשוב שאף פעם לא יהיה לי ילד, ואני מניח שאפשר לאמץ או 'לעשות מאמץ' :) אבל אני לא יודע כמה זה עובד, ואני לא רוצה לגדל ילד לבד. תודה על התמיכה :) שכולנו רק נהיה מאושרים, שום דבר אחר לא חשוב.
 

רקפת43

New member
למקמיקא היי,

שמחתי לקרוא את הדברים שכתבת כי אני בדיוק באותו מצב שלך , אני תמיד הרגשתי לא שייכת....בתחום המיני, וחשבתי שרק אני כזו ! אבל כשכתבת פה את הדברים האלה זה ממש כאילו העתקת את המחשבות שלי גם מהראש...נעים לי לדעת שיש פה ושם עוד אנשים כמוני שמסתייגים ממין... ואשמח להחליף איתך רעיונות וחוויות, יום טוב ונעים. לך.
 

מקמיקא

New member
:))

הרגשתי ממש הקלה כשקראתי את ההודעה הזאת... כי אפילו שהתחלתי לקרוא על זה שקיימים אנשים שמרגישים כמוני זה עדיין היה די מרוחק עד שהיה בן אדם שאמר ככה. ואני ממש שמח שאני מצליח לגרום למישהו לגרום להזדהות כזאתי. אני ממש אשמ להחליף איתך רעיונות וחוויות. :) באמצעות הודעות פרטיות ו\או צ'אט ו\או וואטאבר.
 

p019

New member
ברוכים הבאים ../images/Emo212.gif

תרגיש חופשי להגדיר או לא להגדיר את עצמך. החלק היותר חשוב, לדעתי, זה להחליט מה הגבולות שלך. אם תצא עם בחורה מינית שמצפה למערכת מינית - האם תיהיה מוכן להגיע איתה עד לשם? ואם לא, האם זה הוגן לא לספר לה? אני מעולם לא הייתי "בארון" במובן מסוים. אולי לא אמרתי לאנשים שאני א-מינית - אבל זה כיוון שעד לפני מספר שנים לא שמעתי על המושג הזה. זה הקשה עלי להסביר למשפחה שלי למה אני לא יוצאת ולמה אני שונה ולמה פסיכולוג לא יעזור. אבל ברגע שגיליתי את AVEN (הפורום האמריקאי) אז רצתי לספר למשפחה והחברים הקרובים. אני לא מציגה את עצמי לאנשים בתור - "הי, אני רונית, אני א-מינית". כיוון שא-מיניות היא רק חלק קטן ממי שאני, וברוב הסיטואציות, חלק ממש לא רלוונטי. אבל לחברים קרובים ומישפחה הרגשתי צורך לספר - גם כדי לקבל מהם תמיכה (לפחות מאלו שהיו מסוגלים לתת). זוגיות, כמו שתגלה אם תקרא כאן בפורום, היא בהחלט עיניין בעייתי עבור א-מיניים. אם היו יותר א-מיניים "מחוץ לארון" כמו שאתה קורא לזה, אולי היה יותר סיכוי להכיר א-מיניים וליצור זוגיות א-מיניית. בכל מקרה, תמיד עדיף לגלות שאתה לא לבד
 

מקמיקא

New member
אני לא חושב שאני מסוגל להיות צבוע עד כדי כך

שאני לא אספר לבחורה מינית, בזמן שאני במערכת יחסים איתה, על ה'נטייה' שלי. אבל אני כן חושב שזה לא יהיה הדבר הראשון שהיא תדע אליי, כי אני רוצה בכל זאת לקבל הזדמנות... אני כן מוכן להגיע עם נשים עד שלב מסויים, בעיקר בשבילהן, אבל עדיין אני קצת מפחד מאיך תהיה התגובה כבחורה שאני איתה תגלה עליי. א-מיניות היא חלק, אפילו חלק קטן, באישיות שלי... ואני גם לא אציג את עצמי אני מניח, אבל אני חושב שלפחות כרגע, זה מידע שיישאר רק בידיעתי ואולי אצל חוג חברים מצומצם כשאהיה מוכן לכך. אני חושב שדי מפחיד אותי לחשוב ששני אנשים שמכירים אותי מדברים ופתאום אחד מספר לשני שאני 'נהייתי' א-מיני, והם יידהמו וכאלה. אני לא יודע אם להיות 'מחוץ לארון' יעזור לזה, כי זה לא כאילו א-מיניים ייצאו לפאבים להפגש... אני חושב... לא יודע :) בכל מקרה תודה רבה על התמיכה. ותודה רבה לך על שאת מנהלת פורום שיכול לעזור לכל כך הרבה אנשים :) זאת הייתה הקלה אדירה לגלות שלא רק שקיימת קהילה א-מינית, אלא שקיימת אחת גם כאן בישראל.
 

p019

New member
אילינזי מנהלת הפורום ../images/Emo13.gif

אבל כולנו כאן כדי לתת תמיכה
 

star2o

New member
שלום לך

מנהלת הפורום הזה, אני חדשה פה, ומרגישה צורך קצת לדבר על הבעיות המיניות...שיש לי בעצם אני א-סקסואלית. תמיד לא נימשכתי קשר מיני...וזה ניראה לי דוחה ומגעיל....ופעם שהיה לי חבר והוא רצה לנשק אותי בפה לא הסכמתי והייתי בת 17! מאז למעשה ידעתי על הנטייה המוזרה שלי....והיא שאני לא אוהבת מין! אבל אודה ולא אבוש שהיו לי פה ושם פנטזיות לפחות בדימיון....על מין אחר..ושונה אבל זהו לבינתיים, אספר בהמשך עוד דברים .
 

רקפת43

New member
את בהחלט

צודדקת, שקשה מאוד להכיר אנשים שהם א מיניים, במיוחד במדינה החמה...שלנו! אבל לפחות בפורום הזה אפשר להחליף רעיונות ומחשבות שעולות במשך היום.
 

נטע523

New member
אני מרגישה בולללללל אותו הדבר

ממש הוצאת לי תמילים מהפה... "אני כן נמשך לרעיון של זוגיות ומשיכה רומנטית, ואני כן רואה בחור\\בחורה וחושב שהם יפים או סקסיים במיוחד. אבל מאז ומעולם, כשראיתי בחורה או בחורה סקסית במיוחד, אף פעם לא דמיינתי את עצמי איתה במיטה, או אותה בעירום" אני בדיוק ככה.. ואנשים לא מבינים איך אני יכולה להתאהב בלי להרגיש משיכה מינית..אני ממש שמחה שיש עוד אנשים כמוני. בכל מקרה לשאלתך- אני לא ממש יצאתי מהארון. כן אמרתי את זה לחברים שלי ורובם די מבינים את זה נראה לי,אבל להורים שלי לא אמרתי,גם אין לי כלכך צורך להגיד,אני נותנת לזמן לעשות את שלו. שיהיה בהצלחה בכל מקרה :) והצצתי גם בבלוג שלך הוא נראה מעניין בהחלט.
 

מקמיקא

New member
אני דווקא חושב

שלהורים שלי פחות יהיה לי קשה לספר... ההורים שלי די פתוחים בנושא הזה, אבא של ביסקסואל, אז יש הבנה די גדולה במשפחה לנושא. אני חושב שמה שיותר מפחיד אותי זה הבידוד הרומנטי שעשוי ללוות את 'היציאה'.
 

נטע523

New member
אוקיי אז זה מעולה..

מה זאת אומרת הבידוד הרומנטי שמתלוה ליציאה?
 

מקמיקא

New member
שמתלווה ל'יציאה מהארון'

כי אני די מפחד שבחורות ובכלל אנשים יפסיקו להסתכל עליי בתור יצור שאפשר בכלל לקיים איתו יחסים רומנטיים... אני כן רוצה שיהיה לי פוטנציאל לפחות ליחסים כאלה, ולא שאנשים ישללו את זה לחלוטין בגלל הנטייה שלי
 

נטע523

New member
אני מרגישה בולללללל אותו הדבר

ממש הוצאת לי תמילים מהפה... "אני כן נמשך לרעיון של זוגיות ומשיכה רומנטית, ואני כן רואה בחור\\בחורה וחושב שהם יפים או סקסיים במיוחד. אבל מאז ומעולם, כשראיתי בחורה או בחורה סקסית במיוחד, אף פעם לא דמיינתי את עצמי איתה במיטה, או אותה בעירום" אני בדיוק ככה.. ואנשים לא מבינים איך אני יכולה להתאהב בלי להרגיש משיכה מינית..אני ממש שמחה שיש עוד אנשים כמוני. בכל מקרה לשאלתך- אני לא ממש יצאתי מהארון. כן אמרתי את זה לחברים שלי ורובם די מבינים את זה נראה לי,אבל להורים שלי לא אמרתי,גם אין לי כלכך צורך להגיד,אני נותנת לזמן לעשות את שלו. שיהיה בהצלחה בכל מקרה :) והצצתי גם בבלוג שלך הוא נראה מעניין בהחלט.
 
מזדהה עם דבריך, בעיקר לגבי היציאה מהארון...

אוי, זה כ"כ מרגיש ככה... בשנה האחרונה חידשתי קשר עם מישהו שלמד איתי לפני שנים בבית ספר היסודי, היינו אז בקשר טוב והוא ניתק עם השנים. כיום הוא הומוסקסואל (סביר להניח שהיה כבר אז, אם כי אולי לא היה מודע לכך). הוא לא ממש סיפר לי, די גיליתי לבד (זה לא ממש קשה, הוא לגמרי מחוץ לארון, שלא לדבר על זה שבמקרה שלו הוא עונה על הרבה מאוד "סטריאוטיפים"...) וכשבאחת השיחות שלנו הוא הזכיר את החבר, כבדרך אגב, זה היה בטבעיות רבה לשני הצדדים. אחרי כל השנים האלה, גם הדיבורים פה ושם, זה לא שאנחנו חברים בלבד ובנפש, כך שקשה לי למצוא את עצמי מגיעה איתו לרמת האינטימיות הרגשית שמאפשרת שיחות מהשוג הזה; אבל כשנפגשנו, אני חייבת לציין שכל הזמן רציתי נורא לדבר על זה. כל כך רציתי לשאול אותו ממתי הוא יודע, ואיך, ומתי הוא יצא מהארון, ואיך... כי למרות שזו סיטואציה שונה, יש הרבה דמיון (אם כי חייבים לציין שבימינו רוב האנשים שאני מכירה לא מתרגשים בהומוסקסואליות; זה נפוץ ומוכר מספיק כדי להיות כמעט "שגרתי". לעומת זאת על א-סקסואליות הם עוד לא שמעו...) אבל עד כה השתפנתי, ולא שאלתי אותו. אני פשוט לא מרגישה שיש לי זכות לעשות זאת, אפילו שנדמה לי שהוא לא יתרגש מזה במיוחד. אז מי מחבריי יודע? יש שני אנשים שיודעים עליי כבר עשור, בערך, ועם שניהם אני לא בקשר; ידיד טוב שיודע, כי כשאף אחד מהשניים הקודמים לא היה זמין, והייתי חייבת אוזן קשבת, נשברתי יום אחד והצלחתי לספר לו; עוד שני ידידי טובים שהרגשתי שיבינו ללבי, ואחרי שנכנסתי לפורום הזה לראשונה (לפני שנתיים וחצי בערך, מאז אני נכנסת "פעם ב") וכתבתי כאן הודעה ארוכה ומשתפכת מאוד, שלחתי אותם לקרוא אותה, והתגובות שלהם חיזקו אותי מאוד. הייתה לי תחושה ש"יצליח לי איתם" ושמחתי לגלות שצדקתי, וזה היה נעים, שפתאום יש עוד מי שיודע, שאני לא צריכה להסתיר משהו די מהותי בחיים שלי מרוב האנשים שאני מכירה. אחד מהם אמר לי שידידה שלו כותבת בפורום הזה (כתבה, בזמנו) וגם היא אסקסואלית, ופגשתי אותה, ולפעמים אנחנו מקטרות זו לזו על "מר גורלנו" (או: כמה קשה למצוא גבר כשאת אסקסואלית). אחרון חביב הוא ידיד טוב שלי כבר שנתיים-שלוש, ואנחנו מבלים הרבה ביחד, אבל לא ממש מנהלים שיחות נפש. בכל מקרה, קורה פה ושם שיש התייחסויות למין, ובמשך זמן רב התחמקתי מהן כפי שאני נוהגת לעשות במיומנות כבר שנים רבות... אבל כל הזמן הרגשתי שאני משקרת לו, לא רק באזכורים אקראיים שהדפתי (וזה לא ששיקרתי באמת; לא טענתי בפניו שעשיתי משהו שלא עשיתי; פשוט עניתי תשובות אלגנטיות) אלא בעיקר בכך שהייתי עסוקה בלהסתיר את זה כל הזמן, וזה גם היה מתיש, ושחק אותי נפשית. הרגשתי שאני עם מסכה, שהוא חושב עליי דברים לא נכונים, וזה פשוט הטריף אותי במשך חודשים. הרבה פעמים דמיינתי את עצמי מספרת לו, אבל יצא שבכל פעם שנפגשנו לא הצלחתי למצוא הזדמנות לספר לו, וכאמור, זה לא שאנחנו מנהלים שיחות נפש. רמת האינטימיות הרגשית ביננו לא גבוהה במיוחד, לצערי, ומה שעוד לא עוזר זה שהוא צעיר ממני בכמה שנים, וגם קצת יותר "שמרן" ופחות פתוח ל"מוזרויות" של אנשים. ערב אחד, לפני כמה חודשים, נסענו לראות הופעה די מרוחקת, ובנסיעה הארוכה חזרה לעיר היה לנו הרבה זמן להעביר. יאיכשהו יצא שהתחלנו לדבר על מצעד הגאווה (הוא היה בכותרות באותו זמן, נדמה לי). מכאן לשם עלה דיון על הומואים בכלל, ועל ההומוסקסואליות בתקשורת וכו'. אני מצאתי את עצמי מגנה על הנושא בלהט (לא על המצעד, יותר על החשיפה התקשורתית) כי הם הצליחו בכמה עשורים "לחנך" הרבה מאוד אנשים שיש דבר כזה והוא טבעי, ובעיקר להרגיל את החברה לזה, וזה לא דבר של מה בכך. הוא היה קצת יותר מסויג (הוא לא הומופוב, אבל רוב האנשים שהוא הכיר בחייו די "נורמלים", וכל מה שנראה לו קצת חריג מוזר לו). בלהט הדברים הרגשתי איך אני יותר ויותר מזדהה עם ה"קמפיין" ההומוסקסואלי, ובעיקר הרגשתי שאני סוף סוף מסוגלת לספר לו על עצמי, ושאני על הסף, ואני חייבת לתפוס את ההזדמנות בשתי ידיים, כי זה עכשיו או מי יודע מתי. ואז הוצאתי את זה החוצה, והוא היה מופתע למדי, אבל לא הרבה יותר מזה. זה היה מוזר לו, ואז עברנו הלאה... חזרתי הביתה די נסערת, כי פתאום עשיתי משהו שרק חשבתי עליו הרבה זמן, ומצד אחד שמחתי, מצד שני חששתי. הייתי בטוחה שהוא יסתכל עלי אחרת, או שזה ישנה משהו בקשר בינינו (שמעולם לא היה מיני ולא ניסה להיות, מהצד שלי זה בטוח, וגם לא מהצד שלו, למיטב ידיעתי) אבל המשכנו רגיל... כנראה שהוא כבר גיל לזה שאני מוזרה יותר מרוב חבריו, אז זו פשוט עוד "מוזרות" אחת לאוסף... בסופו של דבר זה לא שינה כלום, פרט לתחושת הקלה עצומה שלי. לא ממש יצא לנו לדבר על זה מעבר לכך, אני לא חושבת שהוא מעוניין; אבל פה ושם כשעולים נושאים מיניים, בקטנה ככה, אני לא צריכה לשקר ולנסות להתפתל כדי לחפות על האמת. שנינו יודעים אותה, סוף סוף. אבן נגולה מעל לבי...
 

מקמיקא

New member
תודה רבה על התגובה הנהדרת והמושקעת...

זה הרגיש ממש טוב לקרוא את כל זה, מעין פרספקטיבה של אסקסואלית כבר שנים :) זה גם טוב לראות שאפשר לחיות עם זה ושאנשים מקבלים את זה די בסדר... למרות שזה קצת מפחיד אותי שלמרות שאת אסקסואלית בצורה מודעת כבר כמה שנים (לפחות עד כמה שהבנתי), רק מעט אנשים יודעים. מצד אחד אני רוצה שהחברים שלי ידעו ויקבלו את זה, אבל מצד שני אני לא יודע איך יקבלו את זה וזה נורא מפחיד אותי... אני מצטער אם אני יוצא קצת חטטן, אבל אני נורא סקרן בנוגע לאורח החיים הזה, תרגישי חופשיה לא לענות על כל שאלה שלא מתאימה לך:) אבל הצלחת בסוף למצוא גברים ולהכנס למערכת יחסים? וזה לא היה לא-נוח, או קשיים להסביר את זה לאנשים אחרים וכאלה? או שנוצרו 'חורים' כאלה בגלל החוסר מיניות? ואיך מכירים אנשים אסקסואלים אחרים בכלל?
 

snoopytush

New member
היי!../images/Emo140.gif

מזדהה איתך לגמרי.גם אני מעוניינת בגברים בעיקר לרומנטיקה. סיפרתי לחצי מהמעונות שאני אמינית פשוט כי אני קצת קיצונית ולא אהבתי את הרעיון שיש אנשים שמתביישים מזה כי זה לא מקובל חברתית. למרות שזה נרגע קצת ואני חזרתי לשמור את המידע הזה לעצמי
בכל הקשור לילדים ולמשפחה אין לי רצון מיוחד לילדים אבל אני כן רוצה משפחה. אני כמוך לא מעוניינת לגדל ילדים לבד בעיקר בגל הקטע הכלכלי נו זה יקר...
אני חושבת שאתה צריך לבדוק את עצמך במערכות יחסים עם נשים אמיניות או עם יצר מיני נמוך ואם זה מתאים אז אפשר להתחתן איתן ולהקים תא משפחתי .
 

מקמיקא

New member
../images/Emo51.gif

זה קל לומר פשוט 'לבדוק', זה קשה מספיק למצוא נשים למערכת יחסים רגילה, שלא לדבר על מערכת אמינית:) אני כרגע לא יודע כל כך איך לגשת לזה, אם לנסות להכנס למערכת יחסים עם מישהי ואז לספר לה על הנטייה הזאת במידה ואני ארגיש שאני צריך, או לחפש מראש מערכת יחסים שתהיה אמינית. שניהם נראים לי קשים, אבל משהו חייב לעבוד...
 
למעלה