ערב טוב 
אני באה לכאן כבת לאם חד הורית. ברצוני להתייעץ איתכם כהורים יחידים. אני בתהליכי עזיבה מהבית. המצב הכלכלי בבית ממש לא משהו וכמו שאני משלמת שכ"ד בבית אני אשלם גם בחוץ. הכל טוב ויפה מבחינה טכנית אבל רגשית יש לזה השפעה יותר גדולה. אני עוזבת את אמא שלי במצב של כיום, מצב שלא השתנה כבר כמה שנים טובות ואחי נשאר איתה. הסיבה לעזיבה זה יחס מסויים בבית והאווירה הקיימת אבל גם השיקולים הכלכליים (עבודה ולימודים-שאני מממנת לבד). היום בערב קיבלתי צעקות שאני נוטשת ושהיא וויתרה עליי. פעם הייתי לוקחת את זה קשה אבל כיום השלמתי עם אמירות כאלה. אולי אני טועה אבל המעבר שלי אמור לתת לי בפן האישי את האפשרות להתמודד בחיים ובפן המשפחתי/כלכלי לעבוד יותר, להשקיע יותר בלימודים, השקעה לטווח ארוך. כואב לי מבפנים שאמא לא מבינה אותי. אז אני פה שואלת אותכם כהורים...מה לעשות?
אני באה לכאן כבת לאם חד הורית. ברצוני להתייעץ איתכם כהורים יחידים. אני בתהליכי עזיבה מהבית. המצב הכלכלי בבית ממש לא משהו וכמו שאני משלמת שכ"ד בבית אני אשלם גם בחוץ. הכל טוב ויפה מבחינה טכנית אבל רגשית יש לזה השפעה יותר גדולה. אני עוזבת את אמא שלי במצב של כיום, מצב שלא השתנה כבר כמה שנים טובות ואחי נשאר איתה. הסיבה לעזיבה זה יחס מסויים בבית והאווירה הקיימת אבל גם השיקולים הכלכליים (עבודה ולימודים-שאני מממנת לבד). היום בערב קיבלתי צעקות שאני נוטשת ושהיא וויתרה עליי. פעם הייתי לוקחת את זה קשה אבל כיום השלמתי עם אמירות כאלה. אולי אני טועה אבל המעבר שלי אמור לתת לי בפן האישי את האפשרות להתמודד בחיים ובפן המשפחתי/כלכלי לעבוד יותר, להשקיע יותר בלימודים, השקעה לטווח ארוך. כואב לי מבפנים שאמא לא מבינה אותי. אז אני פה שואלת אותכם כהורים...מה לעשות?