ערב טוב

[חדשה פה9]

ערב טוב

הי. חדשה פה, מקווה לנצוא קצת אופטימיות ועצה טובה..
עד לפני כמה חודשים הייתי ספורטאית פעילה- ריצות, ספינינג, אירובי.
לפני כחמישה חודשים התחיל כאב באיזור קצה הסטארנוס וקשת הצלעות. בעיקר בנגיעה. הכאב הלך והחמיר. ספינינג לא יכלתי בכלל לעשות יותר. הרופאה הפנתה אותי לבדיקות שונות:
מיפוי עצמות- תקין
גסטרוסקופיה- מעט גסטריטיס שטופלב בלנטון אך הרופא טען שזה לא כאב ממקור גסטרו
CT-חזה- תקין
MRI- עמוד שדרה הראה 3 פריצות דיסקוס קטנות ב D-10-11
D-8-9
D5-6
אורתופד אחד ( מומחה) אמר שזה מאוד נדיר לפרוץ במקומות אלה ואמר להתעלם מהכאב ולהמשיך בספורט, אך הכאב הלך והחמיר.
האורתופד השני אמר שאין לו מושג אם יש קשר בין הכאבים לפריצות והפנה אותי לנוירוכירורג.
בינתיים יש לי כאבים בעיקר בישיבה כפופה, הרמת משאות כבדים וכ'ו.גם במגע כואב מאוד. שינוי תנוחה לעתים עוזר.
זה מציק, מעצבן, מטריף..ספורט כבר שבועיים הפסקתי לגמרי
ארקוקסיה ונורופן- לא עוזר. לא ניסיתי מעבר.
התחלתי דיקור סיני- בינתיים ללא שינוי.
האם למישהו יש כמה רעיונות איך ממשיכים? מי מומחה בבעיות כאלה?
אשמח לשמוע.
תודה

 

[bimbo.]

חדשה פה ברוכה הבאה

מצער מאוד לשמוע על הכאבים שלך, ושלאף רופא אין תשובה.
מוזר לי שרופא אומר להתעלם מהכאבים.
כאבים תמיד מצביעים על משהו. וברפואה מקובל כיום, שלא טוב
לחיות עם כאבים.
נכון שזה לא בדיוק תלוי בנו, אבל עושים הכל (בעזרת הרופאים)
להתגבר עליהם.
נסי מרפאת כאב, וכמובן שתבואי אליהם עם כל הבדיקות שעשית.
בהצלחה והרגישי טוב.

 

[צלשלספק]

כמוני כמוך, גם ספורטאי (לשעבר, לצערי)

ריצות, הליכות מהירות, טיולי מטיבי לכת, אופנוע שטח וחדר כושר. עד שיום בהיר אחד לפני חצי שנה בערך הרגשתי כאב חד (ספאזם עצבני) בצד שמאל מאחורי הרגל, כל פעם שהתכופפתי להרים משהו,
לא לקח הרבה זמן לכאב להתפשט (בחיים לא סבלתי מהגב התחתון או מהרגליים לפני כן) לגב, הקרנה לרגל, ומשם לכאבים כרוניים מהגב לרגל דרך האגן לכל אורך הדרך,
לעיתים ממש זרמים חזקים כאילו חישמלו אותי, הגעתי למצב מאחד שהיה הולך ארבעה-חמישה קילומטרים כמו כלום, לא הצלחתי ללכת לסופר מרוב כאבים, לא יכולתי לשבת או לקום מהמיטה.

הספקתי די הרבה בחמישה חודשים.

עברתי גם את כל המשככים "הסבירים והפופלריים" (רופא המשפחה נתן לי ומשם הדרך לתהום הזו הייתה די מהירה), גם יותר חזקים ממה שלקחת. וגם מצאתי את עצמי מכור לדרעק וסבלתי מכאבי גמילה איומים - עד שתודה לאל נגמלתי מהם.

כמוך, נשלחתי למיפוי עצמות - תקין.
CT לגב תחתון - 2 בלטי דיסק קטנים בL5-S1 - אמרו שזה "כלום".
MRI לאגן (אחרי שקבלתי למשרד הבריאות כשקופת החולים לא אישרה לי) - תקין.
ואם הכל בגדר התקין, מהיכן הכאבים?
עם זאת החשד נפל על הפירפורמיס כאשם העיקרי, אז לבסוף נכנעתי (למרות שהרגשתי סבבה) וקיבלתי זריקת סטרואידים בחמישי, נראה לי שזה עזר...אני חושב...
בין לבין קופת החולים אישרה לי סוף סוף ליריקה לפני שבוע וחצי, נראה שהתרופה + טיפול כירופרקטי שיפרו לי את איכות החיים

חודש לפני כן הייתי על 2,400 מ"ג גאבאפנטין + 400 מ"ג טרמדקס (מינון הזוי), ולא תפקדתי, וכעת אני במצב סביר ועם מינון אפסי של ליריקה (150 מ"ג ליום 75+75) ובהחלט יש שיפור...לרוץ - מעדיף שלא, אבל יכול ללכת לא מעט - כמעט בלי כאבים.

כשהרופאים לא יודעים מה נסגר איתך ומהיכן הכאבים המטרידים, קל להתפזר כשאתה כאוב בלי תשובות. וכל מטפל אלטרנטיבי יגיד לך שהוא הכתובת, ולכל אחד יש את הגישה שלו "לתקוף" את הבעיה. דיקור נשמע אחלה לדעתי, להזיק לא יזיק - התחלת - תתמידי ואם יעזור - מה טוב.

גם אני התפזרתי בין כירופרקטים שונים (נפרדתי מהאחרון בשבוע שעבר אחרי שמונה פגישות - רק כי הוא היה פשוט מגעיל אלי, שבר את האמון ביננו ולא בגלל חוסר מקצועיות כי כן ראיתי תוצאות יציבות), אוסטיאפטית, הילרית, פיזיוטרפיסטית, מטפל "בעל שם" בסוג'וק (שהבטיח את כל העולם ואחותו ופשוט עשק אותי) וכו'...
קשה לדבוק במטפל אחד כשהבטחות לרוב ותוצאות לא תמיד רואים בפועל, לעיתים מדובר בבעיה מורכבת - ואם המטפל לא חושב מחוץ לקופסא כדי להתאים לך את הטיפול הנכון כמכלול - זו בעיה. ונתתי צ'אנסים, לעצמי ולהם, איפה שראיתי שיפור קל שבקלים - המשכתי, איפה שלא - חתכתי.

ממליץ לך לנסות ולהבדק אצל כירופרקט ספורט או פיזיותרפיסט ספורט (ולא להפסיק עם הדיקור) כדי לאבחן, יש להם המון נסיון רב תחומי בבעיות מורכבות. יש כאלו שמתמחים בפציעות ספורט ומשלבים גם טיפול בטריגר פויינטס לשרירים - מאוד עוזר. כשאת אצל מטפל שאת מאמינה בו ובנוסף יש לך רופא מקצועי שמכוון אותך, מצב הרוח משתפר, כשיש מי שמבין אותך - מנסיון

במקביל לטיפול האלטרנטיבי, לא לזנוח את הצד הרפואי - נוירולוג / נויורוכירורג / אורטופד מומחה עמ"ש, לבצע כל בדיקה הגיונית (בייעוץ איתם) שאין בה סכנה של קרינה,
או החמרת המצב כדי למצוא את המקור לכאב, או לפחות - לנסות.

ובמקביל, לנסות לשמור על מצב רוח טוב וחשיבה חיובית (גם אם את אובדת עצות כרגע עקב המצב ואי הידיעה שיכולה בהחלט לחרפן),
ו...תזונה נכונה. גם מאוד חשוב. לא להפוך לפסיכי ולחיות על עשבים אבל כן להקפיד במידה מסויימת על מה שצריך, תוספי תזונה אם צריך וכו'.
(כל מטפל רב תחומי אלטרנטיבי יכוון אותך למה שאת זקוקה מבחינת תזונה)

בהצלחה.

 

[חדשה פה9]

צלשל ספק- תודה רבה רבה

קודם כל המון המון תודה על התגובה המושקעת שלך. העובדה שהתחושות/מחשבות שמתרוצצות בראשי קורות גם לאחרים- מה לעשות- מעודדות אותי. ובעיקר מעודד אותי לשמוע ממך שלא ויתרת והחשיבה שלך אופטימית. קשה להישאר אופטימי כשכואב וכשהכאב מגביל אחת כמוני וכמוך שרגילים להיות בתנועה מתמדת ( ואולי זה גם אחד הלקחים...)
אני חושבת לנסות בכל פעם משהו אחד ולבחון אם עוזר או לא ולהמשיך הלאה..
אני מאוד מאוד מקווה שלא אגיע למשככי כאבים חזקים ומנסה לשמור על אופטימיות. ( קשה לשמור על אופטימיות כשרמת האנדרופינים ירדה כתוצאה מהפסקת הספורט..)
אשמח לשמוע ממך ומאחרים על המלצות לכירופרקט ספורט טוב או מטפל רב תחומי טוב.
דרך אגב מהי התרופה ליריקה?
וטיפול בטריגר פוינטס?

 

[צלשלספק]

בבקשה ובכיף

אכן צרת רבים...
מצד שני זה מאוד סובייקטיבי, אני דוגל בגישה שהאדם הוא הרופא הכי טוב של עצמו (בניגוד לכירופרקט הקודם שלי, שחשב ועשה אחרת ממני, מהפידבקים שהרגשתי לאחר טיפול או מניפולציה זו או אחרת ועשה זאת בצורה בוטה ופוגעת כאלימות מילולית, והנה - אחד הלקחים - מטפל שלא מקשיב לך והולך ראש בקיר עם האגו שלו ו"נכנס" בך על פידבקים שאת משדרת ביחס לרצף טיפולים ו/או מוציא כעסים וזעם עלייך בטיפול [האחרון מן הסתם] - קחי את הרגליים, שלום ותודה

).

קשה מאוד להישאר אופטימי כשאתה כאוב - אבל צריך לנסות לעשות כל דבר שלא מסב לך כאב, לא בשונה ממך - הספורט היה חלק מדרך חיי,ההליכות המהירות היו ה-דבר מבחינתי למצב רוח חיובי והפקת אדורפינים משמחים

וכשהגעתי למצב דאז (טוב היום אני כבר הרבה יותר טוב) שלא יכולתי ללכת לבנק בלי להרגיש
את השריר "קופץ" מאחורי הרגל עם כאבי תופת כאילו הוא קרוע לגמרי, כן זה בהחלט מוטט אותי. ההליכה, אפילו ההליכה האיטית בערב - שהייתה המפלט מהכאב או ממחשבות לא טובות סוג-של נלקחה ממני. כך שהשתגעתי בבית, כאוב מוות. בלי יכולת להפיג את הכאב דרך ההליכה, ובלי יכולת להפיג אכאב בכלל בעצם,
בהרגשה שאפאחד לא מבין אותי וכו'. למזלי בסוף דברים קיבלו פרספקטיבה, גם דרך אנשים חיוביים שתמכו ותומכים בי.

חשוב שתקיפי את עצמך באנשים טובים ומפרגנים שיקלו עלייך, שיתמכו בך, שידברו עם מי שצריך (אם צריך), ושתוכלי לשתף אותם במה שאת עוברת.

אכן, זו הגישה. את מתחילה עם מטפל או רופא, תדבקי בו, תרגישי בעצמך האם האדם הזה עוזר לך או שלא. תני צ'אנס לכמה טיפולים שיראו לך לנכון,
ואם לא עוזר - תתקדמי הלאה.
כן, שרפתי אלפי שקלים, אך ידעתי והקשתי לגוף שלי מתי אני רואה שיפור ומתי המטפל או הרופא הוא "ככוסות רוח למת".

 

[עוד יבואו ימים]

סייג קטן אבל חשוב

צל של, עקרונית אתה צודק, שהאדם הוא הרופא הכי טוב של עצמו. אלב לא בבמובן המוחלט של המילה.

האדם יודע להרגיש את עצמו הכי נכון, ויודע הכי טוב אם הוא בטיפול - אם הטיפול עוזר, אבל .. הוא לא רופא. והוא לא מתיימר להיות רופא, וכאן בפורום אנחנו בוודאי לא מעודדים את הגישה שאדם הוא רופא של עצמו.
הוא צריך למצוא לעצמו את הרופא הנכון לו, זה כן.

וגם לגב "תני צ'אנס לכמה טיפולים" - צריך להתחיל מטיפול כלשהו ולדבוק בו. אחרת , אפשר למצוא את עצמך מדלג בכל שלושה שבועות מטפל אחר. גם זה לא משהו מומלץ.

ובכל מקרה, כאמור, כירופרקט הוא איש שצריך להיות מאוד מאוד בטוחים לגבי היכולות שלו ולגבי ההכשרה שלו. בארץ אין לנו הכשרה של ממש לכירופרקטורים, ולכן יש הרבה אנשים שגורמים יותר נזק מתועלת. לא מזמן כתבתי כאן על שניים מחבריי שהפכו לנכים ומשותקים לאחר שכירופרקטים "טיפלו" בהם.
אז.. דווקא במקרה הזה אינ ממליצה קודם כל על רפואה קונבנציונלית, ובמיוחד במסגרת של קופ"ח או בית חולים ציבורי מסודרים , שבדקו את העובדים שלהם, ושווידאו את ההכשרה שלהם לפני שהם נוגעים בכם.

 

[צלשלספק]

ולכך התכוונתי, רק היא בסופו של דבר תדע מה

שטוב לה - אם תהיה קשובה לפידבקים הן מהגוף והן מהנפש שלה - מהמטפל האלטרנטיבי / הרופא הקונבנציונאלי והטיפול עצמו, התרופות, תוספי התזונה וכיוב'.

לגבי ה"תני צ'אנס", כפי שציינתי בדברי - כתבתי לה להתמיד בדיקור מכיוון שהתחילה. עם זאת יש לי סייג קטן בקשר למה שכתבת,
אני כן לתת צ'אנס אך עד גבול מסויים, גם חשוב מאוד החיבור וגם לראות שינוי כלשהו אחרי כמה טיפולים, לטובה, לרעה, משהו, שיתן לה קרן אור של תקווה לצאת מזה, שהיא בדרך הנכונה.

אני חייב לציין עוד עובדה, לא לכולם יש כסף לטיפולים אלטרנטיביים "איכותיים" שיכולים להיות מאוד מאוד יקרים ולא חסרים אי אילו שיקחו כל מטופל גם אם בסוף יסתבר שזה לא עובד - הם את הכסף ממילא יקבלו. אני זוכר שאמרתי למטפל ה"יוקרתי" (והיקרן) ההוא בסוגו'ק שלא אזכיר את שמו, אחרי הטיפול השני (500 שקל לטיפול של 20 דקות)
שהוא הבטיח לי חד משמעית שאחרי ארבעה-חמישה טיפולים (חודש) כל צרותי יעלמו, גם הסכיאטיקה ועוד כמה דברים שקדמו לה, שאני לא רואה שיפור.
אז מן הסתם את הכסף הוא לא יחזיר לי בחזרה אחרי חודש כושל, נכון?

לי מספיקים שניים שלושה טיפולים כדי לדעת אם אני מתחבר למטפל, אם הוא קשוב אלי, אם הוא קולע למטרה, אם הוא מרפה את הכאב. אם יש איזה כיוון קטן של שינוי יציב, משהו זעיר אבל משהו שיתן לי את הרצון להמשיך ולהרגיש שאני בידיים הנכונות, ואם אין את זה - אני לא ממשיך. אבל כל אחד שיעשה מה הוא מבין, כן? אתה יכול לתת צ'אנס חודשיים לטיפולים שלא עוזרים ככוסות רוח למת, אבל את הכסף שלך המטפלים יקבלו גם אם יעבוד או לא יעבוד, וזה מה שמעצבן במקצועות הללו. זה לא מוסך שמתקנים לך את האוטו, ואין REFUND על מטפל שהבטיח הבטחות גדולות ונצורות ולא עמד בהן ורבים מנופחי אגו ומבטיחים את כל העולם ואחותו.

מיותר לציין שאם היא בוחרת ללכת לכירופרקט, (ד"ר) שיהיה אחד מוסמך ממכללה או אוניברסיטה בחו"ל עם נסיון והמלצות, שרלטנים יש בכל תחום, והתחום האלטנרנטיבי יכול להיות מאוד אפור - ורצוי רק אחרי ובכפוף לבדיקות CT או MRI לעמ"ש (שכבר ממילא ביצעה) ולא לפני.

 

[oritheartist]

 

[עוד יבואו ימים]

ברוכה הבאה

שלום חדשה

ראשית, ברוכה הבאה.
שנית, זה באמת נשמע כואב . אז.. אני מזמינה אותך למצוא לעצמך תנוחה נוחה אן, על פוף או כורסה או סתם על כיסא. ו.. התכבדי מן המטעמים שנותרו משבת

ולעניין השאלה שלך....
לא כתבת באיזה צד הכאב שלך.
האם ימין?

 

[חדשה פה9]

תגובות והרהורים

תודה רבה על הדיון והתגובות..
הכאב שלי מורגש מעט בגב אך בעיקר מקדימה- בעצם החזה ממש ברום הבטן. הקרין לשמאל בהתחלה ועכשיו לימין, אך בעיקר כאב במרכז- במגע, בכיפופים, וגם סתם ככה..
לגבי רופאים שונים וטיפולים כאלה או אחרים- מחיפוש באינטרנט כנעט טבעתי בעודף מידע והלבשתי על עצמי כבר את כל המחלות האפשריות.. בסוף החלטתי להרגיע את עצמי ולהתמקד ברפואה הקונבנציונאלית ובמקביל טיפול אלטרנטיבי אחד- כרגע הדיקור.
צל של ספק צודק- צריך להיות קשובים לגוף - לתת הזדמנות לטיפולים- אלטרנטיביים אך גם לפקוח עיניים ולבדוק, וכשלא מתאים אחרי כמה נסיונות לחתוך.
חייבת להודות שהדבר שהכי הפתיע אותי כאן בפורום- (וסליחה על הנאיביות) שאנשים אשכרה חיים שנים עם כאבים ( חלקם לא מוסברים) והרפואה הקונבנציונאלית לא מצליחה לעזור מלבד משככי כאבים..

 

[עוד יבואו ימים]

הצבעת על דבר מדויק!

החיפוש באינטרנט ובכלל העובדה שבגלל מערכת הבריאות של ימינו והמבנה שלה, ובגלל האינטרנט הזמין כל כך - אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במעמד של "רופא" או לפחות במצב של "יודעי כול". האינטרנט הוא מערכת טובה ומצוינת, אבל היא מערכת עזר. היא לא במקום רופא, היא לא טובה מרופא, ובוודאי אינה מתאימה ל"אבחון עצמי".
היא ובה כדי לעורר מחשבה, או לסייע.
לעתים עודף המידע ה"נשפך" ממנה, הוא באמת בעייתי מאוד.
אני מסכימה אתך שבשלב שאת נמצאת בו, את צריכה להתמקד בדסר אחד. בעיקר פיזיו ואולי בריכה או הידרותרפיה, ודיקור זה נהדר. ובכל מקרה, את ממש בתחילת הדרך יחסית, ואינ מקווה מאוד שלא תנחלי אכזבה ושמצבך ישתפר בקרוב.
הכי חשוב - מצאי רופא שאת סומכת עליו ומרגישה שהתקשורת שלך איתו טובה, וזה כבר יוביל אותך למקום הנכון.

וכן.. הבעיה של הכאב בעת הזאת היא בעיקר, שגם משככי כאבים אל ממש יכולים להועיל...
אבל אנחנו לא מאבדים תקווה, ו.. חיים למרות הכאב.
ולצדו
:-9