ערב טוב
יש לי ילדה בת 7 וחצי שלמדה בגן של לקויי שמיעה ודיבור. הבעיה שלה היא בעיקר שפתית ובהתפתחות היא מוגדרת כילדה גבולית. ילדה לקוית למידה ולא ילדת פיגור. לא נפתחה כיתה א מקדמת, השנה ולכן שיבצו את הילדה בכיתת פיגור קל גבוהים. כשהצוות נמצא עם יד על הדופק. בחודש הראשון זה היה נראה בסדר. עד שהתקבלו לכיתה 2 בנות של פיגור בינוני והכל השתנה. הילדה התחילה נסיגה, התנגדה נמרצות ללכת לכיתה,ממש עברה תסכול רגשי עד שהרמתי ידיים, בהתייעצות עם הצוות הגיעו למסקנא שזה בגלל הרמה הנמוכה מאוד בכיתה. ההבדל ברמה הוא כזה שכל הכיתה בצד אחד והילדה בצד אחר. העניין הוא שכבר בספטמבר הודיעו למפקחת שצריך למצוא לילדה כיתה אחרת. וכשהתחילה הנסיגה,כבר ישבתי אצל יושב ראש ועדת השמה ועם המפקחת כדי לדון מה לעשות ואיך לעצור את הנסיגה, כשהמפקחת במקביל חיפשה כיתה אחרת. העניין הוא שלא מצאו כיתה אחרת. כי לכיתה ב, אף על פי שהיא מתאימה לרמה הם לא מוכנים להכניס כי הילדה לא היתה מעולם במסגרת בית ספר ואיך היא תשלב וכו'. מה שקורה זה שהיחלדה יושבת בבית בלי כיתה. וכל הנוגעים בדבר, הקב"ס בעיריה, הצוות של ועדת השמה והמפקחת של משרד החינוך יודעים את זה. לכיתה א רגילה אי אפשר להכניס כי היא לקוית למידה שצריכה עזרה. לכיתה א רגילה עם סייעת אי אפשר להכניס כי אין תקציב לסייעת. שאני אאמן סייעת פרטית אי אפשר כי זה לא תיקני. צריכה להיפתח כיתת ב-ג חינוך מיוחד בבית ספר אחד, שהרמה הלימודית מתאימה לבת שלי, אבל בגלל שהיא לא יודעת מה זה בית ספר אז לא מוכנים לקלוט אותה. יש כיתה ב חינוך מיוחד בבית ספר רגיל אחר שעדיין לא נתנו תשובה ומתרצים את אותו תרוץ של סדרי בית ספר. ואני אומרת, כאילו לעזאזל, אתם מקבלים משכורת כדי לחשוב, אתם צריכים לשבץ את הילדה במקום מתאים.או במקום שהכי קרוב למתאים. כמעט 4 חודשים ילדה בבית. היא לא יושבת בטל, אני מקדמת אותה. היא כבר יודעת לקרוא קמץ פתח וחיריק, ותרגילי חיבור וחיסור בחשבון. מחר אני מחזירה אותה לכמה שעות לכיתת הפיגור בינוני-קל כדי שתמשיך להתקדם עם הצוות. כמובן ששוב עם יד על הדופק ונקווה שהתסכול הרגשי והנסיגה לא יחזרו על עצמם. יש עיצות? בברכה ותודה רבה קרן.
יש לי ילדה בת 7 וחצי שלמדה בגן של לקויי שמיעה ודיבור. הבעיה שלה היא בעיקר שפתית ובהתפתחות היא מוגדרת כילדה גבולית. ילדה לקוית למידה ולא ילדת פיגור. לא נפתחה כיתה א מקדמת, השנה ולכן שיבצו את הילדה בכיתת פיגור קל גבוהים. כשהצוות נמצא עם יד על הדופק. בחודש הראשון זה היה נראה בסדר. עד שהתקבלו לכיתה 2 בנות של פיגור בינוני והכל השתנה. הילדה התחילה נסיגה, התנגדה נמרצות ללכת לכיתה,ממש עברה תסכול רגשי עד שהרמתי ידיים, בהתייעצות עם הצוות הגיעו למסקנא שזה בגלל הרמה הנמוכה מאוד בכיתה. ההבדל ברמה הוא כזה שכל הכיתה בצד אחד והילדה בצד אחר. העניין הוא שכבר בספטמבר הודיעו למפקחת שצריך למצוא לילדה כיתה אחרת. וכשהתחילה הנסיגה,כבר ישבתי אצל יושב ראש ועדת השמה ועם המפקחת כדי לדון מה לעשות ואיך לעצור את הנסיגה, כשהמפקחת במקביל חיפשה כיתה אחרת. העניין הוא שלא מצאו כיתה אחרת. כי לכיתה ב, אף על פי שהיא מתאימה לרמה הם לא מוכנים להכניס כי הילדה לא היתה מעולם במסגרת בית ספר ואיך היא תשלב וכו'. מה שקורה זה שהיחלדה יושבת בבית בלי כיתה. וכל הנוגעים בדבר, הקב"ס בעיריה, הצוות של ועדת השמה והמפקחת של משרד החינוך יודעים את זה. לכיתה א רגילה אי אפשר להכניס כי היא לקוית למידה שצריכה עזרה. לכיתה א רגילה עם סייעת אי אפשר להכניס כי אין תקציב לסייעת. שאני אאמן סייעת פרטית אי אפשר כי זה לא תיקני. צריכה להיפתח כיתת ב-ג חינוך מיוחד בבית ספר אחד, שהרמה הלימודית מתאימה לבת שלי, אבל בגלל שהיא לא יודעת מה זה בית ספר אז לא מוכנים לקלוט אותה. יש כיתה ב חינוך מיוחד בבית ספר רגיל אחר שעדיין לא נתנו תשובה ומתרצים את אותו תרוץ של סדרי בית ספר. ואני אומרת, כאילו לעזאזל, אתם מקבלים משכורת כדי לחשוב, אתם צריכים לשבץ את הילדה במקום מתאים.או במקום שהכי קרוב למתאים. כמעט 4 חודשים ילדה בבית. היא לא יושבת בטל, אני מקדמת אותה. היא כבר יודעת לקרוא קמץ פתח וחיריק, ותרגילי חיבור וחיסור בחשבון. מחר אני מחזירה אותה לכמה שעות לכיתת הפיגור בינוני-קל כדי שתמשיך להתקדם עם הצוות. כמובן ששוב עם יד על הדופק ונקווה שהתסכול הרגשי והנסיגה לא יחזרו על עצמם. יש עיצות? בברכה ותודה רבה קרן.