ערב יום השואה
בעוד כשעתיים אצא לטכס יום השואה בישוב, כל כך עצוב וכואב, לחשוב על מיליוני נפשות שסבלו גיהנום שכזה, ואני נזכרת בסבתא וסבא שלי שאיבדו את הוריהם וכמעט את כל אחיהם ובני משפחתם, ובתמונות שהיו תלויות על הקיר בפינת האוכל של בני המשפחה שנספו, וכמה אני מצטערת שלא שאלתי יותר ולא חקרתי, אולי פחדתי להכאיב, אולי פחדתי לכאוב...
נזכור ולא נשכח, אך לפעמים הזכרון כל כך מכאיב , כל כך מציף, כמו הים שיכול לכסות הכל, שאנו מחפשים נקודת אחיזה, בורחים אל השיגרה... ביום הזה נזכור .
"הָעוֹלָם מָלֵא זְכִירָה וְשִכְחָה
כְּמוֹ יָם וְיָבָּשָה, לִפְעָמִים הַזִּיכָּרוֹן
הוּא הַיָּבָּשָה הַמּוצֶקֶת וְהַקַּיֶּימֶת
וְלִפְעָמִים הַזִּיּכָּרוֹן הוּא הַיָּם שֶמְכַסֶה הַכּוֹל
כְּמוֹ בַּמַּבּוּל, וְהַשּכְחָה הִיא יַבָּשָה מַצִּילָה כְּמוֹ ארָרָט" יהודה עמיחי
בעוד כשעתיים אצא לטכס יום השואה בישוב, כל כך עצוב וכואב, לחשוב על מיליוני נפשות שסבלו גיהנום שכזה, ואני נזכרת בסבתא וסבא שלי שאיבדו את הוריהם וכמעט את כל אחיהם ובני משפחתם, ובתמונות שהיו תלויות על הקיר בפינת האוכל של בני המשפחה שנספו, וכמה אני מצטערת שלא שאלתי יותר ולא חקרתי, אולי פחדתי להכאיב, אולי פחדתי לכאוב...
נזכור ולא נשכח, אך לפעמים הזכרון כל כך מכאיב , כל כך מציף, כמו הים שיכול לכסות הכל, שאנו מחפשים נקודת אחיזה, בורחים אל השיגרה... ביום הזה נזכור .
"הָעוֹלָם מָלֵא זְכִירָה וְשִכְחָה
כְּמוֹ יָם וְיָבָּשָה, לִפְעָמִים הַזִּיכָּרוֹן
הוּא הַיָּבָּשָה הַמּוצֶקֶת וְהַקַּיֶּימֶת
וְלִפְעָמִים הַזִּיּכָּרוֹן הוּא הַיָּם שֶמְכַסֶה הַכּוֹל
כְּמוֹ בַּמַּבּוּל, וְהַשּכְחָה הִיא יַבָּשָה מַצִּילָה כְּמוֹ ארָרָט" יהודה עמיחי