ערב מבאס בשבוע מטורף..
(השעה קצת מאוחרת ואני עייף , מצטער מראש על משפטים ארוכים שלא מנוסחים היטב , אבל אם לא אכתוב עכשיו אז זה כנראה לא יקרה עקב לחצי מבחנים ארורים – ואני אוהב לכתוב... ) אחד הערבים העצובים (או אולי עדיף להגיד המבאסים ) של התקופה האחרונה שלי – הלכתי להופעה של נינט טייב בבארבי. אל תבינו לא נכון – נינט נתנה הופעה מצוינת , אנרגטית וחושנית ומיד נדבר עליה , אבל לכל אורך הערב , צפיתי בקהל העצום הזה והמרותק הזה מהצד וחשבתי לעצמי , איך פאקינג לא הגיע אף אחד לראות את תמר אייזנמן לפני יומיים. איך היינו בדיוק אותו כמות צופים כמו הכמות של הצוות המארח ואיך היינו פחות צופים מהכמות של אנשי הצוות (במה, תאורה, סאונד) שטרחו לכבוד המופע. כשאמרתי את זה לאוטו המלא של האנשים שלקחו אותי , כולם צעקו עלי : אל תאשים את נינט , אל תאשים את נינט !!!! וואלה , תרגיעו , לא מאשים את נינט – יש מספיק את מי להאשים , מהאומנים עצמם ועד הרדיו – אבל זה בהחלט היה מבאס. אה כן , וההופעה של תמר עדין הייתה פי מיליון יותר טובה. גם בלי קהל. ואני לא מגזים. תמר אייזנמן במעונות רזניק 30.7. כשיצאתי מההופעה שלה במעונות הדבר הראשון שעלה לי לראש: בעולמי הקטן והפרטי זה כנראה היה זוכה בתואר הנכסף של "המופע הכי טוב להכי מעט אנשים" שיצא לי לראות. אחרי אביב גדג שלא יצאתי המום ומחושמל כמו שציפיתי, תמר נתנה לי בעיטה אדירה והזכירה לי שוב ושוב כמה אני בעצם אוהב מוזיקה , אייך מוזיקה נותנת כוח ואני לא אפחד להגיד שאפילו גורמת אושר. אולי דרך יותר טוב לתאר את ההופעה הזאת היא דווקא דרך המילה מקצוענות - העובדה שהיינו כל כך מעט אנשים לא הזיזה לתמר בכלל והיא נתנה מופע מלא בכל טוב ובכל מה שיש לה לתת , האווירה זרמה נפלא , המעברונים שלה היו מצחיקים וכנים, זרימת הנגינה שלה עם הבסיסט הייתה פשוט כאילו הם עובדים ביחד עשרות שנים ( ומי יודע אולי זה נכון ) –באסיסט מצוין, שלא לאמור מגניב רצח!! , מי זה ? ואת אביב כהן ה-2 אני בטוח שאני לא צריך להציג – הבן אדם פשוט show מהלך – כוכב אמיתי ישר מהשמיים. מעט מאוד אומנים גורמים לי לרצות לקום ולרקוד , אצלה פשוט לא יכולתי להפסיק. מזל שלא היו מצלמות בשטח. אני נותן לה המון ריספקט , נראה לי אישית שזאת נורא קשה ליצור ולשמר אוירה כל כך טובה כשיש כל כך מעט אנשים בקהל באולם שהוא יחסית גדול. אני מקווה שפעם הבאה שנפגש זה יהיה מול בארבי מלא, אם לנינט מגיע לתמר מגיע שבעתיים. אסף ארליך בסינדרום 31.7 כבר המון זמן שלא יצא לי להרגיש ולשמוע מופע חדש, מופע של אומן שאני לא באמת מכיר. את רוב השירים של ארליך בכל זאת יצא לי כבר לשמוע (ולא פעם) במדיות דיגיטליות שונות ומשונות אבל על הבמה השבורה והמלוכלכת עוד לא יצא לי לראותו. ואחרי הערב ההוא לשמוע את ארליך בדיסק או לראות את ארליך על הבמה – זה כל השוני (שייקה זה מכוון אליך) . בזמנו כשקניתי את חדשות מהמגירה שמעתי אותו מספר פעמים ובאורך פלא הוא פשוט נעלם , התאדה, לא מוצאים אותו יותר, טוב הוא שוכב יפה בסטנד ואף אוזן מקרית שעוברת ליד חדרי לא יוצא לה לשמוע אותו. אני חושב שעשיתי טעות בלהתחיל עם ארליך דווקא דרך המסננת של האולפן , כשאתה רואה את ארליך על הבמה כל כך חשוף, כל כך שקוע בעצמו וברגשותיו וכמובן – כל כך מסומם. אתה מבין הכול . השירים מתחברים. והאווירה, שוב אותה אישה, פשוט עוטפת אותך מהפנטת אותך ולא יכולה לתת לך לברוח. אתה לא יכול להוריד את העיניים ולאבד את הריכוז מהאיש הנפלא הזה שנמצא על הבמה ונותן לך את הכבוד להיות חלק מהעולם שלו, וכמה טוב שהוא כל כך מוכשר. אני חייב לציין שחוץ מכישרון כתיבה היה לו גם כשרון מדויק לבחור את עידו אגמון – הבחור משלים אותו בצורה מדויקת ונפלאה. בעזרת כמה אצבעות וחוטים הוא מצליח להכניס אותך לאווירה, ליצור סולואים אינסופיים, ולחשמל אותך – כשרון אדיר. באמת שאני לא חושב שארליך יכול למצוא שותף טוב יותר למסע הגילוי עצמי הזה. הקהל של ארליך הוא נושא שיחה בפני עצמו, וכבר קראתי עליו קצת בפורומים השונים , יש שם קסם מיוחד שקשה לתאר – אם אפשר היה לקרוא לקשר בין אדם בודד להרבה לקוחות מרוצים אינטימיות אז זה כנראה זה. מעל 50 אחוז מהקהל היו לקוחות שהגיעו לירושלים מתל אביב בשביל לחוות איתנו את ה-ארליך. (כן כן כיף לראות את הסינדרום יחסית מלא) וארליך הרגיש מאוד בבית, מאוד נינוח, אפילו ירד באמצע לקהל והתחיל לשאול על שירים שרוצים לשמוע וגם יישם באקסטרה הדרן של בובות בחלון ראווה. ארץ זרה שכולה משפחה ושמחה. נינט טייב – 1.8 בבארבי : אני אנסה לכתוב בצורה אובייקטיבית אבל אני חייב להזהיר שלהורמונים יש פה חלק לא קטן בכתיבה. נינט היא סטאר , סטאר מדהים עם כשרון ווקאלי שבאמת אין שנייה לה , היא פותחת את הפה ואני נדהם. אבל ואני אומר זאת עם חצי דמעה , היא פותחת את הפה ולא רק אני שותק , כולם שותקים. המופע של נינט רע בעיניי. יש לה שלל נגנים על הבמה ולא מרגישים אף אחד כי היא לוקחת את כל תשומת הלב אליה – והסאונד היה נהדר (מישהו הבחין בצ'לו לפני השיר האחרון בכלל ? ). היא מארחת את עיברי לידר והוא בקושי מורגש, כי גם הוא לידה בייבי-קטנטן. ברמת העיקרון אני חושב שזה טוב ואני שמח שיש לה כזה כשרון אבל אם זה היה תלוי בי (ומזל שזה לא ) הכול היה שם מופק אחרת , נינט הייתה עולה עם ג'ינס וטי שירט ולא חולצה אביב גפנית נוצצת, היא הייתה מופיעה בסינדרום ולא בבארבי, והיא הייתה מלווה בגיטרה חשמלית (מישהו אמר עידו אגמון שוב ?) תופים ובאס. נינט היא ירוקה מאוד , רואים את זה חזק על הבמה. הרבה מהמהלכים שלה נעשים חצי בהיסוס. וזה טוב וזה בריא , אנשים צריכים לבחון את עצמם כל הזמן ולבדוק מה הם רוצים לעשות ומה טוב להם ( כמו בקשרים). אבל ברגע שנינט משתחררת מהעיכובים, ברגע שנינט מרשה לעצמה להתפרע – היא פשוט חיה רעה. חיה רעה שטורפת את הקהל שלה כאילו לא אכלה מעולם. ולצערי זה קורה (לטעמי בלבד ) רק בשירים האנרגטיים הרועשים שלה, השירים שבהם הלהקה נותנת בראש (למרות שהם לא מורגשים מספיק) ושלרגע היא שוכחת את העובדה שכולם מסתכלים עליה – היא כאילו נכנסת לשיגעון. אוי נינט, בבקשה תפסיקי לבכות ותמשיכי לבעוט אני בטוח שעוד פעם ייצא ממך משהו באמת טוב. דבר אחד שהיא אפשר לקחת ממנה, זה את הביציות הענקיות שיש לה. אני לא הראשון שאומר את זה אבל היא כל פעם מפתיעה במשהו חדש. הערב היא נתנה את הביצוע הכי טוב שזכיתי לראות ל"מרי לנצח" של עיברי לידר – וואהו נשארתי פעור ואחרי זה קנחה בתרגום לשפת הקודש שהיא עשתה לג'ף באקלי (מעניין מה שגיא היה חושב על הביצוע ) – הפרידה האחרונה. הביצוע לא היה מוצלח לטעמי אבל בואנה לבחורה הזאת יש ביצים. זה בנוסף לשינויים אין סופים בעיבודים לכל הרפרטואר הדליל שלה. לסיכום, אני ממש לא אוהב אותה נקייה למרות שאלוהים בירך אותה בקול מדהים – אבל אולי זה רק ההורמונים שבי. ויש לי 2 תקוות האחת שהתשקורת תרד ממנה ותיתן לה ספייס כי נראה לי שזה יעזור לה להתפתח נהדר מוזיקאלית ולא סלבריטאית ושתיים שהיא תלמד לנגן טוב ולהלחין טוב ותיצור משל עצמה , אין לי ספק שזה יטיס את המופע שלה כמה קומות למעלה בבניין ההופעות . עדין אני מעדיף את תמר אייזנמן בכל יום בשבוע על פני המופע של נינט. הוו איזה שבוע , מחר יש נועם רותם, בשבת הבילויים– ואני שואל , איפה הלימודים שלי נכנסים בכל העולם הזה ? צריך לכלוא אותי בבית. איזה כיף לגור בירושלים אה ?
(השעה קצת מאוחרת ואני עייף , מצטער מראש על משפטים ארוכים שלא מנוסחים היטב , אבל אם לא אכתוב עכשיו אז זה כנראה לא יקרה עקב לחצי מבחנים ארורים – ואני אוהב לכתוב... ) אחד הערבים העצובים (או אולי עדיף להגיד המבאסים ) של התקופה האחרונה שלי – הלכתי להופעה של נינט טייב בבארבי. אל תבינו לא נכון – נינט נתנה הופעה מצוינת , אנרגטית וחושנית ומיד נדבר עליה , אבל לכל אורך הערב , צפיתי בקהל העצום הזה והמרותק הזה מהצד וחשבתי לעצמי , איך פאקינג לא הגיע אף אחד לראות את תמר אייזנמן לפני יומיים. איך היינו בדיוק אותו כמות צופים כמו הכמות של הצוות המארח ואיך היינו פחות צופים מהכמות של אנשי הצוות (במה, תאורה, סאונד) שטרחו לכבוד המופע. כשאמרתי את זה לאוטו המלא של האנשים שלקחו אותי , כולם צעקו עלי : אל תאשים את נינט , אל תאשים את נינט !!!! וואלה , תרגיעו , לא מאשים את נינט – יש מספיק את מי להאשים , מהאומנים עצמם ועד הרדיו – אבל זה בהחלט היה מבאס. אה כן , וההופעה של תמר עדין הייתה פי מיליון יותר טובה. גם בלי קהל. ואני לא מגזים. תמר אייזנמן במעונות רזניק 30.7. כשיצאתי מההופעה שלה במעונות הדבר הראשון שעלה לי לראש: בעולמי הקטן והפרטי זה כנראה היה זוכה בתואר הנכסף של "המופע הכי טוב להכי מעט אנשים" שיצא לי לראות. אחרי אביב גדג שלא יצאתי המום ומחושמל כמו שציפיתי, תמר נתנה לי בעיטה אדירה והזכירה לי שוב ושוב כמה אני בעצם אוהב מוזיקה , אייך מוזיקה נותנת כוח ואני לא אפחד להגיד שאפילו גורמת אושר. אולי דרך יותר טוב לתאר את ההופעה הזאת היא דווקא דרך המילה מקצוענות - העובדה שהיינו כל כך מעט אנשים לא הזיזה לתמר בכלל והיא נתנה מופע מלא בכל טוב ובכל מה שיש לה לתת , האווירה זרמה נפלא , המעברונים שלה היו מצחיקים וכנים, זרימת הנגינה שלה עם הבסיסט הייתה פשוט כאילו הם עובדים ביחד עשרות שנים ( ומי יודע אולי זה נכון ) –באסיסט מצוין, שלא לאמור מגניב רצח!! , מי זה ? ואת אביב כהן ה-2 אני בטוח שאני לא צריך להציג – הבן אדם פשוט show מהלך – כוכב אמיתי ישר מהשמיים. מעט מאוד אומנים גורמים לי לרצות לקום ולרקוד , אצלה פשוט לא יכולתי להפסיק. מזל שלא היו מצלמות בשטח. אני נותן לה המון ריספקט , נראה לי אישית שזאת נורא קשה ליצור ולשמר אוירה כל כך טובה כשיש כל כך מעט אנשים בקהל באולם שהוא יחסית גדול. אני מקווה שפעם הבאה שנפגש זה יהיה מול בארבי מלא, אם לנינט מגיע לתמר מגיע שבעתיים. אסף ארליך בסינדרום 31.7 כבר המון זמן שלא יצא לי להרגיש ולשמוע מופע חדש, מופע של אומן שאני לא באמת מכיר. את רוב השירים של ארליך בכל זאת יצא לי כבר לשמוע (ולא פעם) במדיות דיגיטליות שונות ומשונות אבל על הבמה השבורה והמלוכלכת עוד לא יצא לי לראותו. ואחרי הערב ההוא לשמוע את ארליך בדיסק או לראות את ארליך על הבמה – זה כל השוני (שייקה זה מכוון אליך) . בזמנו כשקניתי את חדשות מהמגירה שמעתי אותו מספר פעמים ובאורך פלא הוא פשוט נעלם , התאדה, לא מוצאים אותו יותר, טוב הוא שוכב יפה בסטנד ואף אוזן מקרית שעוברת ליד חדרי לא יוצא לה לשמוע אותו. אני חושב שעשיתי טעות בלהתחיל עם ארליך דווקא דרך המסננת של האולפן , כשאתה רואה את ארליך על הבמה כל כך חשוף, כל כך שקוע בעצמו וברגשותיו וכמובן – כל כך מסומם. אתה מבין הכול . השירים מתחברים. והאווירה, שוב אותה אישה, פשוט עוטפת אותך מהפנטת אותך ולא יכולה לתת לך לברוח. אתה לא יכול להוריד את העיניים ולאבד את הריכוז מהאיש הנפלא הזה שנמצא על הבמה ונותן לך את הכבוד להיות חלק מהעולם שלו, וכמה טוב שהוא כל כך מוכשר. אני חייב לציין שחוץ מכישרון כתיבה היה לו גם כשרון מדויק לבחור את עידו אגמון – הבחור משלים אותו בצורה מדויקת ונפלאה. בעזרת כמה אצבעות וחוטים הוא מצליח להכניס אותך לאווירה, ליצור סולואים אינסופיים, ולחשמל אותך – כשרון אדיר. באמת שאני לא חושב שארליך יכול למצוא שותף טוב יותר למסע הגילוי עצמי הזה. הקהל של ארליך הוא נושא שיחה בפני עצמו, וכבר קראתי עליו קצת בפורומים השונים , יש שם קסם מיוחד שקשה לתאר – אם אפשר היה לקרוא לקשר בין אדם בודד להרבה לקוחות מרוצים אינטימיות אז זה כנראה זה. מעל 50 אחוז מהקהל היו לקוחות שהגיעו לירושלים מתל אביב בשביל לחוות איתנו את ה-ארליך. (כן כן כיף לראות את הסינדרום יחסית מלא) וארליך הרגיש מאוד בבית, מאוד נינוח, אפילו ירד באמצע לקהל והתחיל לשאול על שירים שרוצים לשמוע וגם יישם באקסטרה הדרן של בובות בחלון ראווה. ארץ זרה שכולה משפחה ושמחה. נינט טייב – 1.8 בבארבי : אני אנסה לכתוב בצורה אובייקטיבית אבל אני חייב להזהיר שלהורמונים יש פה חלק לא קטן בכתיבה. נינט היא סטאר , סטאר מדהים עם כשרון ווקאלי שבאמת אין שנייה לה , היא פותחת את הפה ואני נדהם. אבל ואני אומר זאת עם חצי דמעה , היא פותחת את הפה ולא רק אני שותק , כולם שותקים. המופע של נינט רע בעיניי. יש לה שלל נגנים על הבמה ולא מרגישים אף אחד כי היא לוקחת את כל תשומת הלב אליה – והסאונד היה נהדר (מישהו הבחין בצ'לו לפני השיר האחרון בכלל ? ). היא מארחת את עיברי לידר והוא בקושי מורגש, כי גם הוא לידה בייבי-קטנטן. ברמת העיקרון אני חושב שזה טוב ואני שמח שיש לה כזה כשרון אבל אם זה היה תלוי בי (ומזל שזה לא ) הכול היה שם מופק אחרת , נינט הייתה עולה עם ג'ינס וטי שירט ולא חולצה אביב גפנית נוצצת, היא הייתה מופיעה בסינדרום ולא בבארבי, והיא הייתה מלווה בגיטרה חשמלית (מישהו אמר עידו אגמון שוב ?) תופים ובאס. נינט היא ירוקה מאוד , רואים את זה חזק על הבמה. הרבה מהמהלכים שלה נעשים חצי בהיסוס. וזה טוב וזה בריא , אנשים צריכים לבחון את עצמם כל הזמן ולבדוק מה הם רוצים לעשות ומה טוב להם ( כמו בקשרים). אבל ברגע שנינט משתחררת מהעיכובים, ברגע שנינט מרשה לעצמה להתפרע – היא פשוט חיה רעה. חיה רעה שטורפת את הקהל שלה כאילו לא אכלה מעולם. ולצערי זה קורה (לטעמי בלבד ) רק בשירים האנרגטיים הרועשים שלה, השירים שבהם הלהקה נותנת בראש (למרות שהם לא מורגשים מספיק) ושלרגע היא שוכחת את העובדה שכולם מסתכלים עליה – היא כאילו נכנסת לשיגעון. אוי נינט, בבקשה תפסיקי לבכות ותמשיכי לבעוט אני בטוח שעוד פעם ייצא ממך משהו באמת טוב. דבר אחד שהיא אפשר לקחת ממנה, זה את הביציות הענקיות שיש לה. אני לא הראשון שאומר את זה אבל היא כל פעם מפתיעה במשהו חדש. הערב היא נתנה את הביצוע הכי טוב שזכיתי לראות ל"מרי לנצח" של עיברי לידר – וואהו נשארתי פעור ואחרי זה קנחה בתרגום לשפת הקודש שהיא עשתה לג'ף באקלי (מעניין מה שגיא היה חושב על הביצוע ) – הפרידה האחרונה. הביצוע לא היה מוצלח לטעמי אבל בואנה לבחורה הזאת יש ביצים. זה בנוסף לשינויים אין סופים בעיבודים לכל הרפרטואר הדליל שלה. לסיכום, אני ממש לא אוהב אותה נקייה למרות שאלוהים בירך אותה בקול מדהים – אבל אולי זה רק ההורמונים שבי. ויש לי 2 תקוות האחת שהתשקורת תרד ממנה ותיתן לה ספייס כי נראה לי שזה יעזור לה להתפתח נהדר מוזיקאלית ולא סלבריטאית ושתיים שהיא תלמד לנגן טוב ולהלחין טוב ותיצור משל עצמה , אין לי ספק שזה יטיס את המופע שלה כמה קומות למעלה בבניין ההופעות . עדין אני מעדיף את תמר אייזנמן בכל יום בשבוע על פני המופע של נינט. הוו איזה שבוע , מחר יש נועם רותם, בשבת הבילויים– ואני שואל , איפה הלימודים שלי נכנסים בכל העולם הזה ? צריך לכלוא אותי בבית. איזה כיף לגור בירושלים אה ?