ערב שישי במיון... ../images/Emo7.gif
מה אני אגיד לכם, ברבלה שאתם מכירים כבר לא קיימת מזה כמה ימים. במקומה ישנה בחורה פסימית, היסטרית, בוכה ולא מתפקדת... כבר כמה ימים. בריאה עלק, אני סובלת עכשיו בשביל כל ה 3 חודשים שלא סבלתי... היה לי טיפול אחרון ביום שלישי (יש עוד 2 מבטרות אבל סיימתי עם הכימו) ומאז.. כאילו חרב עלי עולמי... פצעים בפה, שהחמירו ולפי דעתי זה כבר הגיעה לגרון, עצירויות, המוגלובין נמוך, בחילות, חולשה, עייפות. אתמול זה היה השיא.. הרגשתי כאילו כל הפה שלי כוויות.. כלום לא עזר, לא שטיפות ולא ספרי חרובים. אני לא מדברת כבר שלושה ימים שלא לדבר על אוכל ושתייה. אמא שלי הנפלאה דאגה נורא אז היא לקחה אותי למיון,נתנו לי עירוי נוזלים, סיממו אותי כהוגן וגם נתנו לי סמים הבייתה (הדבר היחיד שסבבה) הבעיה שזה עוזר בדיוק לשעתיים ואז הכאבים חוזרים במלוא עוצמתם. אני יודעת שזה הסוף, ואני יודעת שזה רק סבלנות ואני יודעת שמחר הרופא שלי יראה אותי ואולי סוף סוף יימצא פיתרון לייסורי אבל בנתיים כל דקה נראית כמו נצח וזה לא פייר שזה קורה לי דווקא עכשיו ואני פשוט נשברת. מהמבחנים בכלל ירדתי וזה הדבר שהכי מתסכל אותי שנשברתי אבל אני פשוט כבר לא מסוגלת להיות חזקה ואופטימית ורואה את הסוף כי אני פשוט לא... מקווה שבקרוב יהיו לי חדשות קצת יותר נעימות תודה שהקשבתם בנתיים אלך להוציא את יגוני על הכרית
מה אני אגיד לכם, ברבלה שאתם מכירים כבר לא קיימת מזה כמה ימים. במקומה ישנה בחורה פסימית, היסטרית, בוכה ולא מתפקדת... כבר כמה ימים. בריאה עלק, אני סובלת עכשיו בשביל כל ה 3 חודשים שלא סבלתי... היה לי טיפול אחרון ביום שלישי (יש עוד 2 מבטרות אבל סיימתי עם הכימו) ומאז.. כאילו חרב עלי עולמי... פצעים בפה, שהחמירו ולפי דעתי זה כבר הגיעה לגרון, עצירויות, המוגלובין נמוך, בחילות, חולשה, עייפות. אתמול זה היה השיא.. הרגשתי כאילו כל הפה שלי כוויות.. כלום לא עזר, לא שטיפות ולא ספרי חרובים. אני לא מדברת כבר שלושה ימים שלא לדבר על אוכל ושתייה. אמא שלי הנפלאה דאגה נורא אז היא לקחה אותי למיון,נתנו לי עירוי נוזלים, סיממו אותי כהוגן וגם נתנו לי סמים הבייתה (הדבר היחיד שסבבה) הבעיה שזה עוזר בדיוק לשעתיים ואז הכאבים חוזרים במלוא עוצמתם. אני יודעת שזה הסוף, ואני יודעת שזה רק סבלנות ואני יודעת שמחר הרופא שלי יראה אותי ואולי סוף סוף יימצא פיתרון לייסורי אבל בנתיים כל דקה נראית כמו נצח וזה לא פייר שזה קורה לי דווקא עכשיו ואני פשוט נשברת. מהמבחנים בכלל ירדתי וזה הדבר שהכי מתסכל אותי שנשברתי אבל אני פשוט כבר לא מסוגלת להיות חזקה ואופטימית ורואה את הסוף כי אני פשוט לא... מקווה שבקרוב יהיו לי חדשות קצת יותר נעימות תודה שהקשבתם בנתיים אלך להוציא את יגוני על הכרית