אין בעיה
המרק הוא מרק ירקות עשיר- קישואים, בצל, שום, בטטה, סלרי, גרגרי חומוס, גזרים, ועלי קולרד גרין (מעין מנגולד). כל זה מוזהב בשמן זית ומתבשל במים עם מלח, פלפל, כמון, בהרט ופפריקה.
למרק קובה מתאים מאד להוסיף גם מיץ מלימון או שניים. הטעם החמצמץ הולך מצויין פה, אבל אני נמנעתי הפעם כי חשבתי שהבנות שלי לא יאהבו את החמצמצות.
המלית של הקובה- בישלתי במי מלח קוביות של דלעת ובטטה מקולפות הוספתי גם מעט עדשים כי היו לי בעודף מתבשיל אחר, מעכתי אותן לפירה עם מעט מרק ומעט חלב קוקוס (האחרון לא חובה)- הוספתי כורכום וכמון.
לבצק של הקובה יש לא מעט גרסאות. אני הכנתי על בסיס-
2 כוסות של בורגול דק (שלמרבה האירוניה בארה״ב קוראים לו בולגור)- השריתי במים במשך שעה, סיננתי טוב טוב, תיבלתי, הוספתי מעט סולת ובהדרגה מעט מים קרים (רק מספר כפות). כל החוכמה זה ללוש את הבצק ולהוסיף מעט מים בהדרגה עד שמתקבל בצק נוח לעבודה, לא מתפורר מדי, אבל לא יבש מדי.
לוקחים גוש בגודל של פינג פונג קטן, מרטיבים ידיים ומעצבים גליל קצר. מחזיקים את הגליל כך שיישען על כף יד אחת ועם הבוהן של היד השני עושים גומה בגליל. עכשיו מתחילים בעדינות להעמיק את הגומה עם הבוהן כלפי כף היד שמשמשת כ״קונטרה״ ותוך כדי כך, מצרים את הדפנות. במילים אחרות, מרחיבים את הפתח וגם מעמיקים אותו. אני יודע שזה נשמע מסובך אבל זה לא. אני מאמין שאפשר למצוא בקלות וידאו שמדגים את מה שניסיתי לתאר.
ממלאים את החלל עם המילוי. מרטיבים שוב את היד ו״צובטים את קצות חלל המילוי כדי שייסגרו.
את הקובה או שמבשלים במרק כ- 10 דקות או שמטגנים במחבת.
