ערוץ הילדים

[yarin1237]

ערוץ הילדים

אני לא מרבה להגיב פה אבל יש לי איזה נושא שהייתי מעוניין לפרוק זכרונות ולדבר קצת..וחשבתי שזה הפורום המתאים

אני מניח שרובכם צעירים וצפיתם בערוץ הילדים(ערוץ 6),בין אם זה בתחילת שנות ה90 במתכונת הראשונה שלו עם שי אביבי ודן תורן,או בסוף שנות ה2000 עם מיכל ינאי ועודד מנשה או אולי גם קצת בתחילת שנות ה2000

טוב אני בן 22,הרגע הראשון הזכור לי מהערוץ זה גינת ההפתעות עם מיכל ינאי,אני חושב שהייתי אי שם בן 4 או 5.אני גדלתי על הערוץ הזה ולמדתי ממנו ערכים רבים.
אני זוכר שלא היו אייפונים וגם האינטרנט לא היה פופולרי כל היום ולא היו ריאליטי למיניהם.והמנחים בשבילי היו הסלבים היחידים,היו המודל לחיקוי שלי.אני זורק איך הייתי זורק את התיק מהבית ספר ורץ לצפות בערוץ,האלטרנטיבה היחידה שלי בעצם הייתה רק לצאת לשחק החוצה.
וסתם נכנסתי ליוטיוב וראיתי כמה קטעים זכורים לי במיוחד מהערוץ,זה ממש החזיר אותי אחורה.ראיתי פתאום את הקליפ "זה סימן בשבילי" וישר נזכרתי איך כילד בן 8 הייתי רואה את זה כמעט כל יום על המסך.המנחים היו בשבילי ממש כמו גיבורים והערוץ השתדל להעביר מסרים טובים דרך הקליפים(כמו עם הקליפ עם אברי גלעד ורינת גבאי למי שזוכר)
אני חושב שכשעליתי לתיכון אי שם ב2007 כבר הפסקתי לצפות

זה לא סוד שהערוץ ובכלל הנוער שלנו בירידה.
יש לי אח קטן בן 13 שרואה את הערוץ ובכנות אני לא מבין למה.אולי חלק מהתוכניות עדיין מדליקות אותו אבל אני נדהם איך הערוץ עצמו השתנה.לראות את דנה פרידר בחצאית מיני ובעצם להבין שהיום פייסבוק לילד בן 7 או 8 זה דבר מובן מאליו.איפה הערכים,איפה הצניעות..

הייתי שמח לשמוע דעה שלכם קצת ולהתרפק על הזכרונות

 

[Purple Mushroom]

אני הכי מבוגר ופעיל בפורום

ואין לי זכרונות ילדות מערוץ הילדים. למרות שגדלתי ברמת אביב ג', ההורים שלי בתקופתו, מסיבה כנראה כלכלית, (אנחנו היינו המשפחה הכי עניה בשכונה), לא הכניסו כבלים הביתה. ולא היה לנו כבלים, ולא ערוץ הילדים גם, עד שהייתי בגילך, בן 22. אז זכרונות ילדות, בעיקר מערוץ 1, מאז טלאפלא, וערוץ 2 הניסיוני, כבר בגיל ההתבגרות, עם העולם הערב. וגם הייתי מאוד אינפנטילי, אז בתקופה שלמדתי במכללה, בערך בגילך, הייתי קמב"ץ (קם בצהריים), ורואה המומינים.

.
(הלוואי שאקום מחר בצהריים, ולא בערב. עוד לילה לבן)

=]

 

[netapet2]

אני לגמרי מסכימה,

כלומר, לא לגמרי.
כי אני אמנם בת 20, ועדיין מוצאת את עצמי מסתכלת בערוץ הילדים, כי זה כבר ממזמן לא ערוץ הילדים, ובגלל זה כשאנשים מרימים גבה, אני לא מבינה למה.
זה לא שאני מסתכלת מצוירים או משהו כזה, משעמם לי אז אני מפעילה לשמוע הפיג'מות (שד"א אתמול במקרה השארתי פתוח ודיברתי עם ידיד שלי בטלפון כשפתאום הוא עושה לי "מה את רוצה?" ואמרתי לו שאני רוצה הפיג'מות, והוא צחק עליי שזה לילדים, ואז ההוא ששכחתי את שמו שמנהל את ההמבורגרי אומר "אפשר להכניס את הקטן שלי לגן שלך?" כמובן שהמטרה היא לדבר על הילד שלו. אבל רבאק, עשיתם את זה סופר גס).

ובכללי, בשביל להעביר את הזמן נחמד לי לראות כל מיני שטויות משם ומערוצי ילדים אחרים, כמה ילדותי שזה, לפעמים עדיף לראות את זה מאשר לראות האח הגדול D:


האמת? אני לא מתגעגעת לפוקימון והדברים האלה, אבל כן היו כל מיני תכניות ילדים שממש ממש אהבתי כשהייתי קטנה, אפילו כשכבר התבגרתי היה "מועדון האוכף" (אני רוכבת על סוסים...) אז זה מאד הלהיב אותי.
והיה ששטוס שפעם היה באמת אדיר ותמיד רציתי להגיע לשם.
מומינים מ-מ-ש אהבתי. ומה עוד, וואלה... לא ממש זוכרת מה היה, אני בטוחה שאם אני אראה אני אזכר אבל אני לא זוכרת להבדיל בין חינוכית לערוץ הילדים.

 

[einat162]

זה ממש נכון (אני זוכרת את הערוץ מתחילתו)

אבל יש מידה של פרספקטיבה- אם אני אראה קטעים של פעם אני אבין כמה זה היה רלוונטי לתקופה, לתרבות, לטכנולוגיה - אלו דברים שהשתנו ואני לאו דווקא יכולה להגיד שניסו ללמד אותנו ערכים (חוץ מ"זה סימן בשבילי" ו- "חכם בשמש" אני לא זוכרת הרבה מסרים חינוכיים...).

אבל מצד שני אני לא רואה את הערוץ כיום.

נ.ב - יצא לי להתקל לא מזמן בסרטון ביו טיוב שבו הראו את המשחק של הוגו (כשאנשים התקשרו לאולפן ושיחקו עם הלחצנים של הטלפון

).

 

[netapet2]

היה לי את המשחק של הוגו במחשבבב

 

[spaysi8]

גם לי! איך אהבתי!

 

[אייני]

זה פשוט

הסיבה שאתה חושב שפעם זה היה תמים היא פשוטה. פעם *אתה* היית תמים. פעם אתה לא שמת לב לכל הרמיזות הקטנות שעפו בטלוויזיה מעל הראש של הילדים ונועדו נטו למבוגרים. היום אתה שם לב. זה הכל.

הנה, למשל - אתה מדבר על דנה פרידר בחצאית מיני. רוצה שאזכיר לך את דנה דבורין בקלטת ה"מקרנה" שהיא עשתה, בחולצת בטן? יצא לי במקרה לראות את הקלטת המטופשת הזאת לפני איזה חודש (לא את כולה מן הסתם, לא עד כדי כך משעמם לי בחיים) - וזה בדיוק אותו הדבר...

ופעם היה פייסבוק לילד בן 7 או 6, נו ו? היו גם בלוגים, מסנג'ר, פורומים (תפוז עצמו הוקם בשנות התשעים), ומה לא - וזאת לא רמה כזאת שונה מהפייסבוק.

התוכניות פשוט עברו התאמה - מבחינת הנושאים שמעסיקים ילדים, מבחינת התכנים הרלוונטים אליהם ומבחינת התחומים שידברו אליהם. זה הכל. ערכים יש גם היום והיו גם פעם.

(ובלי קשר, סתם כי זה ממש מעצבן אותי - צניעות בביגוד היא לא "ערך" ואין שום דבר חיובי או שלילי בחצאית מיני לעומת מכנסיים ארוכות נגיד (או חצאית, אם תעדיף). ציינתי את דנה דבורין רק כדי להראות לך שגם פעם היה את זה. לא כי אני חושב שיש איזו חשיבות או מעלה לזה שאישה לא הולכת עם מיני או עם חולצת בטן. במיוחד ובמיוחד כשמדובר בפאקינג ערוץ לילדים, שלא באמת איכפת להם או מבינים או מתרגשים מחוסר צניעות).

 

[BloodyRose]

בדיוק נתקלתי בדיון ביוטיוב על הופעה של קייטי פרי ברחוב סומסום עם שמלה עם מחשוף נדיב.
היו תגובות שדיברו על "מה זו הזוהמה הזו", אבל היו גם תגובות שפויות יותר על כך שזה פשוט לא מזיז לילדים. ההורים אולי נזעקים, אבל הילדים באמת לא מבינים על מה ולמה.

גם אני זוכרת חצאיות מיני וחולצות בטן בערוץ הילדים, ואני בטוחה במיליון אחוז שהיו משפטים שעפו מעל הראש הילדותי שלי ואולי אם היה מישהו מבוגר בסביבה הוא גיחך מהם.
למיכל ינאי בזמנו הייתה איזשהי שערוריה עם קלטות מין, אז כן, גם אז כוכבי הילדות שלנו לא היו טהורים יתר על המידה.

הערוץ אולי השתנה, אבל גם הילדים של היום יגידו בדיוק אותו דבר בעוד 10 שנים.

(בחייאת, ערוץ 6 היה משדר בערב 'נישואים פלוס', ואני לא חושבת שיצאתי שרוטה יתר על המידה בגלל צפייה בזה)

 

[אייני]

תכלס גם אני ישר חשבתי על נשואים פלוס

כאילו, נו באמת. זאת הכי לא סדרה לילדים, ואני לא חושב שיש ילד בשנות התשעים שלא ראה את זה. אחרי זה באמת שאין לנו מה להתלונן על "התכנים" כביכול שיש היום...

(אם כי תכלס אני חייב לציין שהיום כשאני רואה פרקים בסדרה הזאת אין לי מושג מה אהבתי בה כשהייתי קטן - בחיי שאין סיכוי שהבנתי חצי מהבדיחות שהיום אני מבין סופסוף)

 

[BloodyRose]

ספר לי על זה

לא אשכח שפעם אבא שלי צחק עלי שאני בכלל נשארת לראות את הסדרה איתם, כי אין שום סיכוי שאני מבינה אותה (בטח צחקתי כשהם צחקו, בטוח שלא הבנתי למה).
שיחקתי את עצמי ילדה גדולה ו"בטח שאני מבינה!" אז הוא ביקש שבפעם הבאה אני אסביר את כל הבדיחות שאני צוחקת מהן. מיותר לציין שזה היה הפרק הכי גס והכי low שהסדרה הפיקה אי פעם (כן, עד היום אני זוכרת באיזה פרק מדובר... ועברו יותר מ20 שנה)

 

[netapet2]

אני חושבת,

שזה עניין של מתי שידרו את נשואים פלוס.
אני אישית לא זוכרת את זה, ואולי כי אני גם קטנה מכם (?)
אבל יש שעות מסויימות שילדים פשוט כבר לא מול הטלוויזיה...
ואם אתה מספיק גדול בשביל לראות בשעה 8 ומשהו טלוויזיה בסלון (מי נתן לך לראות, יש חדשות :O ) אז כנראה שאת מספיק גדולה בשביל לראות אנשים מתמזמזים בחולצות בטן

 

[אייני]

הלוואי שה"בעיה" בתכנים של "נשואים פלוס"

הייתה אנשים מתמזמזים בחולצות בטן...XD
(ואני אישית זוכר שדווקא ראיתי את זה בגיל צעיר יחסית. לא יודע בוודאות כמה, אבל לא הייתי בגיל המתאים לנושאים כאלה, זה בטוח... אני חושב שהסדרה שודרה בסביבות תשע בערב. ומדובר בסה"כ ב20 דקות לפרק ככה שילדים בכיתה ד' וכאלה כבר תכלס יכלו לראות את זה בלי בעיה.

אבל מה שכן - לגבי ההודעה שלך על הפיג'מות, הזכרת לי זיכרון ילדות שעד היום מסתובב לי בראש. זיכרון מסרט אקשן של שוורצנגר ודה ויטו, שראיתי כשהייתי קטן, אני מניח שבסביבות גיל 10-11. יש קטע בסרט שאיזו אחת צורחת על דה ויטו שהוא מניאק, והוא מנפנף אותה, ואז החברה שלו שואלת אותו "מה זה היה?" והוא עונה לה "פעם ניקיתי לה את הצנרת" (או משהו בסגנון). ראיתי את זה פשוט עם המשפחה, וכל המבוגרים צחקו בקטע הזה ולא הצלחתי להבין למה, ועד כדי כך תהיתי לגבי זה שעד היום אני זוכר את התהייה שלי

(אני מרגיש מחוייב לציין שהיום לפחות אני מבין את הבדיחה

)

אני מניח שאם באמת הייתי שם לב כילד קטן הייתי שם לב לעוד עשרות ומאות דוגמאות מהסגנון הזה. ככה שמה שציינת אגב בהודעה שלך לגבי הפיג'מות (שזאת אגב סדרה גאונית, הידיד שלך סתם בכיין!

) זה לא משהו חדש במיוחד. יש את זה בכל מקום. ככה גורמים לסדרה או לסרט מצד אחד לקרוץ למבוגרים - אבל משאירים אותו ככה שילדים עדיין יוכלו לראות אותו. זאת דרך נהדרת להשיג קהל צופים כמה שיותר רחב. אז אין לך מה להתרגש מזה...

 

[netapet2]

האמת?

אם היו לי ילדים, הם היו רואים בכיף הפיג'מות, ועוד כל מיני סדרות.
אני עדיין מחבבת את ערוץ הילדים.
אני לגמרי איתך בעניין של להגדיל את קהל היעד שגם הגדולים יהנו.
אחלה דרך לשבת עם הילדים שלך ולראות איתם ביחד תכנית D:

 

[einat162]

נשואים פלוס לא היה משודר תחת "הצגה שנייה"?

או איך שקראו לרצועת המבוגרים שהתחילה בערוץ 6 החל משעה מסויימת (אם אני לא טועה שודרו גם סרטים אמריקאיים קלאסיים משנות ה-60-70).

 

[ebi83]

זה התחיל כ"הצגה שנייה"

ואז השתנה לשש+ אאל"ט..

והיה גם את רן וסטימפי, סדרה שהיא להכל חוץ מלילדים באותה רצועה.

 

[einat162]

 

[spaysi8]

וואי, ערוץ הילדים..

איך אהבתי את מיכל ינאי, גיל ססובר, ליאת אחירון, טל מוסרי, עודד מנשה, יעל אבקסיס, אפרת רייטן, איתי שגב, דנה דבורין.. בקיצור כולם!!
ואת כל התכניות.. ששטוס, כדור פורח.. לא זוכרת כבר מה היה אבל ממש אהבתי!!
וואי, נוסטלגיה לגמרי..

 

[Optimistic Girl]

לא בעניין אותי

העולם ישתנה
לטובה או לרעה
בנתיים כנראה לרעה אבל אחר כך האנושות תחזור ברגרסיה אחורה לערכים של פעם כשיבינו עד כמהערכים הנל ישרתו אותם לטובה.

בנתיים נוכל רק לצפותכמו בtv על שינוי העולם.
לא נוכל לשנות משהו..

 

[אייני]

אף פעם לא הבנתי

למה אנשים כ"כ מעריכים את ה"ערכים של פעם". עד כמה שראיתי, ככל שמתקדמים במהלך הזמן הערכים רק משתפרים. תחזרי 30 שנה לאחור - תקבלי תקופה שבה הומוסקסואליות הייתה אסורה בחוק במדינת ישראל (כן כן, כולה 30 שנה את צריכה לחזור, האמת שאפילו פחות). תחזרי 50 שנה לאחור - תקבלי תקופה שבה לא הייתה לנשים זכות הצבעה בשוויץ והשחורים בארה"ב סבלו מגזענות מטורפת. תחזרי 100 שנה לאחור - תקבלי תקופה שבה אסור היה לנשים לצאת מהבית ולעבוד. תחזרי 170 שנה לאחור - ברוכה הבאה לעבדות באמריקה. וכן הלאה וכן הלאה. ככל שחוזרים יותר ויותר אחורה בזמן הערכים רק נהיים גרועים יותר ויותר. בתור אישה אגב, את אמורה לשמוח אפילו יותר ממני שאת חיה עם הערכים של היום מאשר של פעם.

משום מה, לאורך *כל* הדורות באשר הם - תמיד האנשים "מתרפקים בנוסטלגיה" על פעם. לא קיים שום דור, אפילו לא אחד ויחיד - שלא אמרו עליו שהערכים שלו הידרדרו.

הסיבה שאני כ"כ "רגיש" וכ"כ "קופץ" על הקטע הזה הוא כי אצלנו במשפחה יש סיפור על סבתא רבא שלי שסבתא שלי נורא אהבה לספר לי. סבתא רבא שלי הייתה שייכת לדור שבמדינת ישראל תמיד אוהבים להלל ולשבח - דור מקימי המדינה. היא עלתה בעלייה השלישית, הצטרפה לקיבוץ, והייתה חדורת אידיאולוגיה והעלתה את כל המשפחה שלה. לא בדיוק הדור שהיית מצפה שיגידו עליו ש"הערכים שלו הידרדרו", נכון?
אז זהו, שכשהיא הצליחה סופסוף להעלות את המשפחה שלה, משפחה דתית אדוקה מאוד, אבא שלה הגיע לבקר אותה בקיבוץ סופסוף. והוא, לחוסר מזלה, הגיע בדיוק כשהיא הייתה במשמרת מטבח. אז הוא מצא אותה במטבח, במכנסיים קצרות וגופייה, מקלפת הר של תפוחי אדמה. יודעת מה הוא עשה? הוא רץ הצידה ופרץ בבכי על מה שנהיה מהילדה שלו.

וכששמעתי לראשונה שאשכרה אנשים בכו על הערכים של סבתא רבא שלי לעומת ה"ערכים הנוסטלגיים שלהם", הבנתי שלא משנה מה יקרה, אנשים תמיד "יבכו", כלומר - מדובר בנטייה אנושית רגילה. נטייה שצריך להילחם בה כדי להצליח להתרכז ולבחון בצורה רציונלית אמיתית איזה ערכים *באמת* עדיפים.
ודוגרי? התקופה שלנו בינתיים עדיין מנצחת מבחינת הערכים שלה את שאר התקופות בהיסטוריה. למרות שאין ספק שאפשר להשתפר, ויש מקום רב לשיפור.

 

[Optimistic Girl]

לא כי אין ערכים בהתמכרות לפייסבוק {מודה שגמני התמכרתי}

ערכים של פעם זה כבוד למבןגר
משהו שאין כיום
לדוגמא להזיז תתחת הצעיר כדי לפנות מקום לקשיש_משהו נדיר בימנו.
אנו דור אגואיסטי... חבל לי
אבל לי אין מה לעשות בנדון כרגע.

כן מסכימה איתך כי תמיד כל דור בוכה על דור הקודם חחח זה באמת ככה.

אבל כשמדברים בכללי על ערכים
מדברים על כיבוד מבוגר
התנדבות בחינם למען הזולת
וכדומה.. שזה משהו שהדור הזה לא קיבל.
לצערי.