ה-8 ק"מ האחרונים של הבריחה
היו מרתקים. כל כך הרבה התקפות ולבסוף אף אחת לא הצליחה. אפשר היה לראות כמה חשוב הנצחון בקטע לכל הרוכבים. ל-2 רוכבים לפחות, קזאר וווקלר, היה סיכוי נמוך יחסית לזכות בקטע בגלל הנחיתות שלהם במיאוץ וגם בגלל חוסר נסיון לעומת 3 האחרים שהם רוכבים ותיקים ובעלי נסיון גם ברכיבת מסלול. לשניהם גם היה חשוב מאוד להגדיל את הפער למקסימום מול הדבוקה כי זה יאפשר להם ללבוש את הצהובה במשך עוד יום או יומיים וגם ימקם אותם בסוף המירוץ גבוה יותר בדירוג הכללי. ניתן היה לכן לצפות שהם יובילו את החמישיה וינסו להכתיב קצב גבוה גם במחיר הפסד בקטע שממילא לא היה להם סיכוי רב בו. אבל לא, הם סירבו לוותר על הנצחון בקטע גם במחיר של איבוד זמן לדבוקה והשתתפו במשחק ההתקפות והכיסויים. במיוחד הרשים אותי תומא ווקלר שהיה פעיל ביותר. הוא רוכב אגרסיבי ולמרות שלא ראינו את זה היום יש לו גם ספרינט לא רע והוא יכול להתפתח לרוכב חד יומי ברמה גבוהה.