ערות - נשים מדברות מיניות (וגם נחום)
קצת מחשבות
(האמת - בעיקר ציטוטים)
על המילה הזו - התמסרות.
שוב מחשבות על הניסוח הזה 'סאדו-מאזו' בספרות או בכתבות,
ומחשבות על נשים חזקות,
וגברים חזקים.
חלקים מ"ערות" :
"פעם היינו עשתורת, עשינו טיפולים מיניים בבתי המקדש,
ומין היה פולחן דתי לגיטימי עם סגולות מרפאות.
אבל אז הפכנו לדת מונותיאיסטית גברית והתחילה הכחשה.
הכחשה של יצר האישה שרוצה להילקח
ולהילקח חזק....
כל אישה רוצה להישכח לפעמים
והדרך היחידה להישכח היא
כשמישהו "לוקח" אותך ואת לא צריכה לעשות כלום.
זה היופי בסאדו-מאזו...
יש בבסיסו רעיון שאומר,
את תשכחי את עצמך באמצעותי וכשתזכרי בעצמך,
תוכלי לומר מילה אחת שאבין שעלי להפסיק....
זה חופש מוחלט של האישה להישכח מעצמה"
(מתוך הסיפור של דנה ספקטור. עיתונאית. תל-אביב).
ועוד ציטוט מהספר, בכיוון אחר :
"העונג הגדול ביותר ביותר שיש לאיש,
יותר מזה שלו,
הוא כשהאישה נהנית.
כשהוא המשפיע והיא המקבלת.
ביודעי את העניין הזה, התפקיד המרכזי שלי הוא פשוט להנות.
כל מה שדעתי נתונה לו הוא להתמסר...
ברגע שאישה מתמסרת והיא רק שם,
נעלמת השפה של "אני אענג אותו והוא יענג אותי.
אני אעשה לו הוא יעשה לי".
מדור בממד אחר לגמרי"
ומהצד השלישי, זה שאני מאד אוהבת,
צד המכשפה -
חלק מהפוסט שכתב נחום פצ'ניק בפייסבוק:
מְכַשֵּׁפָה תְחַיֶּה
ציטוט חלקי מתוך ספר שמות פרק כ"ב
...בין לבין עבר מיד ליד הספר "עֶרוֹת" - נשים מדברות מיניות...
אחת הנשים קוראת בשקיקה את הספר
ושלושה גברים סביבה מנסים לשכנע אותה להפסיק לקרוא אותו.
"זה 'ספר פח' " אומר לה אחד,
"הוא לא שווה את הנייר עליו הוא נכתב" מנסה אחר מכיוון אחר,
"חבל לך על הזמן" ...
ואני, שסיימתי לקרוא אותו ממש כעת
מבקש להסביר לכם
למה הספר הזה הוא "ספר פח" בעיני גברים לא מעטים:
הספר הזה, לטענת גברים, ראוי שלא יקרא על ידי נשים
כי זה ספר שמערער את יחסי הכוחות בין גברים לנשים.
זהו ספר שמעצים נשים,
זהו ספר של נשים ועל נשים חזקות, יודעות, נאמנות לעצמן ומחוברות [רובן המכריע] למיניות שלהן -
וזה מה שמפחיד אותנו הגברים.
אנחנו רוצים את הנשים "שלנו"
בחזקתנו, בשליטתנו,
עם המחשבות הנכונות לדידנו ולצידנו,
באמונות ובתנוחות הנכונות וכמובן... במקומות הנכונים.
אישה חזקה,
אישה יודעת את עצמה ואת עוצמתה,
אישה שהיא לא קניין שלנו,
אישה חופשיה וחירותית,
אישה מינית ואישה אקטיבית -
היא אישה מפחידה,
היא אישה עם כוחות
שאנחנו כגברים חשים את העוצמה שלה ויראים מפניה,
או שאנחנו מכריזים עליה ועל עוצמתה כעל מכשפה.
וכידוע - מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה.
אז לכול הנשים המכשפות החזקות העוצמתיות והיודעות -
זה הזמן שלכן להתגלות....
ולנו, אומת הגברים...
גם לנו כדאי לקרוא את הספר הזה וללמוד דרכו להיות גברים חזקים,
כי גברים חזקים הם גברים אוהבים,
גברים שנותנים מקום,
גברים שלומדים לאהוב נשים חזקות יפות וחופשיות.
קצת מחשבות
(האמת - בעיקר ציטוטים)
על המילה הזו - התמסרות.
שוב מחשבות על הניסוח הזה 'סאדו-מאזו' בספרות או בכתבות,
ומחשבות על נשים חזקות,
וגברים חזקים.
חלקים מ"ערות" :
"פעם היינו עשתורת, עשינו טיפולים מיניים בבתי המקדש,
ומין היה פולחן דתי לגיטימי עם סגולות מרפאות.
אבל אז הפכנו לדת מונותיאיסטית גברית והתחילה הכחשה.
הכחשה של יצר האישה שרוצה להילקח
ולהילקח חזק....
כל אישה רוצה להישכח לפעמים
והדרך היחידה להישכח היא
כשמישהו "לוקח" אותך ואת לא צריכה לעשות כלום.
זה היופי בסאדו-מאזו...
יש בבסיסו רעיון שאומר,
את תשכחי את עצמך באמצעותי וכשתזכרי בעצמך,
תוכלי לומר מילה אחת שאבין שעלי להפסיק....
זה חופש מוחלט של האישה להישכח מעצמה"
(מתוך הסיפור של דנה ספקטור. עיתונאית. תל-אביב).
ועוד ציטוט מהספר, בכיוון אחר :
"העונג הגדול ביותר ביותר שיש לאיש,
יותר מזה שלו,
הוא כשהאישה נהנית.
כשהוא המשפיע והיא המקבלת.
ביודעי את העניין הזה, התפקיד המרכזי שלי הוא פשוט להנות.
כל מה שדעתי נתונה לו הוא להתמסר...
ברגע שאישה מתמסרת והיא רק שם,
נעלמת השפה של "אני אענג אותו והוא יענג אותי.
אני אעשה לו הוא יעשה לי".
מדור בממד אחר לגמרי"
ומהצד השלישי, זה שאני מאד אוהבת,
צד המכשפה -
חלק מהפוסט שכתב נחום פצ'ניק בפייסבוק:
מְכַשֵּׁפָה תְחַיֶּה
ציטוט חלקי מתוך ספר שמות פרק כ"ב
...בין לבין עבר מיד ליד הספר "עֶרוֹת" - נשים מדברות מיניות...
אחת הנשים קוראת בשקיקה את הספר
ושלושה גברים סביבה מנסים לשכנע אותה להפסיק לקרוא אותו.
"זה 'ספר פח' " אומר לה אחד,
"הוא לא שווה את הנייר עליו הוא נכתב" מנסה אחר מכיוון אחר,
"חבל לך על הזמן" ...
ואני, שסיימתי לקרוא אותו ממש כעת
מבקש להסביר לכם
למה הספר הזה הוא "ספר פח" בעיני גברים לא מעטים:
הספר הזה, לטענת גברים, ראוי שלא יקרא על ידי נשים
כי זה ספר שמערער את יחסי הכוחות בין גברים לנשים.
זהו ספר שמעצים נשים,
זהו ספר של נשים ועל נשים חזקות, יודעות, נאמנות לעצמן ומחוברות [רובן המכריע] למיניות שלהן -
וזה מה שמפחיד אותנו הגברים.
אנחנו רוצים את הנשים "שלנו"
בחזקתנו, בשליטתנו,
עם המחשבות הנכונות לדידנו ולצידנו,
באמונות ובתנוחות הנכונות וכמובן... במקומות הנכונים.
אישה חזקה,
אישה יודעת את עצמה ואת עוצמתה,
אישה שהיא לא קניין שלנו,
אישה חופשיה וחירותית,
אישה מינית ואישה אקטיבית -
היא אישה מפחידה,
היא אישה עם כוחות
שאנחנו כגברים חשים את העוצמה שלה ויראים מפניה,
או שאנחנו מכריזים עליה ועל עוצמתה כעל מכשפה.
וכידוע - מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה.
אז לכול הנשים המכשפות החזקות העוצמתיות והיודעות -
זה הזמן שלכן להתגלות....
ולנו, אומת הגברים...
גם לנו כדאי לקרוא את הספר הזה וללמוד דרכו להיות גברים חזקים,
כי גברים חזקים הם גברים אוהבים,
גברים שנותנים מקום,
גברים שלומדים לאהוב נשים חזקות יפות וחופשיות.