ערי העתיד של ישראל
למי שחושב שהכותרת מדברת על הקמת תשתיות עתידניות טועה. הכוונה היא על כך שמדינת ישראל לא גמרה ללדת ערים חדשות ובשנים הקרובות אתם יכולים לצפות להולדתן של ערים חדשות. חלק מערי העתיד הקרוב הן יישובים המוגדרים כמועצות מקומיות שבגידול יציב (תוספת של כמה מאות יחידות דיור בלבד) יגיעו למעמד עיר כמו שתוכלו להתרשם בטבלה של המועצות המקומיות בויקיפדיה. בין המועמדות פרדס חנה-כרכור, באר יעקב, מבשרת ציון, גדרה, ועוד.
אבל ערים אחרות צפויות להיוולד ממש מאפס על ידי בינוי מסיבי של אלפי יחידות דיור ובניהן חריש המפורסמת ליד ואדי ערה, כסיף (יישוב בשלבי תכנון שכמו חריש יועד לציבור חרדי ואמור לקטוע את הרצף הבדואי בנגב המזרחי בין באר שבע וערד ולקום כמה ק"מ ליד העיירה הבדואית כסייפה שאגב גם היא אולי תוכרז בעתיד כעיר). יישוב עירוני נוסף שנחשף כי נמצא בתכנון הוא "גבעות" שאמור לקום בגוש עציון סביב לשכונה קיימת של היישוב אלון שבות. גם גבעת זאב מצפון לירושלים צפוי להפוך לעיר חרדית בעתיד הלא רחוק לפי קצב אישורי הבנייה בו.
בסופו של דבר המסר הוא שגם בשנים הקרובות יוכרזו לא מעט יישובים כערים דבר שמעורר לא מעט שאלות לדיון האם למשל התשתיות באותם יישובים ראויים לשמש ערים (מבחינת מבני ציבור, אזורי תעסוקה, מרכזי קניות ועוד) והאם לא הגיע הזמן לחדד את הבידול שמתקיים בשפה העברית בין קטגוריות יישובים שונות גם בעניין הכרזות יישובים כערים. למרות שיש הגדרה לתחום משרד הפנים לפעמים משיקולים שלו מרשה לעצמו להתגמש ולמהר להכריז על יישובים פריפריאלים כערים בעוד מועצות מקומיות מבוססות מרשות לעצמן לעקב את ההכרזה עליהן כעיר.
השאלות הן: 1) כמה מועצות מקומיות בשלות להפוך לערים מבחינת פיתוח ותשתיות וגודל אוכלוסיה נוכחי?
2) דיון על הקריטוריונים להכרזה כעיר (מותר ליישוב מבוסס לבקש לא להיות עיר כדי לשמור על תדמית של יישוב?)
3) האם לא הגיע הזמן לרווח את המושג 'עיר' לכמה קטגוריות כמו עיירה, עיר, כרך (עיר גדולה) וכולי שקיימות בשפה העברית וכך לאפשר להבדיל טוב יותר מבחינת קריטוריונים בין המושגים ואפילו לצפות בהתאם לתשתיות ציבור לפי סיווג העיר (לדוגמא לצפות מכל כרך להכיל בית חולים ומוסד אקדמי ברמת מכללה, לצפות מכל עיר להקים היכל תרבות ומרכז ספורט רב תכליתי ותחנהת אוטובוסים מרכזית ולצפות מכל עיירה להקים מתנ"ס וספרייה ציבורית וטיפות חלב ומרכז מסחרי וסניפי קופת חולים וכך הלאה).
למי שחושב שהכותרת מדברת על הקמת תשתיות עתידניות טועה. הכוונה היא על כך שמדינת ישראל לא גמרה ללדת ערים חדשות ובשנים הקרובות אתם יכולים לצפות להולדתן של ערים חדשות. חלק מערי העתיד הקרוב הן יישובים המוגדרים כמועצות מקומיות שבגידול יציב (תוספת של כמה מאות יחידות דיור בלבד) יגיעו למעמד עיר כמו שתוכלו להתרשם בטבלה של המועצות המקומיות בויקיפדיה. בין המועמדות פרדס חנה-כרכור, באר יעקב, מבשרת ציון, גדרה, ועוד.
אבל ערים אחרות צפויות להיוולד ממש מאפס על ידי בינוי מסיבי של אלפי יחידות דיור ובניהן חריש המפורסמת ליד ואדי ערה, כסיף (יישוב בשלבי תכנון שכמו חריש יועד לציבור חרדי ואמור לקטוע את הרצף הבדואי בנגב המזרחי בין באר שבע וערד ולקום כמה ק"מ ליד העיירה הבדואית כסייפה שאגב גם היא אולי תוכרז בעתיד כעיר). יישוב עירוני נוסף שנחשף כי נמצא בתכנון הוא "גבעות" שאמור לקום בגוש עציון סביב לשכונה קיימת של היישוב אלון שבות. גם גבעת זאב מצפון לירושלים צפוי להפוך לעיר חרדית בעתיד הלא רחוק לפי קצב אישורי הבנייה בו.
בסופו של דבר המסר הוא שגם בשנים הקרובות יוכרזו לא מעט יישובים כערים דבר שמעורר לא מעט שאלות לדיון האם למשל התשתיות באותם יישובים ראויים לשמש ערים (מבחינת מבני ציבור, אזורי תעסוקה, מרכזי קניות ועוד) והאם לא הגיע הזמן לחדד את הבידול שמתקיים בשפה העברית בין קטגוריות יישובים שונות גם בעניין הכרזות יישובים כערים. למרות שיש הגדרה לתחום משרד הפנים לפעמים משיקולים שלו מרשה לעצמו להתגמש ולמהר להכריז על יישובים פריפריאלים כערים בעוד מועצות מקומיות מבוססות מרשות לעצמן לעקב את ההכרזה עליהן כעיר.
השאלות הן: 1) כמה מועצות מקומיות בשלות להפוך לערים מבחינת פיתוח ותשתיות וגודל אוכלוסיה נוכחי?
2) דיון על הקריטוריונים להכרזה כעיר (מותר ליישוב מבוסס לבקש לא להיות עיר כדי לשמור על תדמית של יישוב?)
3) האם לא הגיע הזמן לרווח את המושג 'עיר' לכמה קטגוריות כמו עיירה, עיר, כרך (עיר גדולה) וכולי שקיימות בשפה העברית וכך לאפשר להבדיל טוב יותר מבחינת קריטוריונים בין המושגים ואפילו לצפות בהתאם לתשתיות ציבור לפי סיווג העיר (לדוגמא לצפות מכל כרך להכיל בית חולים ומוסד אקדמי ברמת מכללה, לצפות מכל עיר להקים היכל תרבות ומרכז ספורט רב תכליתי ותחנהת אוטובוסים מרכזית ולצפות מכל עיירה להקים מתנ"ס וספרייה ציבורית וטיפות חלב ומרכז מסחרי וסניפי קופת חולים וכך הלאה).
