תשובה (והערה חשובה!)
קודם כל חשוב להבין שהמצב שלי והמצב שלך יכולים להיות מאד שונים, אפילו שלשניהם קוראים סוכרת.
למרות שאני התחלתי את תהליך האיזון שלי ללא תרופות בניגוד לדעת האנדוקרינולוג שלי, אני מקפיד ללכת אליו להערכה וביקורת והמלצות ומתייחס להמלצות אלו בכובד ראש. במקביל אני לומד קורא מעמיק ומנסה דברים שיעזרו לי. במיוחד את, שעוד לא הלכת לאחד כזה - אני ממליץ בחום ללכת. וממליץ בחום לקרוא ולהעמיק יותר (שזה מה שאת עושה כאן בפורום. זו התחלה מצויינת).
 
אחרי כל הדיסקליימרים החשובים האלה:
אני גיליתי את מחלתי כשהיה לי 350 בצום. גבוה מאד. הA1C שלי היה 11% (ואת חייבת לבדוק את שלך!)
תוך חודשיים הוא ירד ל7.1%, ואחרי עוד שלושה חודשים הוא ירד ל5.5% - בטווח הנורמה של אדם בריא. ונשאר שם פחות או יותר מאז, כבר יותר משנה וחצי (קצת עלה לאחרונה, אבל עדיין בתחום הסביר). כל זה ללא תרופות.
 
מה כן?
תזונה ללא פחמימות.
הרבה פעילות גופנית.
 
כמובן ששימוש מושכל בשני המרכיבים האלה. מדידות וניטור רבים כדי ללמוד מה עובד לי ומה פחות עובד לי, לתקן כשצריך, לבדוק את הניואנסים של כל הדברים האלה, כי הם חשובים מאד.
 
אבל צריך להיות מוכנים לעשות שינוי משמעותי. התובנה הזו היא הקשה ביותר. זו לא דיאטה. זה שינוי קיצוני ומתמשך של הרגלי חיים ותזונה. בסופו של דבר זה עושה רק טוב.
זה מצחיק, אבל היום, עם הסוכרת שלי, אני בריא הרבה יותר ממה שהייתי לפני שנתיים וחצי לפני פרוץ הסוכרת.