ערמת ילדים בעולם הדיגימונים
איך לדעתכם היתה מתרחשת ערימת ילדים מלחמת צבע, מים, אבנים וכל מיני משחקים מוכרים אחרים בעולם הדיגימונים? תרשמו גם אתם את דעתכם.. ערימת ילדים בעולם הדיגימונים\חיננית: בעולם הדיגימונים ישבו הילדים מעונה ראשונה, ונשמע עוד אחד מהויכוחים של מאט וטאי. "האומץ חשוב יותר מהחברות!" אמר טאי. "לא נכון! מה יעזור לך להיות אמיץ אם אין לך חברים?? אתה פשוט תמות." "אבל חברים פחדנים זה לא שווה!" "אתה רוצה להגיד שאני פחדן?" "כן!" מאט דחף את טאי, טאי דחף את מאט בחזרה, מאט נתן לו בוקס טאי החזיר לו, והם החלו להתקוטט. "אולי נפסיק להילחם?" הציע מאט, "כבר קלטנו את הקטע ויש פה ילדים קטנים!" "אוקי" אמר טאי, נראה היה שטאי מתכון לשבת אבל אז הוא צווח "ערמת ילדים!" בקול שכולנו מכירים. טאי הפיל את מאט על איזי והמחשב שלו, "מילא לעשות עלי ערימת ילדים, אבל למה על המחשב?" שאל איזי, בקול רווי תחנונים. מובן שלא קיבל תשובה, "קארי תקפצי גם!" אמר טאי. "טי קיי בוא!" קראה לו להצטרף. טי קיי נראה מבולבל, ונפני שהוא הספיק להחליט קפצה סורה על כל החבורה. "אוו, זה היה כואב!" אמר מאט, "טי קיי חסר לך שגם אתה נופל עלי." "בגלל שאמרת שאני ילד קטן, אני דווקא יפול עליך!" אמר טי קיי והוא וקארי קפצו על החבורה. "מימי, בואי גם, אני ישלם לך על הציפורן." אמרה סורה. "וזה לא יהיה כואב?" שאלה מימי בחשש. "לא כ"כ כי את תיהי למעלה.." מימי לאחר התלבטות קצרה קפצה, תיקון טעות נפלה על החבורה. "אין לי מספיק פלסטרים לכולכם." אמר גו שהתקרב אל הערמה, ובגלל זועת המראה תעלף על כל הילדים. "גו! זה כואב!"צעקה מימי. "מה את מתלוננת, המחשב שלי הכי למטה." אמר איזי. "מימי זה לא יעזור גו התעלף." אמר טיקי. "לא!!" צרחה מימי. "איזה מוזרים בני האדם..." בתחילה ביומון. "נופלים אחד על השני..." הוסיפה פלמון. "ומתלוננים על כאבים במשך כל השבוע שאח"כ." אמר אגומון. מלחמת צבע, בקרוב..
איך לדעתכם היתה מתרחשת ערימת ילדים מלחמת צבע, מים, אבנים וכל מיני משחקים מוכרים אחרים בעולם הדיגימונים? תרשמו גם אתם את דעתכם.. ערימת ילדים בעולם הדיגימונים\חיננית: בעולם הדיגימונים ישבו הילדים מעונה ראשונה, ונשמע עוד אחד מהויכוחים של מאט וטאי. "האומץ חשוב יותר מהחברות!" אמר טאי. "לא נכון! מה יעזור לך להיות אמיץ אם אין לך חברים?? אתה פשוט תמות." "אבל חברים פחדנים זה לא שווה!" "אתה רוצה להגיד שאני פחדן?" "כן!" מאט דחף את טאי, טאי דחף את מאט בחזרה, מאט נתן לו בוקס טאי החזיר לו, והם החלו להתקוטט. "אולי נפסיק להילחם?" הציע מאט, "כבר קלטנו את הקטע ויש פה ילדים קטנים!" "אוקי" אמר טאי, נראה היה שטאי מתכון לשבת אבל אז הוא צווח "ערמת ילדים!" בקול שכולנו מכירים. טאי הפיל את מאט על איזי והמחשב שלו, "מילא לעשות עלי ערימת ילדים, אבל למה על המחשב?" שאל איזי, בקול רווי תחנונים. מובן שלא קיבל תשובה, "קארי תקפצי גם!" אמר טאי. "טי קיי בוא!" קראה לו להצטרף. טי קיי נראה מבולבל, ונפני שהוא הספיק להחליט קפצה סורה על כל החבורה. "אוו, זה היה כואב!" אמר מאט, "טי קיי חסר לך שגם אתה נופל עלי." "בגלל שאמרת שאני ילד קטן, אני דווקא יפול עליך!" אמר טי קיי והוא וקארי קפצו על החבורה. "מימי, בואי גם, אני ישלם לך על הציפורן." אמרה סורה. "וזה לא יהיה כואב?" שאלה מימי בחשש. "לא כ"כ כי את תיהי למעלה.." מימי לאחר התלבטות קצרה קפצה, תיקון טעות נפלה על החבורה. "אין לי מספיק פלסטרים לכולכם." אמר גו שהתקרב אל הערמה, ובגלל זועת המראה תעלף על כל הילדים. "גו! זה כואב!"צעקה מימי. "מה את מתלוננת, המחשב שלי הכי למטה." אמר איזי. "מימי זה לא יעזור גו התעלף." אמר טיקי. "לא!!" צרחה מימי. "איזה מוזרים בני האדם..." בתחילה ביומון. "נופלים אחד על השני..." הוסיפה פלמון. "ומתלוננים על כאבים במשך כל השבוע שאח"כ." אמר אגומון. מלחמת צבע, בקרוב..
