ערן צור בזאפה 4.4.07

שלמונזה

New member
ערן צור בזאפה 4.4.07 ../images/Emo168.gif

או שזה מה שקורה שלא הולכים לארליך בבארבי
קודם כל יש לציין שאני את זאפה לא אוהבת, והזאפה לא נראה לי מקום מתאים להופעות של ערן. אבל ששמעתי על ההופעה בזאפה התלהבתי כי ואללה איזה 3 חודשים בערך לא הייתי בהופעה והייתי חייבת לעצמי אחת, כמובן שהתאכזבתי שגיליתי שזה באותו יום של ההשקה של אסף ארליך [] אבל בצער ויתרתי עליו לטובת הזאפה. טוב הלאה: אז הגענו אני ונעה [כפרע עליה] לזאפה והתיישבנו על הבאר, מקום די זר לי בזאפה אבל נו נעה בחרה מיקום די טוב, והשולחנות ממילא היו מטרידים אותי כי אי אפשר לעמוד ולרקוד, מה שהייתי חייבת לעשות!!!! אז התחילו עם קו העימות, האמת די הפתיע אותי שזה השיר הראשון אבל סבבה, שיר שקט יותר אפשר להתחרבש על הכסא בכיף, הקוצים בתחת עוד לא פעילים.... כמובן ששולחן הכתיבה הוא ההפך הגמור אבל עדיין נשארתי בשקט המקום, תוהה לעצמי באיזה שיר אחליט שדי גמרנו וידוע שאני שונאת הופעות ישיבה ופשוט אקום. זה קרה בצולף.... אני פשוט חולה על השיר הזה שזה לא יאומן, ישר שאני שומעת אותו כל הגוף חייב לקפוץ בטירוף ובהתלהבות כי ככה אני יכולה להנות יותר מהשיר אחכ חוזרים לקצת שקט יותר של ערב ב' כסלו והוא והיא. אם לומר את האמת בערך עוד בשירים האלה, עוד לא הרגשתי יותר מידי את זה... הכוונה להתלהבות הגדולה ממופע מצויין, איפשהו זה נשמע לי חלש יותר, אני חושבת שזה קשור מאוד לעובדה שזה הופעה בזאפה, אבל לא ידעתי אם לייחס את רק לשטויות שלו או שזה אמיתי, אחרי שנעה הסכימה איתי נרגעתי... השירים של אחרי כבר יותר רועשים גורמים לי לקום ולא לרצות לשבת יותר, להשתולל בטירוף וחבל לי לראות שאני היחידה מתוך אולם שלם שעומדת ורוקדת, באמת אפשר להנות מערב חולה בישיבה? מסתבר נו. אז החלק הרועש יותר של ההופעה מחפה על הכל, הרי בכל זאת יש הרכב מעולה על הבמה שירים מצויינים, אני נשארת עם עצמי רוקדת נהנית, הקהל דיי יבש וזה מעצבן אבל מה לעשות ב- RUSH TIME ערן מבקש מהקהל שישיר איתו הוא שר ITS RUSH TIME אף אחד לא ממש מגיב אז אני ונעה התחלנו לשיר "בבית המרזח" בקול, ושוב הוא RUSH TIME אנחנו בבית המרזח ואז הוא הסביר שזה אמור להיות הפוך.... הוא צריך לשיר את בית המרזח אז התחלפנו בתפקידים, אנחנו צעקנו RUSH TIME הוא שר את בית המרזח, אחח איזה שיר אדיר. והשיר שמסיים את החלק הראשון של ההופעה כמו כמובן תמונה אימפרסיוניסטית. בהדרן הוא כמובן ניגן מלא שירים שלא בפלייליסט עצמו, כולל תותים שהוקדש למישהי שיש לה יומולדת. הוא שואל את הקהל איזה בקשות יש להם, נשמע "בגן שלך" שהאמת איפשהו קוויתי שהוא כן יעשה, כאמור אני צעקתי "רמזור" עם עוד כמה אנשים, והוא עשה את המכסה הירוק. בשיר אחרי הוא לא מאכזב ועושה את רמזור, אוח אני חולה על השיר הזה, בכלל האלבום החדש, מצידי שיעשה רק אותו בהופעות, זה פשוט מדהים!!!! יורד שוב הקהל מבקש והנה עוד חזרה, שי ברוך ורם אוריון עולים לבמה. רם למי שלא יודע הוציא לאחרונה דיסק חדש, ערן מתמהמה מאחור ואני ונעה כבר מפנטזות על זה שרם ישיר שיר שלו, זה לא קרה... סתם ניגנו קצת בכיף עד שערן הצטרף. הסיום הגדול של הערב היה עם נשל הנחש, כיף לשמוע אותו בהופעות, וכיף לי עם הביצוע של ערן. סה"כ היה ערב כיפי למדי [לרגעים אפילו שכחתי את תחושת ההחמצה על ההשקה של ארליך, שאגב בעודי בזאפה לפני תחילת ההופעה שאלתי את נעה אם בא לה לחתוך לבארבי, אני מוזרה כן אבל ידעתי שזה לא יוצא לפועל הרי....] הזאפה אני עדיין טוענת למקום ממש טוב להופעות של ערן, לפחות לא כל עוד ההופעה היא בישיבה. לדעתי יותר מתאים מקומות כמו הבארבי או לבונטין, אפילו התמונע ששם גם בישיבה אבל מקום פחות מנוכר. ויאללה עד ההופעה הבאה הפליי ליסט כפי שהיה כתוב על רצפת הזאפה כי הסדר של השירים בסוף כבר לא היה נכון קו העימות שולחן פרפרים הג'ינס תכלית לילות צולף [האהוב עלי] כסליו הוא והיא גלגל ערב חולה תרנגולים עלבון קיץ רטוב RUSH כרמלה לפי הפלייסט עכשיו הדרן אבל תכלס הם סיימו עם תמונה בערוב ירושלים נשים אימפרס [כאמור כבר היה] עד כאן הפלייליסט לבקשת הקהל: תותים המכסה הירוק רמזור [אני ביקשתי שם!!!!] שיר קדמשנתי [סקס אחר] פרח שחור נשל הנחש
 

NoaHK

New member
רשמיי...

"ערן צור, נו, זה ההוא עם הפה הגדול" "לא, אתה מתכוון לחמי רודנר" "נו כן, ההוא מאיפה הילד" "ערן צור אף פעם לא היה באיפה הילד" "אה." השיחה הנ"ל התנהלה ברכב מסוים שעשה דרכו לזאפה לחזות באותו ערן צור מבצע את מיטב שיריו, שירים שנהג הרכב טען בתוקף שהוא לא מכיר, ובכלל הוא חשב שהולכים לחמי רודנר. אחרי ששכנעתי שבכל זאת יהיה כיף, הגענו לזאפה ועמדנו בתור לכרטיסים. מסתבר שמה שאומרים על זה שאמנים לפחות יכולים להרוויח מהופעות לא נכון, כי כל האנשים שעמדו איתנו בתור קיבלו כרטיסים בחינם ממקור זה או אחר. (אחד אפילו הגדיל לעשות- הוא קיבל 20 כרטיסים מהמון ווליום. אין לי למי לתת כל כך הרבה כרטיסים!). בפנים, יושבי המקום נהנו מבירה ושאר משקאות אלכוהוליים, חלקם אף העבירו את הזמן עם צלחות עמוסות במיני טריפות. כולם נראים טוב בתאורה העמומה, הבנות בחולצות חושפות כתפיים שזופות ורזות, הבנים במיטב הקולקציה של קסטרו ופול אנד בר. בשירותי הנשים משתרך תור של בחורות שבאו לוודא שהכל עדיין במקום, השיער נופל בדיוק בזוית הנכונה על המצח ושפתיים עדיין מבהיקות. ההופעה מתחילה בשיר "על קו העימות". הדיסוננס בין המילים למקום שבו אני נמצאת מכה בי בעוצמה. "לעיתים, יצטברו ערימות המתים, יחטט באפו המנהיג..." צור שר לקהל שנראה כי הקשר בינו לבין מחאה קלוש. אני חושבת על כל האנשים שאתם אני לא יכולה לשוחח על טעם וריח, שחייהם רחוקים שנות אור מחיי. ילדים מורעבים באפריקה. למה ללכת כל כך רחוק? נשים חד הוריות, עולים, קשישים. תמונות מפרסומות של עמותת לתת עולים בי. במיוחד בחגים אני מרגישה את זה, את הפערים העצומים האלה בחברה הקטנטנה שלנו. צריך תעוזה מסוימת לפתוח את ההופעה הספציפית הזאת עם שיר כזה. רוב השירים של ערן צור לא כל כך פוליטיים, וכמעט כל שיר אחר יכול היה לפתוח את ההופעה, אבל הבחירה בשיר הזה עשתה לי משהו שלא מש ממוחי עד סופה. כל הערב הסתכלתי מבחוץ על עצמי ועל יושבי המקום וקינאתי בהם, בי. על היכולת לשבת בערב עם כוס בירה ולהנות ממוזיקה, וללכת הביתה אחר כך, לישון בשקט, שינה עמוקה וטובה של אנשים שיש להם אוכל. ערן צור מספר על בחורה ששרה את "בלילות של ירח מלא" בעדינות שהוא לא מסוגל אליה. כשהוא שר, האגרסיביות הגברית שלו נותנת לשיר הרומנטי הזה את הדבר שהופך אותו מסתם שיר על אהבה למשהו שרוצים לצרוח במלוא הגרון, להוציא הכל החוצה. סגנון ההגשה שלו - הקול, חיתוך הדיבור, היציבה ואפילו הגובה - עושים את ערן צור לפרפורמר לא רק מעולה טכנית אלא גם מעניין. כל שיר הוא כמו סיפור קצר, חלקם באמת סיפורים קצרים. את הסיפורים האלה צור מספר בצורה הכי דרמטית שיש, בונה עולם שלם תוך שלוש וחצי דקות, יוצר דמויות ע"י שימוש במילה או שתיים ("הראש של הג'ירפה מתגלה מעל החומה"). ערן צור הוא לא אמן שחייבים להכיר כל שיר כדי להינות מההופעה. הוא מצליח לשלב תיאטרון ומוזיקה בצורה שמציתה את הדמיון. "הג'ינס הנמוכים" נשמע כמו שם של שיר שאיה כורם הייתה שרה (יש לי דייט עם יונתן שפירא/ הלכתי לעשות קניות בזארה/ הג'ינס הנמוכים יושבים עלי בול/ עכשיו אני צריכה משהו שאול, לדוגמה). במקום זה יש לנו שיר אפלולי על מאווים כמוסים, חשקים אפלים וספק בגידות. רם אוריון שתורם קולות גבוהים, כאילו נשיים, שולח את השיר לתוך אזור הדמדומים. אם הייתי עוצמת את העיניים בקלות הייתי יכולה להרגיש שאני במסיבת סאדו מאזו. הפריט הימיומי, הג'ינס הנמוכים, הופכים למשהו שנושא משמעות סימבולית עמוקה. האישה שלובשת אותם לא תמימה, גם אם היא מעמידה פנים שהיא מופתעת, היא יודעת בדיוק מה היא עומדת לקבל. וגרוע מזה, היא רוצה בזאת. ערן צור מלווה ברם אוריון על הבס ושי ברוך בתופים. יחד הם יוצרים שלישייה שעושה רוק אמיתי, מלוכלך ורועש. תענוג להקשיב. הערב הסתיים בשני הדרנים שכללו (בין היתר) את ירושלים, תותים – שהיה מעולה!, בערוב ימי פוריותה ונשל הנחש. הופעה מומלצת ביותר לכל מי שאוהב מוזיקה. "ערן צור הזה, לא רע" "לא, בכלל לא." תודה רבה על הכרטיסים!
 

choo

Active member
חילול הקודש - אוריון לא בבס!

"עיניים להם ולא יראו"? רם אוריון בחשמלית. ערן מנגן בבס. זה חשוב מאוד, כי שמתי לב לאחרונה שיש הבדל גדול בין סולנים שמנגנים בבס (ערן צור, נועם ענבר, איתן רדושינסקי) לבין אלו שמנגנים בגיטרה. אצל שלושתם, הנגינה בבס היא מאוד אנרגטית, כאילו הבס הוא גיטרה. לא כל כך ראיתי את זה אצל נגני בס שאינם סולנים (אני מדבר על מוזיקה פה בארץ, לא באופן כללי).
 

שלמונזה

New member
צודקת! אפילו לא שמתי לב ../images/Emo168.gif

לטעות הזאת, אכן ערן בבס רם בחשמלית. שנננו ילדים
 

NoaHK

New member
אופפפפפפפס

כנראה שאני צריכה להחליף משקפיים אם לא שמתי לב להבדל... oh well
 

אשף

New member
מאוד אנרגטית ?

התכוונת אולי ל"גרועה" ? מי ששר ומנגן בס, לרוב מנגן פחות טוב.
 
למעלה