ערעורים מליבו של מעריץ ישן....תגובות שלכם
אהלן. קודם אציג את עצמי, ואספר שקוראים לי שרון דוידוביץ', ואני בן 21 מרחובות. חלקכם אולי קצת זוכרים אותי, כי פעם פעם עוד הייתי טיפל'ה מעורב...אבל בכל מקרה עברו השנים, והנה אני שוב באותו פורום
אני משתחרר מהצבא בימים אלה, וקניתי לעצמי כרטיס טיסה לתאילנד. הפלא ופלא, יצא שכרטיס הטיסה שלי, נוחת על התאריך 29.8........לא צריך להסביר מה יש ביום הזה אני מניח.......וזה גרם לי קצת להיזכר במייקל. מה זאת אומרת להיזכר? אף פעם לא הפסקתי לאהוב את המוזיקה של מייקל, אבל סתם זה גרם לי דחף לשמוע שוב את כל השירים שלו... החזרה לשירים של מייקל, גרמה לי לערער בהערצתי אליו. כי באמת, פעם הייתי מעריץ, אבל מה לעשות, עם הזמן, במיוחד עם ההתבגרות שלו, אבל כן, גם בגלל השקט התעשייתי מצידו של המלך, ולכן, מההערצה,זה פשוט הפך לההערכה. מייקל עדיין משחק תפקיד רגשי גדול מאוד אצלי, בוא נגיד שאני זוכר לו חסד נעורים. אבל מבחינתי הוא ברשימת האמנים המוערכים עליי, כמו למשל בוב מרלי, סטיבי וונדר, אלביס, פרינס, ג'יימס בראון או מרווין גאי. למרות שההבדל בינם למייקל, הוא שלמייקל יש 100 שירים שאני אוהב.....אבל זה רק אולי בגלל שחקרתי לעומק את האלבומים שלו.... מה שאני מנסה להגיד{וזה נשמע כאילו בשביל מה אני אומר את זה, אבל סתם, היה חשוב לי לשפוך}, שעם הגיל והשנים למדתי לראות בפרספקטיבה רחבה יותר את התרומה של מייקל לעולם המוזיקה. וכן, עדיין מרגש אותי לראות את השם של מייקל בכל מיני מקומות, אבל מה לעשות, אני כבר לא פנאט{במובן החיובי של המילה} עליו. אני אולי טיפה מתגעגע לזה, אבל אני יכול להגיד בלב שלם, שתקופת ההערצה שלי למייקל עברה חלפה לה.....אני מתגעגע אליה, אבל דווקא מעריך את היחס שלי אליו כעת. בכל מקרה, רציתי אולי להבהיר לאנשים, שבכל דבר, כמו גם בהערצה לאמן מוזיקלי, חשובה הפרספקטיבה הרחבה, שאני מקווה שלכולכם יש אותה... אשמח לשמוע מה יש לכם להגיד בנושא, והאם באמת עם השנים, ההילה הזו סביב מייקל דועכת... שלכם באהבה שרון
אהלן. קודם אציג את עצמי, ואספר שקוראים לי שרון דוידוביץ', ואני בן 21 מרחובות. חלקכם אולי קצת זוכרים אותי, כי פעם פעם עוד הייתי טיפל'ה מעורב...אבל בכל מקרה עברו השנים, והנה אני שוב באותו פורום
אני משתחרר מהצבא בימים אלה, וקניתי לעצמי כרטיס טיסה לתאילנד. הפלא ופלא, יצא שכרטיס הטיסה שלי, נוחת על התאריך 29.8........לא צריך להסביר מה יש ביום הזה אני מניח.......וזה גרם לי קצת להיזכר במייקל. מה זאת אומרת להיזכר? אף פעם לא הפסקתי לאהוב את המוזיקה של מייקל, אבל סתם זה גרם לי דחף לשמוע שוב את כל השירים שלו... החזרה לשירים של מייקל, גרמה לי לערער בהערצתי אליו. כי באמת, פעם הייתי מעריץ, אבל מה לעשות, עם הזמן, במיוחד עם ההתבגרות שלו, אבל כן, גם בגלל השקט התעשייתי מצידו של המלך, ולכן, מההערצה,זה פשוט הפך לההערכה. מייקל עדיין משחק תפקיד רגשי גדול מאוד אצלי, בוא נגיד שאני זוכר לו חסד נעורים. אבל מבחינתי הוא ברשימת האמנים המוערכים עליי, כמו למשל בוב מרלי, סטיבי וונדר, אלביס, פרינס, ג'יימס בראון או מרווין גאי. למרות שההבדל בינם למייקל, הוא שלמייקל יש 100 שירים שאני אוהב.....אבל זה רק אולי בגלל שחקרתי לעומק את האלבומים שלו.... מה שאני מנסה להגיד{וזה נשמע כאילו בשביל מה אני אומר את זה, אבל סתם, היה חשוב לי לשפוך}, שעם הגיל והשנים למדתי לראות בפרספקטיבה רחבה יותר את התרומה של מייקל לעולם המוזיקה. וכן, עדיין מרגש אותי לראות את השם של מייקל בכל מיני מקומות, אבל מה לעשות, אני כבר לא פנאט{במובן החיובי של המילה} עליו. אני אולי טיפה מתגעגע לזה, אבל אני יכול להגיד בלב שלם, שתקופת ההערצה שלי למייקל עברה חלפה לה.....אני מתגעגע אליה, אבל דווקא מעריך את היחס שלי אליו כעת. בכל מקרה, רציתי אולי להבהיר לאנשים, שבכל דבר, כמו גם בהערצה לאמן מוזיקלי, חשובה הפרספקטיבה הרחבה, שאני מקווה שלכולכם יש אותה... אשמח לשמוע מה יש לכם להגיד בנושא, והאם באמת עם השנים, ההילה הזו סביב מייקל דועכת... שלכם באהבה שרון
