ערעור על פרופיל 21

[LeePriest]

ערעור על פרופיל 21

הסיפור של יחסית ארוך אז אני אנסה להביא אותו בקצרה. התגייסתי לפני 8 חודשים. הייתי חייל טוב ובזכות זה הגעתי לתפקיד בכיר בצבא. נלחמתי בזיעת אפיים אחרי שלא ממש רצו לתת לי את התפקיד. בחודש האחרון החלו בעיות חמורות בבית. בעיות בריאותיות וגירושין של ההורים. הלחצים מהבית הביאו אותי לדיכאונות. בגלל שהיציאות שלי היו 11-3 לא ממש זכיתי לראות את ההורים ולתמוך בהם. הלחצים הנפשיים התגברו. באיזשהו שלב החלטתי שאני רוצה לצאת מהצבא כדי להיות עם ההורים שלי. בשיחות עם קבנים הסברתי את המצב הנפשי שלי, רק שהוספתי שאני מעוניין להתאבד. לא באמת רציתי להתאבד, עניין ההתאבדות היה כדי לקבל פרופיל 21. בסופו של דבר אחרי שיחה עם הפסיכיאטר החליטו להוציא אותי על 21 נפשי. כל זה קרה לפני פחות משבוע. מדובר ברגע של חולשה שהביא אותי לומר את הדברים שאמרתי. באיבחון פסיכיאטרי הובחנתי כסובל מדיסתימיה שזה דיכאון קל עד בינוני המוגדר הרבה יותר קל מדיכאון קליני. לא הובחנתי חס וחלילה כחולה נפש או בעל מום כזה או אחר. הדבר היחיד שגרם להם להוציא אותי הוא הדיבורים שלי על התאבדות שלמעשה היו שקר בעקבות הלחצים שהיו לי מבית. נורא קשה לי עם המעשה שעשיתי, כואב לי שבגלל רגע של משבר החלטתי לשקר וללכת על מהלכים כאלה. אני יודע שעד חודש לאחר הוועדה הרפואית יש לי את האפשרות לערער ולקבל תשובה תוך שבועיים. השאלה שלי איך אפשר לנסות ולהסביר להם את המעשה שעשיתי? לומר להם ששיקרתי מצד אחד זה לאמר את האמת כדי שידעו שהתאבדות לא עלתה מעולם בראשי ומצד שני אולי זה יכל לגרום להם לחשוב "הוא ניסה לדפוק את המערכת! נדפוק אותו בחזרה". בקיצור הפחד שהשיקולים שלהם יבואו מתוך נקמנות. אם מישהו מכיר סיפורים כמו שלי על אנשים שהוציאו 21 והתחרטו וחזרו לשירות או לא חזרו לשירות אני אשמח לשמוע. ממה שהבנתי הסיכוי שיקבלו אותי בחזרה הוא סיכוי קלוש.

 

[o d 2 6]

מה אני רוצה שיקרה,מה הדבר הטוב ביותר עבורי

הי לך, אני מבין לליבך גם אני רציתי לצאת מהשירות ההבדל הוא שאני מדבר על מילואים... אני חושב שכדאי שתנסה לדמיין מה התוצאה הטובה ביותר בשבילך מהמפגש החוזר עם הקב"ן,קח כמה נשימות עמוקות ובאמת תחשוב מה אתה רוצה שיקרה שם?מה התוצאה הרצויה לך..אל תנסה לחשוב על מה שאתה לא רוצה שיקרה שם(נקמנות..)לך לשם בביטחון עם הרבה אמונה שמה שאתה רוצה יקרה..זה נשמע קצת מוזר אבל אם אתה מאמין שהכל בעצם תלוי במצב הפנימי שלך ובאיך שתהיה מבחינה רגשית נפשית אצל הקב"ן אתה יודע שאם תהיה במיטבך הדברים יזרמו לכיוון הרצוי לך אז תאמין ותדמיין את התוצאה הרצוייה לך וגש לשם בביטחון מלא שמה שאתה רצית מתגשם לו.... בהצלחה תאמין בעצמך עודד

 

[disturbed fairy]

..

הצבא הוא לא בנאדם, ולכן הן בו את "יצר הנקמנות", מעבר לזה, לא הווועדה רפואית קובעת, אלא הפסיכיאטר, קיבלת המלצה ל-21 אותו הוועדה רק אישרה, וללא המלצה להעלאת הפרופיל, הוועדה לבד לא תוכל לעשות כלום. אני חושבת שאתה לאו דווקא צריך להגיד ששיקרת, אלא להסביר את המצב, להגיד מה היה בבית ושזה השפיע עליך, ואתה מתחרט, ורוצה לשרת ולתרום, ולחזור למערכת, יש לך דווקא סיכוים לחזור, במיוחד אם הקב"ן/ית ישתכנעו שאתה אכן אומר את המאת וכעת כשיר לשירות. אני יודעת על מקרים שחיילים שהוצאו על 21 חזרו לשרת, זה אאפשרי, זה לא נס. ואין לך מה להפסיד בכל מקרה....... בהצלחה.

 

[disturbed fairy]

הן= אין*

 

[סהר-תמיכה]

להתחרט.. ../images/Emo195.gif

כשנראה שאתה נקרע בין דברים.. כשמצד אחד נראה לך שזקוקים לך בבית ומהצד השני אתה חווה את המחויבות שלך לצבא והרצון לשמור גם עצמך והעתיד שלך,רואה עצמך עומד במקום בלתי אפשרי.. ומתבלבל .. לנו נראה שאולי הכול עדיין אפשרי..מרגישים בתחושת האין אוויר הזו והצער על הצעד שעשית, על כול פנים שווה אולי לשתף את הקב"ן בדילמה שעמדת בה , להבהיר את המתח ואת הרצון להמשיך לשרת ולא לאבד את הדברים שפעלת למענם.. אולי אין צורך להרחיב במה שהיה אלא רק אולי להדגיש שנמצאת במקום בודד ומבולבל.. שעכשיו אתה חש באובדן האפשרות לתרום ולהיות חלק, שאתה יכול ורוצה להמשיך לשרת וזקוק אולי לסיוע שהוא והמסגרת הצבאית יכולים לתת כדי שלא תרגיש לבד בצומת הזו.. וכמובן שאתה מעריך את האפשרות לדבר על הדברים ולקבל תמיכה . הפורום וגם אנחנו מקווים שהתוצאות יאפשרו לך לנשום , ולהמשיך ולהתקדם בדרך שאתה המעוניין בה. רוצים לדעת מה קורה הלאה ואיך אתה מרגיש עכשיו.

 

[LeePriest]

...

אני חושב שקלעת בול. באמת נקרעתי בין העולמות. מצד אחד ההורים שלי ומצד שני הצבא שהיה לי קשה לוותר עליו. היה לי רגע של משבר ולחצים איומים מהבית שגרמו לי לפעול באימפולסיביות ולעשות צעדים דרסטיים מבלי לחשוב טוב טוב לפני. קשה לי להודות בזה אפילו כשזה בכתב בפורום בצורה אנונימית, אני כבר כמה ימים מזיל מדי פעם דמעה. קשה לי לחיות עם העובדה שלא סיימתי צבא. אני כ"כ מתחרט ואני נורא פאסימי משום מה גם לא עונים לי ברות"ם שהם הוועדה הרפואית העליונה שבה ניתן לערער על פרופיל אי כשירות. לפחות שיתנו לי לדבר איתם. מחר אני הולך לשלם 1500 שקל לפסיכיאטר פרטי כדי שיאבחן אותי וירשום חוות דעת. אגב הטלפון שיש לי הוא 03-7379547 ששם משום מה אין תשובה. כל היום ניסיתי לתפוס אותם ואף אחד לא עונה. אם למישהו יש מושג איך אני משיג אותם אני ממש הודה לו.

 

[4mor4]

היי

אני מבינה אותך כל כך,אני כרגע מנסה לצאת מהצבא בכל דרך אפשרית. אני חושבת שקודם לפני הכל אתה צריך להחליט עם עצמך בלבד ולחשוב מה שאתה באמת רוצה, מבלי להקשיב לסביבה כי אנשים בחוץ לא באמת יודעת. לצאת על נפשי זה לא באמת כמו שעושים מזה ואתה לא חייב לאף אחד הסברים. לדעתי זה עדיף, הצבא באמת הורס נפשות של אנשים ש"חלמו" לתרום את חלקם ולהתגייס. אם בכל זאת אתה רוצה לחזור לשירות תכתוב מכתב ותשלח בפקס למס': 037373666 ("וע"ר מרכז) ואני מוספיה לך קישור על זכויות לחיילים שהשתחררו על 21. תקרא אותו ואז תחליט מה באמת טוב לך! רק אתה יודע מה טוב לך. http://www.army.co.il/forum_articles.asp?Fnumber=12&ArticleID=76 בהצלחה!

 

[LeePriest]

תחשבי טוב לפני שאת עושה צעדים דרסטיים

הייתי נחוש ב-100% לצאת מהצבא. דיברתי בדיוק כמוך. רק מה שאני מבקש ממך זה שתשקלי טוב טוב מה את עושה. בטוח שיכל להיות לך יותר טוב. התנאים שלך יכולים להשתפר ויש הרבה דרכים לשפר את התנאים. רק תראי את המצב שלי היום. אחרי שעשיתי הכל כדי לצאת והצלחתי. היום שאני עושה הכל כדי לחזור אני יכל לומר לך שלחזור הרבה הרבה הרבה יותר קשה מלצאת. ככה שלפני שעושים צעדים דרסטיים כאלה צריך לחשוב טוב טוב כי דרך חזרה לא בטוח תהיה לך. בנוגע למספר הפקס ששלחת לי. יש לי אותו הבעיה שבמספר שאמור להיות לי בו מענה אנושי לא עונים לי כל היום. אני לא יכל לשלוח פקס בלי לאשר אותו בטח שזה מסמכים אישיים אני לא צריך שהמסמכים האישיים שלי ישכבו באיזה משרד נטוש.

 

[4mor4]

אני יכולה להגיד לך

שבחיים, וחוויתי בחיי דברים קשים מאוד, טראומות שהייתי בטיפול פסיכולוגי (לא משנה שזה לא עזר) אבל מעולם לא הייתי בדיכאון ונרמסתי כמו שעשו לי בצבא ועל זה קודם כל חשוב לי החיים שלי והבריאות שלי ואחר כך הדברים הקטנים. ודיברתי עם הרבה אנשים שיצאו מהצבא והם הסבירו לי שזה לא מפחיד כמו שזה נשמע/נראה, אפשר להתמודד עם זה הרבה יותר קל מאשר להתמודד עם הנזק שהצבא ישאיר לי לכל החיים. הוא הרס לי את הבריאות וזה לכל החיים. בינתיים אני מנסה לצאת על רפואי אבל זה לא כל כך עוזר כי המפקדים אצלי הולכים נגד החוקים. רצוי שזה לא יהיה חשוף לעיני כולם. אם אתה נחוש לחזור לצבא אולי תנסה דרך קבילות חיילים או משהו.... אבל אל תגיד ששיקרת, תגיד שככה הרגשת באותו רגע והיום אתה יודע שאפשר להתמודד עם זה ואתה רוצה לתרום...לדעתי, אחרי שגם אני עברתי בעיות קשות עם הוריי, אני חושבת שבשבילך קודם תחשוב אם אתה מסוגל גם להתמודד עם צבא...כי אמינות זה הכי הכי בצהל.