מריון בראדלי זימר, הסופרת
כתבה מתוך מק' מבט נאו-פגנית לחלוטין, וקצת ערבבה שם כמה דברים. אכן, רוב התכנים בספר כתובים מנק מבט די וויקנית עם שינויים קלים וכמו שציינו קודם, הוויקה היא די חדשה. לגבי הטענות של גרדנר על עתיקותה של הדת - כיום רבים מבין הוויקנים מאמינים כי אין הרבה ממש בסיפור הנ"ל. במקרה הטוב, הוא אכן השיג מידע "אותנטי" עליו הלביש דברים נוספים, במקרה ה"גרוע", הוא הסתמך הרבה מאוד על דברים שלמד ממקורות רבים אחרים (שאינם קשורים במישרין ל"דת מכשפות"). כך וכך, הוויקה היא בעיקרה מודרנית הנשענת על מוטיבים מהעבר ואין בכך כל רע - כל דת הייתה חדשה מתישהו, לא? בעבר הרחוק היו גם דרואידיות, אם כי פחות מספרים עליהן במה שהשתמר (וגם זאת ניתן לייחס לעובדה שמשחזרי הסיפורים היו נזירים נוצריים, שאולי השמיטו זאת בכוונה). מריון בראדלי זימר עושה הפרדה בספרה שלפי מיטב ידיעתי אינה מציאותית...