מאמר מאלף + לינק
גם ביידיש אנחנו פוריטנים ומדברים סחור-סחור על דברי מתיקה (הנה אני חוטא בזה). [
לינק למאמר] כמשיחים לפי תומם, הביאו לנו השו"תים (ספרי שאלות ותשובות) מידע רב על היידיש בדורות הקודמים. כאשר בעל שלח גט לאשתו וציין את שמה, בדקו הרבנים האם שם האשה בפועל תואם את השם בגט. דבר זה הצריך ידע בבלשנות וגיאוגרפיה. לפעמים שם נהגה בצורה שונה במקומות שונים. הרבנים שמו לב לכך והתייחסו לעניין זה בכובד ראש. גם כאשר ציטטו השואלים את דברי העדים או את דברי הבעל או האשה, לפעמים ציטטו ביידיש כדי לדייק בשאלה. להלן דוגמא מדברי המהרי"ל (ר´ יעקב ב"ר משה הלוי מולין, בערך 1427-1360) בעניני דיומא ומוסר אנו למדים על שירים ביידיש שהיו באותה תקופה ועל תוכנם של אותם שירים. הנה דבריו במדויק: ... אמר [המהרי"ל, ייִ]:
חרוזות ומשקלות שעושין בלשון אשכנז על הייחוד ועל הי"ג עיקרים הלוואי שלא יעשו. מפני שרוב עמי הארצות סבורים שבזה תלוי כל המצוות ומתייאשין מכמה מצוות עשה ולא תעשה על דרך ציצית ותפילין ותלמוד תורה וכה"ג ["כהאי גוונא", ייִ] וסבורים לצאת ידי חובתם באומרים אותן חרוזות בכוונה.
ובאותן חרוזות אינו רמוז רק עיקר אמונת ישראל ולא אחד מתרי"ג המצוות שישראל מצווין עליהן... ע"כ דברי המהרי"ל. במקום אחר מציין המהרי"ל את שמם של היהודים היושבים מסביב לנהר הריין -
בני הית, על שום כך שלא יוכלו להביע את האות חי"ת. עוד נתון דיאלקטי שנודע לנו כבדרך אגב מתוך ספריו. דוגמאות רבות יש לתופעה הזאת.
