עשו לי השכמה

[superman1234]

מברוק. תהנה. ושוב ב שלום.

 

[נימה3]

שפירא מזל טוב תיהנה בכל מקום שאתה נמצא.

והעיקר שמור על הבריאות

 

[שפירא מאיר]

תודה - כרתים זה הבית השני שלי.....

 

[שפירא מאיר]

זה מזכיר לי:

שניים מוכנסים לתא בכלא ושואלים אחד את השני לכמה זמן נשפטו
השואל אומר שהוא נשפט ל-100 שנה
השני אומר שהוא ל-99 שנה
אז הראשון אומר לו- אז קח את המיטה שליד הדלת כי אתה יוצא ראשון.....

לגבי השאלה שלי שלא נענתה לגבי מסילת הרכבת מדוע היא צרה והאנשים שטוענים שהם יודעים, אומרים שזה בגלל טעות בבית החרושת.
כמובן שזה לא נכון.
רוחב המסילה בכלל לא נקבע על ידי הפסים אלא על ידי האדנים, ולמה המסילה צרה? ממש פשוט:
אומר קטינקא (יהודי, מהנדס הרכבת הטורקית בא"י) "......מחמת עלות פילוס המסילה".
חסכון בכסף, זה כל הסיפור.

 

[superman1234]

רכבת העמק

http://israelidocuments.blogspot.co.il/2013/12/131219.html

ציטוט מתוך האתר שלמעלה "רוחב המסילה החיג'אזית, כולל קטע "רכבת העמק" היה 105 ס"מ. רחבי מסילות צרות עד אז עמדו על 106.7 ס"מ. אולם בגלל טעות בייצור האדנים הראשונים לפי רוחב 105 ס"מ הוחלט להמשיך את בניית המסילה כולה לפי רוחב זה."

לגבי קטינקא, שאכן עבד ברכבת החיז'אזית בקטע של רכבת העמק , הייתי שמח אם תוכל להביא קישור למשפט שאמר בקשר לפילוס וזאת מאחר ואני לא מוצא שום הבדל בעלות של פילוס המסילה שכל ההבדל במרווח בין הפסים הוא 1.7 ס"מ.

 

[שפירא מאיר]

הנה יש לך הוכחות שכותבים שטויות

א.
במנין התחנות יש 32 כאשר היו 48
ב.
תחנת אל חמה היתה בשלטון צרפתי ולא שייכת לרכבת העמק.
ג.
לגבי רוחב המסילה בגלל טעות באדנים ? טיפשות מוחלטת, מה משנה לאדן אם תתקע את המסמר סנטימטר ימינה או סנטימטר שמאלה ?
האדנים היו מעץ ורק בשילטון הבריטי הוחלפו למתכת.
ד.
אם נורא תרצה את האמירה של קטינקא, תזכיר לי כשאגיע הביתה ואוכל לצלם את העמוד המתאים בספר שלו.....
האמירה שלו התייחסה להבדל בין המסילה התיקנית לטורקית. המידה האחרת שאתה מדבר עליה היא המצאה שעוברת מדור אחד של לא יודעים לדור אחר שלא יודע...
אגב לבת שלו חנות למפות ליד תחנת אגד הישנה בתל-אביב.....
ה.
אגב בנושא המסילות היו בארץ רוחבים שונים, הרכבת לביירות וזו לירושלים נעו בתחילה על מסילות ברוחב 1 מטר.
במשקים היו מסילות רבות "דקוביל" ברוחב 40 סנטימטר להובלת פרי מהפרדס לבית האריזה.
רכבת האלונים בעין שמר 3 ק"מ לפרדס המשק אף היא דקוביל, כך במקומות שונים בארץ (בקר במוזיאון בחדרה).
ו.
הרוחב התיקני של המסילה הוא 1.43.5 אולם בעולם מקובלים רוחבים שונים, הרחבים ביותר המערכות המסיעות טילים בכף כנברל, רוחב מסילה 2 מטר.....

אגב, יש לך מהלכים בטלויזיה ? הם מתעקשים עלי לכן אמרתי שמוטב נשנה את המקום ממוזיאון הרכבת שהוא מאוד מצועצע, ומנהל המוזיאון (מינוי פוליטי) ירצה להשתתף, הצעתי את המקום בו תושביו נאבקו להציל את התחנה באלרואי ועשו שם נפלאות והביאו לשם המון קרונות וקטר, למרות שאין להם מוצגים של רכבת העמק. המקום בהחלט ראוי, ועובדה שמבקרות שם קבוצות הרבה יותר מהרכבת.

אני אתעקש שיצלמו מקום מסויים בלי להסגיר את המיקום, בו עדיין יש מסילה ועליה מספר פעמים ברכת הסולטאן עבד אל חאמיד השני.....

 

[superman1234]

נתחיל מהסוף.

למרות שאין לי מהלכים בטלביזיה, אני בהחלט מבין אותם על התעקשותם ואני באמת שמח שאת מסכים להשתתף בתוכנית.

לגבי המסילה. רוחבה של מסילת רכבת להולכת נוסעים נקבע בתקן. על התקן יהיו חתומים כל הגורמים הרלוונטיים כמו, יצרני האדנים, יצרני המסילה , ויצרני הרכבת (אלו שמיצרים את הציר עם הגלגלים שלמעשה נעים על המסילה.אולי גם יצרני/ספקי החצץ שמסביב לאדנים.

לאדן מאוד משנה היכן יתקע הוו שנועל את המסילה לאדן. אני לא אכנס לדיון על הכוחות שפעלים על מסלול המסילה, ובמיוחד בפניות, אני גם לא מכיר את האדנים של הרכבת החיג'זית אבל שינוי התקן לרוחב המרווח בין הפסים מ 106.7 ס"מ ל 105 ס"מ מייד בתחילתו של הפרויקט בודאי שלא נקבע בגלל בעיית פילוס. סביר להניח שהחברה שייצרה את האדנים ייצרה כמות לא מבוטלת של אדנים שהיו במידה שגויה, קיימו ישיבה והחליטו לשנות את המידה מאחר וסביר להניח שבשלב הזה עדיין לא יוצרו צירי הגלגלים שהמרווח ביניהם אמור להתאים לרוחב המסילה.

אני מניח שהמידה 143.5 ס"מ למירווח בין הפסים לרכבות להובלת נוסעים הוא תקני בכדי שיצרני הרכבות יוכלו לייצר את הגלגלים ללא תלות ביצרני האדנים או הפסים ושהרכבות יוכלו לנוע ללא חשש על פני כל היבשות ללא תקלות.

 

[שפירא מאיר]

להזכיר לך שהמדובר ב-1900.....

חוץ מרוחב המסילה כרוחב עכוזיהם של שני סוסים רומאיים ונקבע על 143.5, כמו שאמרתי היו כל מיני רוחבים של מסילות גם בארץ, המסילה היחידה שהיתה ברוחב הרגיל היתה מחיפה ללוד.

וכבר אמרתי שהרוחב המדובר היה בהפרש בינו לבין הרוחב הרגיל שזה חסכון עצום בכסף, עובדה שהמסילה לירושלים ולבירות היו רק מטר אחד, וכן היו מסילות דקוביל (רכבת האלונים היתה גם להסעת נוסעים).

ובאמת אין שום השפעה על התנהלות הרכבת אם הפס יהיה 53,5 מילימטר ימינה ושמאלה.
אגב,בשנים מאוחרות יותרמיתקן חיבור הפס לאדן עץ כבר היה ממתכת בשני חלקים: התחתון התחבר בברגים לאדם והחלק העליון היה בורג עם מרווח ללרחיזת הפס.

אם אצליח להגיע ליגור, אני מוכן למדוד את אורך האדן (אגב האדנים היו מחוזקים במתכת).
אגב, גם באדניי המתכת יש לכל בורג (שם זה כבר בורג ולא מסמר) יש מרווח תנועה של כ-5 ס"מ

לגבי רוחבים שונים על אותו ציר, מקובל היה רוחבים שונים ולכן לקרונות היו ווים כמו של מכולות, ולמשל רכבת העמק רצתה מדרעה להמשיך לבירות, החליפו לקרון את מערכת הגלגלים...
בתקופה מסויימת גם החליפו את רוחב המסילה לדמשק, אז בדרעה שוב העבירו את הקרונות לבסיסי גלגלים ברוחב המתאים והרכבת המשיכה בדרכה.