עשייה בדרך למטרה

[ע ו פ ר ה]

עשייה בדרך למטרה../images/Emo26.gif

אשמח לשמוע איך אתם פועלים ומה אתם עושים כדי להשיג מטרות בחיים. הרבה אנשים שנחשפים לסוד, מוקסמים מהרעיון וקצת שוכחים שכדי שהסוד יפעל צריך לפעול ולעשות. אני מוצאת את עצמי בעשייה רבה לקראת המטרה. לעיתים יש תחושה שזה לא מצליח, אבל אני בעשייה כל הזמן, מוקסמת מהרעיונות שצצים לי בדרך ומהדרך עצמה. מהמקום הזה, חשבתי ששיתוף שכזה יכול לעודד אותנו ולחזק את עצמנו בדרך. באהבה עופרה

 

[שפי גור ארי]

בדיוק אתמול קראתי משהו בספר

של סטיב פבלינה (personal development for smart people) הוא דיבר שם על העיקרון של כוח, והזכיר את כל הנושא של לשים לעצמנו מטרות. לפי מה שהוא אומר, כיוון שאנחנו חיים בהווה, המטרה שאנחנו קובעים לנו, צריכה לשפר לנו את ההווה ולתת לנו השראה בהווה. זה רעיון שלא שמעתי אותו הרבה, אבל יש לדעתי משהו מאוד נכון בו. הרבה פעמים הגשמת מטרות דורשות הרבה מאמץ ועשייה, וניסיונות "להקריב עכשיו למען העתיד" הם קשים ולא מועילים. לעומת זאת אם יש מטרה שנותנת לנו משמעות עכשיו היום, אז זו מטרה ששווה להשקיע בה וגם יהיה לנו קל יותר להשקיע בה. זה מאוד מתחבר למשפט שאמרת "לעיתים יש תחושה שזה לא מצליח, אבל אני בעשייה כל הזמן, מוקסמת מהרעיונות שצצים לי בדרך ומהדרך עצמה. " אני חושב שזה תיאור של עשיה בצורה הטובה ביותר שלה. סטיב המשיך ודיבר על השילוב בין מוטיבציה למשמעת, כשהמוטיבציה נותנת לנו את הכוח הראשוני והמניע, וכשאנחנו בתנועה אז קל להמשיך להתקדם. וכשבכל זאת נתקלי בקושי שמפריע לנו ועוצר אותנו, כשאין לנו מוטיבציה, אז המשמעת וההתמדה הן אלה שיעיברו אותנו אותו. הוא תיאר גם מצב, שאין לך כוח לעשות משהו, למשל אין לך חשק ללכת לחדר כושר, אבל בגלל המשמעת וההתמדה, אתה הולך לשם, וחצי שעה לתוך האימון המוטיבציה עצמה חוזרת, מעצם זה שלא ויתרת והמשכת גם בעת קושי, מה שתורם לאלמנט הכוח.

 

[ע ו פ ר ה]

הדרך של הסוד לימדה אותי

לחיות כאן ועכשיו מתוך הרבה יותר שמחה. הבאת לפה דברים שכתב סטיב פבלינה. אפשר למצוא הרבה מאוד ספרים שמדברים על הגשמת מטרות. לא מזמן קראתי את הספר של סניה רומאן "יצירת כסף". היא מציעה שנבדוק מה יהיה כשיהיה לנו כסף (או כל מטרה אחרת) וכבר עכשיו להתחבר למקום הזה. כלומר אם נהיה שמחים יותר, אז תחיו עכשיו בשמחה והשמחה תמגנט את הכסף. באהבה עופרה

 

[רולילולי]

עופרה יקרה!

אז אני נעלמתי מהפורום כי אני בעשייה... באמת כשהכרתי את הסוד אכן שכחתי שאני צריכה לעשות דברים וישבתי וחלמתי חלומות באספמיה וחיכיתי שהישועה תגיע.. (כן, לא נעים להודות) וברגע שהבנתי שזה לא עובד ככה אז התחלתי להזיז דברים. אם להיות מדויקת רציתי שיפור כלכלי והתחלתי לחלום על הבית שאני רוצה, על הדברים שהייתי רוצה לקנות ולעשות כשהכסף יגיע, ופינטזתי על הזכיה בלוטו.. (איזה פרזטית אני, הא?..) ועכשיו התחלתי לפרסם כל מיני מודעות ומקווה שברגע זה אנשים עומדים להתקשר אליי ולבקש את שירותי.. אני מנסה לשלב עבודה עם גידול הילדים בבית (לגדל את הילדים זו עשייה בפני עצמה כך שאני לא כזאת סטאטית בעצם...

כל האנרגיות שלי מופנות עכשיו למקום הזה של עשייה, של להתקדם קדימה ולעזור לעצמי ולנו בתור משפחה. לצערי אני לא מגיבה בפורום הרבה לאחרונה אבל מדי פעם גונבת הצצה חטופה לבדוק שכולם בסדר.. חחח מאוד מאוד מתגעגעת לפורום הכל כך תומך הזה ולאנשים הנפלאים שכאן!! באהבה, נורית

 

[ע ו פ ר ה]

רולילולי יקרה

טוב לראות אותך כאן ואני מאוד שמחה שאת עסוקה. אני מזמינה אותך לקרוא את התכתובות האחרונות, כי יכול להיות שתקבלי רעיונות חדשים בנושא של עשייה ופרסום. חוץ מזה, את יכולה להוסיף לפרטים שלך בתפוז חתימה ולכתוב בה מה את עושה. תמשיכי לעשות ולהנות ומדי פעם תבואי לבקר פה. באהבה עופרה

 

[רולילולי]

עופרה תודה לך!

אכן אשב לקרוא במהלך השבת. מקווה לבקר לעיתים קרובות הרבה יותר! באהבה, נורית

 

[GMjoy]

יופי של נושא../images/Emo70.gif

עשייה - הינו דבר בלתי ניפרד בחלקו להגשמת מטרות! עופרה והאחרים, תבורכו להגשים את המטרות, שאליהן אתם פועלים בדרך נבונה. אני אף פעם לא שם דגש גדול בעשייה, לפני היצירה. היצירה עצמה, היא מחשבה על מטרה! עוד לפני החשיפה לסוד, אני פעלתי בדרך הזו, וזה מלווה אותי עד היום (אחרי החשיפה), ואני מרגיש עם זה נפלא! אני תמיד אהבתי, ואוהב לחיות בסיפורי וולט דיסני, ולכן אני מפנטז על המון דברים - שחלקם מתבטאים כמטרות להגשמה! אצלי, העשייה תופסת את המקום האחרון בכל תהליך היצירה, מכיוון שאני מאמין בדרך הזו. אנשים מצליחים בדרכים שונות, וכך גם בסוד: חלק מציירים מטרות. חלק מדמיינים. חלק עושים מדיטציות עם הצהרות חיוביות, והמשותף לכל אלו ש - הכל עובד

היופי בדברים, שאנחנו בעלי בחירה, ואנחנו בעלי הצלחה בדרך הייחודית שלנו

אני מוכיר תודה על כל דבר נהדר ונפלא - גדול וקטן - שהצלחתי להגשים

אני לא מתחשבן על מה היה יותר מהר, ומה היה יותר לאט - אני פשוט נהנה מהדרך

אני חי את המטרות שלי בסרטים נפלאים, ולפעמים זה הרבה יותר כייף מלהגשים בסופו של דבר משהו בצורה ממשית

מי שחושב שדרך פעולות, מאמצים מאוד קשים תגיעו ליעד, אז זו טעות גדולה

פעולה צריכה להיות שלב ללא מאמץ שאנחנו "משקיעים" למען היעדים. בראשם של המון אנשים, חרוט "שלט" שאומר: "אם לא תעשה - לא תקבל" - וזו מחשבה שמלחיצה אותם, וגורמת להם לעשייה טיפשית וחסרת כל תועלת. אני פעלתי ופועל, רק כאשר מניע אותי כוח ואנרגיה שבוערת לעשות משהו

מניסיון, זה תמיד מצליח בגדול

אני מחכה לתשובה מאלכס זיו, שכתב מאמר נהדר בנושא "עשייה ללא עשייה". את המאמר הזה קראתי תחילת דרכי, כאשר יש בי את ההבנה הזו - וחייב לומר שכל רגע בקריאתו, אני נדהמתי שבעצם כל החיים אני פועל עפ"י התובנות האלה - בלי לדעת שזה המנוע שבעזרתו הגשמתי מטרות נהדרות

 

[ע ו פ ר ה]

גיא היקר, כתבת נפלא

חידדת לנו את העשייה שרצוי שתהיה מתוך שמחה ולא מתוך קושי. או יותר נכון שקושי לא מעיד על כך שהעשייה היא נכונה ולפעמים אפילו ההפך. באהבה עופרה

 

[דאטה]

טוב... אז ככה ../images/Emo13.gif

ביום חמישי, ממש בדקות שבהן כתבת את הפוסט שלך (טלפתיה?), פתאום נכנסה בי המוזה והתחלתי לעבוד במלוא המרץ על ספר המוסיקה שלי. עיצבתי את הכריכה שלו ועשיתי עימוד ראשוני של בערך 30 עמודים. מצחיק איך המוח שלנו פועל... לפני שהתיישבתי לעבוד, המשימה הצפוייה מילאה אותי באימה. למעשה, כבר שבועיים שאני מתחמק מלעשות את זה, בעיקר בגלל תחושת ה-overwhelm. אבל אחרי שעשיתי את המאמץ הראשוני, ויש לי התחלה של מוצר פיזי שאפשר לראות בעיניים, ההרגשה שונה לגמרי. כשאני מסתכל על דף הכריכה שהדפסתי, אין לי שום קושי לדמיין איך ייראה המוצר המוגמר, וזה ממש מלהיב. ועם ההתלהבות, כמובן, נעלם הפחד. זה מה שהיה ביום שחמישי. את יום שישי בבוקר הקדשתי לאימוני שחמט מול המחשב. היתה שרשרת מאוד לא נעימה של הפסדים (חלקם מבישים למדי) שלא היתה אופיינית לרמת המשחק שלי. זה היה הרגע שבו תפסה בי ההארה שכתבתי עליה בבלוג באותו היום - שלפעמים צריך לקחת פסק זמן. ונאה דורש, נאה מקיים. לקחתי פסק זמן של יותר מ-36 שעות. ולפני שעתיים, בערך, ניצחתי את המחשב 4 פעמים

 

[ע ו פ ר ה]

איזה יופי

גם להתקדם אל המטרה (עיין ערך ספר) וגם להיות קשוב לסימנים שבדרך (עיין ערך פסק זמן). יישר כוח. באהבה עופרה