עשיתי עוגיות

beky1

New member
עשיתי עוגיות

והם יצאו די על הפנים בעיות : הבצק יצא פריך מידי והייתי צריכה להוסיף הרבה קמח בכדי להגיע למצב של יכולת לקרוץ צורות . חלקן נדבקו לשולחן (שעבר קימוח לפני כל רידוד) , חלקן איבדו צורה לאחר האפיה וחלקם נתגלו בקעים של ים המלח הנה דוגמאות ממה שיצא. מוזמנים לעזור בעיצות של בעלי נסיון.
 

net the jet

New member
אני עושה ממתכון שמאד פריך-ואכן קשה

לעבוד איתו-אבל שווה בגלל הטעם. אם קשה לעבוד כי הוא מתפורר אני שמה במקרר עוד. בכל אופן-הן נראות טעימות ביותר.
 
ככה אפשרויות:

למתכון לעוגיות פריכות לקישוט הכנסתי כמה שינויים בעקבות מקרים דומים: מוסיפה יותר קמח. רגיל. משתמשת בפחות אבקת אפיה - ממש מיותר והורס את הצורה. שמה קצת פחות מכפית. מוסיפה סוכר וניל - וזה בשביל הטעם. והכי חשוב לקרר היטב את הבצק לפני העיבוד, ולא להתבייש להוסיף עוד קמח תוך כדי רידוד. ולא לשכוח לקמח בנדיבות גם את המערוך.... בהצלחה בפעם הבאה.
 
עוד משהו ששכחתי:

בצק עוגיות לא אוהבת משחקים. רצוי לרדד פעם אחת בלבד ולא לעשות ולהשתעשע איתו יותר מידי. בצק שרודד ונשאר עודפים אחרי קריצת הצורות, כדאי לשים בצד ולשלוח לעוד קרור לפני רידוד נוסף. לא לרדד שוב ושוב ושוב.....
 
טיפים

אפשר להוסיף קליפת לימון מגורדת לטעם. (למבוגרים) ואפשר להוסיף פיצפוצי שוקולד. (לילדים) אני עשיתי גוש גדול ושמתי במקרר וכל יום שבא לי אני מוציאה קצת ואופה בטוסטר קטנטן כמה עוגיות לקפה. אפילו לא מרדדת רק משטחת עם היד.
 
למה בעצם לא לרדד פעמים רבות?

רידוד יתר מפעיל את הגלוטן שבקמח ויוצר בצק צמיגי, ז"א ההיפך מפריך. מנוחת הבצק "משחררת" את הגלוטן והבצק קצת נרגע. יחד עם זאת רידוד שני לעולם לא ייתן את אותה תוצאה של פריכות לעוגיות. חשוב לעבוד עם כמה שפחות קמח, ז"א רק הכמות הנדרשת לצורך הרידוד כדי שהבצק לא יידבק למשטח העבודה. הקמח נספג בבצק ומשנה את היחסים בין החמרים ובכך את אופי הבצק. חשוב מאד לחמם את התנור לחום הרצוי ורק אז להכניס את העוגיות. זמן אפיה של עוגיות הוא לרוב קצר מאד (10-20) דקות ויש לשים לב אליהם כל הזמן כי המרחק בין עוגיה יפה לעוגיה שרופה הוא לא יותר מדקה לפעמים. כמו כן חשוב לשמור על רידוד אחיד של הבצק כדי למנוע שרפה של חלק מעוגיות מול אי אפיה של אחרות
 
למעלה