עשיתי רפרט בהוראה. כולם יודעים

סאמיה

New member
עשיתי רפרט בהוראה. כולם יודעים

שלהיות מורה חיבים לדבר. אז חלק מן המטלות היה עלי להכין רפרט. אני לא משקרת היה לי פחד ענקי מן כל הנושא כבר מן תחילת השנה. לפני שבוע עשיתי את הרפרט, היתי מאד לחוצה. נכון שמה שאנחנו מדברים פה בפורם שצריכים לנשום עמוק וכו' אך כאשר אתם נמצאים במצב שהוא קובע לכם את העתיד אתם לחוצים וזה יכול להכשיל אותכם כבר מן ההתחלה. ברפרט היתי לחוצה גמגמתי במלים מסוימות אך המשכתי את השיעור בקול חזק. אני מנסה בחיי לפתוח לי דלתות שבמקרה שדבר יעצור אותי אני אלך לאחר. אם לא עדיף לי אין משמעות לחיי. הסטודנטים שהיו לא הגיבו לרפרט והיה שקט אחרי הרפרט ואז המורה אמרה מה אני רוצה להגיד על מה שעשיתי, אז אני מסברתי לה למה אני תכננתי כל דבר, והסברתי את הטענות שלי. אני באמת מרחמת על הסטודנטים שהיו איתי אני חושבת שהם יודעים רק דרך אחת. והם חושבים שהם הנכונים. אני חושבת שהגמגום כמה שהוא גורם לי כאב , הוא באותה דרגה פותח בפני דלתות בחיים קודם למחשבה ואחר כך לביצוע. אם אני אכשל בדבר עדין אני יהיה לי פתח קטן במקום אחר שאני יכולה לעסוק בו. אני חושבת שעם הנסיון יהיה לי חיסון לפחד הזה מן הרפרט וכמה שאני אעשה רפרט הפחד ילך ויקטן. חיינו הם חיי גיבורים
 

shuky63

New member
סאמיה ,אני מקווה שאת מרגישה טוב אחר

הרפרט כמו שאני הרגשתי אחרי הרפרט הראשון שלי באוניברסיטה.אני נמנעתי מלדבר בכיתה עד שהגענו לשלב הסמינרים ואז היתה לי ברירה או ללכת למרצה להגיד לו שאני מגמגם ולקבל פטור מהרצאה בפני הכיתה או ללכת על זה עד הסוף. אני חיב לציין שלא ישנתי כלל בלילה שלפני הרפרט.כשהתחלתי לדבר השתדלתי לא לקרוא הרבה מהניר אלא לפתח את המחשבה באותו רגע כי ככה אם אני נתקע זה יכול להתפרש כאילו אני חושב מה להגיד,ומנסיון מרצים אוהבים סטודנטים שמפתחים את הרעיון באותו רגע ולא קוראים מהניר.אומנם גימגמתי אבל זה היה מוצלח מאד.המרצה בא אלי אחרי השיעור ואמר לי שהיה בסדר גמור.כמו כן אחת הסטודנטיות באה והציע לי לעשות איתה את העבודה הסמינריונית וקיבלנו עליה ציון מעולה.זה נתן לי המון כוח ואחרי זה עשיתי עוד שלושה רפרטים בלי להיות כל כך לחוץ.
 
את חושבת שזה פייר כלפי התלמידים

ליצטרכו ל"סבול" מורה מגמגמת , גם לי היה חלום להיות מורה להסטוריה . . . חלום ישן ימים , אך לדעתי הגמגום יכול היה לשנות את פני ההיסטוריה
 

סאמיה

New member
אני לא חשה בושה מכל מה שאני אומרת

אני מנסה להיחלץ מן החוויות דרך כתיבה ולא איכפת לי מה אנשים אומרים. אני מכירה המון מרצים באוניברסיטה שהם מגמגמים. אסור להרוס מטרות שלנו בגלל הגמגום. אני יודעת שזה מאוד כואב אך אני לא מוותרת אולי משתמע מדברי שכואב לי נכון כואב אך אני לא אותר. אני כבן אדם מגיע לי אותם זכויות כמו כל בן אדם אחר. אני אנסה גם אם אדע שאני אולי אשבר קצת אך אני אולי אמשיך משם.
 

shuky63

New member
אני חושב שהתלמידים רק ירוויחו

כי כדי להיות מורה מגמגם אתה צריך להיות מורה באמת טוב ולהשקיע קצת יותר ממורה לא מגמגם והרווח הוא כולו של התלמידים.
 
למעלה