עשרת הדיברות מופיעים *פעמיים* בתנ"ך

  • פותח הנושא sneta
  • פורסם בתאריך

sneta

New member
עשרת הדיברות מופיעים *פעמיים* בתנ"ך

בשתי גרסאות שונות (ספר דברים וספר שמות). מה ההבדל בין שתי הגרסאות ולמה הוא קיים?
 

arandiera

New member
קראת את שני הנוסחים?

אני מציעה שבתור התחלה תחווה את דעתך על ההבדלים - אפשר לגלות אותם לבד בקריאה פשוטה, אין צורך בהבנה מעמיקה רק צריך להעמיד אותם זה מול זה, ואחר כך אם זה יעניין אותנו נפתח על כך דיון. כמחווה של רצון טוב אני מצטטת כאן את שני הנוסחים: הנוסח הראשון. שמות פרק כ, ב-יד אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה, אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהֹוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. לֹא תִרְצַח. לֹא תִנְאָף. לֹא תִגְנֹב. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ הנוסח השני, דברים ה, ו-יז. אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. ז לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, כָּל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. ח לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. ט וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מצותו (מִצְו‍ֹתָי). {ס} י לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. {ס} יא שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. יג וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ. יד וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת. {ס} טו כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ, וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. {ס} טז לֹא תִרְצָח, {ס} וְלֹא תִנְאָף; {ס} וְלֹא תִגְנֹב, {ס} וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא. {ס} יז וְלֹא תַחְמֹד, אֵשֶׁת רֵעֶךָ; {ס} וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. וכדי לעזור לך עוד קצת, הנה כמה מאמרים מעניינים לגבי עשרת הדברות, ובפרט ההשוואה בין שני המופעים בתורה: 1. מאמר של הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש, מתוך: סיני 2. אוסף של לינקים, ביניהם לינק למאמר של הרב יהודה ליב
 

masorti

New member
נו, זה פשוט מאוד...

ההבדל המהותי העיקרי הוא במצוות השבת. בספר שמות הדגש הוא על המשמעות האמונית-סימבולית של השבת כזכר למעשה בראשית, ולכן הדגש הוא על הזכרון וכן השבת חלה במפורש רק על בני אדם. בספר דברים הדגש הוא על המשמעות הסוציאלית של השבת, ולכן האיזכור של תקופת העבדות במצרים וכן הדגשת המעשה ("שמור") והחלת המצווה הסוציאלית גם על בעלי החיים (השור והחמור). אגב, לא הייתי מתפלפל יותר מידי לגבי השימור ב"זכור" מול "שמור" בתחילת המצווה בשני הנוסחים. היות ובספר דברים מופיע "וזכרת" בהמשך המצווה, יתכן ש"זכור" הוחלף ב"שמור" כדי לגוון ולמנוע שימוש באותו שורש פעמיים (שינוי סגנוני ותו לא).
 

shushu10

New member
זכור הוא אחד הציווים הכי נזכרים

ויש לו חשיבות עליונה במסגרת הקשר של העם אל הברית ואל יציאת מצרים. גם האל "נזכר" ופועל בהתאם למחויבותו כלפי העם, וזהו פועל שונה מהפעל "שמור". לומר שזה בא לשם משחק מלים וגוון - טעות והטעיה! יש חומר רב בנושא גם באינטרנט.
 

sneta

New member
בוודאי שקראתי.

לא כל מי ששואל הוא לא יודע או עצלן מכדי לקרוא. שמתי לב לשוני, רציתי שגם אחרים ישימו לב, ואולי אפילו יחוו דיעה משלהם. אולי אפילו דיעה קצת שונה מהברורה ביותר
 

פלגיה

New member
אז כנראה היתה כאן אי הבנה ../images/Emo140.gif

הפורום הזה מלא בשאלות שמביאים תלמידי תיכון שרק מעתיקים מהמחברת את השאלה ומצפים שחברי הפורום יתנו להם את התשובה בכפית (ואם אפשר גם ללעוס קודם - מה טוב)
 

אלי ו.

New member
היה נחמד אם שואלים יספקו הסבר

על מה שהם מבינים וכך יווצר דיון. בד"כ אני מוצא שנוצר דיון פורה יותר כאשר במקום שאלה לאקונית השואל מציג את הנושא ואת תובנותיו בתור הקדמה ומשם מתפתח הדיון.
 
למעלה