עשר... תשע... שמונה... שבע...

[עינת דולב הדס]

עשר... תשע... שמונה... שבע...

שש... חמש.... ארבע.... שלוש.... שתים...... אחד והנה הוא מגיע החופש הגדול.
מחר מתחילים. נתחיל דווקא ביום הפרידה והסיום:

איך היו התעודות?

איך היו הטקסים?

הילדים התרגשו?

איך הגיבו לסיום?

איך אתם בפרידות?

 

[עינת דולב הדס]

אז אני אתחיל

שני הגדולים קיבלו אתמול תעודות הערכה בית ספריות בטקס הכללי, היה כמובן מרגש מאוד. הם שניהם לא ידעו שיקבלו את התעודות והתרגשו מאוד.
המורות של שניהם עוזבות והם יקבלו מורות חדשות בשנה הבאה אז הקטנה יותר עשתה עם החברות שלה מסיבות פרידה מהמורה במהלך השבוע האחרון. היה מקסים לראות איך הן מתארגנות לבד, כותבות הזמנות בשגיאות כתיב (כיתה א') ומתכננות את הכל. הפרידה עצמה לא היתה נראית שמשנה לה כל כך.
לעומתה בכיתה של הגדול, כיתה ג' אירגנו הפגנות ושלטים כדי להשאיר את המורה וביום האחרון אתמול כל הילדים בכיתה יצאו בוכים ומתייפחים שהם לא ממשיכים עם המורה האהובה שליוותה אותם כבר שנתיים. הבן שלי המשיך לבכות עד אחרי הצהריים והיה אומלל מאוד. הוא החליט שהוא שונא חופש גדול והוא רוצה ללמוד ואם לא יהיה חופש גדול בטח ימשיכו עם המורה ובכלל למה צריך חוםש כל כך ארוך?
אחר כך הצלחתי איכשהו לשנות את הנושא.
הקטנציק נשאר באותו הגן אבל נפרד אתמול מהגננת המדהימה שהיתה לו. אני לא בטוחה שהוא מבין את המשמעות לעומק אבל הוא יבין כשיגיע כבוגר בספטמבר ותהיה גננת אחרת.
בכל מקרה אני מאוד מבינה אותם, לא פשוט להפרד. גם לי לא קל עם פרידות. יש הרבה מקומות בחיים שאני ממש נמנעת מהפרידה.
אני חושבת שיש כל כך הרבה טקטיקות לפרידה ואנחנו לא ממש מלמדים את הילדים שלנו להפרד נכון.
אני מנסה כל הזמן לחשוב מה הדרך ולא מצליחה לעלות על הנוסחא המנצחת. אולי בגלל שגם לי קשה.
השנה עשינו לילדים מיני מסיבת סוף שנה, לקחנו אותם לאכול בחוץ וקנינו להם חולצות בתור מתנת סיום. גם היינו עסוקים כל השבוע בהכנת ברכות למורות והגננות. היתה התעסקות של שבוע שלם.
אני מקווה שעשינו נכון

 

[דינהלה1]

אצלנו פרידה ונפרדות

מי שלא שמע וראה את קריאות השמחה של הילדים בצאתם מבית הספר אחרי סיום השיעור האחרון לשנת הלימודים לא ראה שמחת תלמידים מימיו

כולם יצאו בריצה לכוון שער בית הספר. כל ההורים שהמתינו לילדים במקום פרצו בפרץ צחוק למראה שנגלה.

אז התעודה של הבת שלי בסדר גמור (היא כבר ביקשה "מתנה")
היו שבועיים מתישים עם כל המסיבות סיום. עדין נותרה מסיבה אחת ביום רביעי (אני שולחת את הבעלול...)
הילדים מאוד שמחים אם בבוקר ממשיכים לקום כרגיל כי הולכים לקייטנה.
השנה קצת עצוב כי נפרדו מהמורה מקסימה של הבת שלי שליוותה אותנו שנתיים. וגם מהמטפלת המקסימה והנדירה שליוותה את התאומים בגן שנה וחצי.

לתאומים זאת פרידה כפולה ומכופלת כי לשנה הבאה אני מפרידה אותם לשני גנים שונים בפעם הראשונה בחייהם. אחד התאומים יגיע לגן חדש בלי החברים הוותיקים. זאת פרידה ונפרדות.
כדי להקל על התאום שנפרד מהחברים הכנסתי אותו ואת אחיו לקייטנה עם הילדים שאיתם הוא אמור להיות בגן שנה הבאה כדי שיכיר את הילדים החדשים ובתמיכה של אחיו כדי שויהיה לו יותר קל בספטמבר.