עש שניפול ונתרצה

עש שניפול ונתרצה ../images/Emo7.gif

ועכשיו שאין שמיים רק עננים, של חוסר וודאות ונדמה ש, אין סיבה לחיות אם אין סיבה למות. לפעמים אני פוחדת להגיד לך את האמת לפעמים זה כמו הסוף נרדם לרגע באמת עד התהום, עד הקצה, עד שניפול ונתרצה עד שזה נגמר, עד שזה עבר אני כאן ואתה שם…. אם אתה הולך ממני, אתה נשאר לבד. ועכשיו כשאים שמים רק רסיסים של חוסר הבנות ונדמה ש אי אפשר לראות ולא נשאר מקום לטעות עד התהום, עד הקצה, אם אתה הולך ממני, *אתה* נשאר לבדדדדדדדדדדדדדדד
 
רוח סערה, את מדאיגה אותי

אני שולח
לחיזוק ו
בשביל המצב רוח אז למרות ה
אני דורש
ומחר תזרח שוב ה
ויהיה לנו יום חדש ותקווה חדשה
 
לא יודעת איך להגיד לך סערה

אבל אני כל כך איתך. ההרגשה הזו של סוף העולם, הייתי שם הרבה זמן. יותר מדי זמן, ואני בדרך לצאת משם. כל יום זה עוד צעד החוצה. אבל יש רגעים שאני מועדת. יש רגעים שהדיכאון עוטף אותי, הדמעות עולות בגרוני וחונקות אותי בלי סיבה. פתאום כך, כמו היום למשל. לא יכולה להחליף מילה עם איש. כל צילצול טלפון וקול מוכר מעברו השני והדמעות עולות לבד, עומדות בגרוני וחונקות אותי. ואני קוראת את דברייך, וכל כך מרגישה אותך. מקווה שיהיה לך את הכוח להתמודד בהרגשות האלה, ושלי יהיה את הכוח לעבור גם את הנפילה של היום. רוצה להיות כבר בחוץ לגמרי בחוץ. אז תהיי חזקה, וגם אם תפלי, תקומי שוב ותחזיקי מעמד.
 
מרגישה ומבטיחה, אני בדרך החוצה

ולכל המודאגים והתומכים, תודה, תודה מכל הלב, מכל הנשמה, על החיזוקים והעצות. בחרתי בחיים, בחרתי בי, וכן, יהיה לי קצת קשה, אבל אני שווה את זה, קודם... אני אוהבת את עצמי...
 
למעלה