עת ובדלתי התדפק לו הכאב סגרתי את הדלת בפניו והוא הציץ המחלון. אל תעקור נטוע,צעקתי והוא נעלם כמו סתם פתאום,ורצה לקחת הכל כמתוך חלום. ונותרתי עם הזכרונות עם כרית ספוגת דמעות ועם המון תמונות אורות בכל הבית הרבה נרות ואת אמא בשמים במסע,עולה עולמות.
