אז... הנה הוידוי האישי שלי...
כמו שאמרתי, אני ישראלית. אבל, השנה זכיתי להיות באוקראינה למשך 4 וחצי חודשים... הרוסית שלי ממש לו סופר, בהתחלה אפילו לא עשיתי מאמץ ללמוד, אבל נסחפתי לזה, שהמשפט שידעתי הכי טוב ואמרתי הכי הרבה זה ש: "יא חאצ'ו זנאט פרוסקי חארשו"!!

ואני יכולה להגיד לכם שכל ההסתכלות שלי על רוסים, השפה, התרבות, (על מוזיקה אני בכלל לא מדברת, משהו משגע!!) השתנה מקצה לקצה, הכרתי שם אנשים מדהימים! ואני מתה לחזור לשם אפילו הייתי אמורה לטוס לקיץ, אבל זה לא מסתדר בסוף....
פסו... או כמו הסיסמה ברדיו "פרוסיי רדיו, פסו בודיט חארשו"... ואם כבר, זה מזכיר לי קטע קטן שהיה לנו שם, מאז שריצתי ללמוד רוסית, גמגמתי אותה בכל הזדמנות, פעם נסענו במונית ורציני שהוא ישים לנו את התחנה הספציפית הזאת, שזאת תחנה שיש בה בעיקר שירים (שהתאבתי במוזיקה כבר אמרתי?), הקיצר, אנחנו קראנו לזה ביננו "פסו בודיט חארשו" ובלי לחשוב פעמיים ביקשנו ממנו את התחנה הזאת, היא הסתכל עלינו, לא הבין איזה תחנה וממתי יש כזו, בסוף הוא עבר במשדר תחנה תחנה עד שהוא הגיע לתחנה שרצינו ואמרנו לה לעצור, איך הוא צחק עלינו כשהוא קלט...