עופר בן אברהם
Member
בהקלטה שהעלה לרשת מסביר עורך דין תמיר טורגל, שאם אדם רואה עצמו פטור מהחובה לעטות מסכה, “אז הוא פטור, ואין שום סמכות לאף אדם אחר, גם לא לשוטרים, לבקש ממנו אישור לדבר הזה... ומי שקיבל דו"ח בגלל שהוא לא הציג לשוטר אישור, אז הוא קיבל דו"ח בטעות".
את המסקנה המקורית הזו, שכל אדם רשאי לפטור עצמו מהחובה לעטות מסכה על דעת עצמו בלבד, מבסס עורך דין טורגל על הפטור מהחובה, שמוענק ל"אדם שמחמת מוגבלות נפשית, שכלית או רפואית מתקשה באופן משמעותי או שנמנעת ממנו עקב מוגבלותו האמורה, לכסות את הפה ואת האף", בסעיף 3ה(ב)(2) לצו בידוד בית (שמו המלא: צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), תש"ף-2020).
בצו, כך גורס טורגל, אין שום דרישה להמציא אישורים להוכחת המוגבלות, ומכאן נובע, לשיטתו, שאין צורך באישורים כאלה.
בניתוח המשפטי הזה מפגין עורך דין טורגל בורות בידיעת החוק וקושי בהבנתו. כדי להמחיש עד כמה מגוחך והזוי הטיעון שלו די אם אזכיר את סעיף 34ח לחוק העונשין, שפוטר אדם מאחריות פלילית בשל אי-שפיות. ראו זה פלא, גם בסעיף זה לא נאמר, שאותו אדם צריך להביא ראיה כלשהי לאי-שפיותו. לכן, אם נאמץ את הפרשנות האווילית של טורגל, המסקנה תהיה, שאם נאשם, למשל ברצח, מבקש פטור מאחריות פלילית לפי אותו סעיף, בית המשפט חייב לזכותו לאלתר על סמך בקשתו בלבד...
אז נכון, מי שנתפס על-ידי שוטר או פקח כשהוא מסתובב בלי מסכה, אינו חייב להציג שום אישור לכך שהוא פטור ממנה. אך אם לא יציג אישור משכנע, השוטר או הפקח יהיה רשאי להטיל עליו קנס מינהלי בהתאם למה שנקבע בסעיף 8(א) לחוק העבירות המינהליות, בסעיף 20ג(4) ו- 20ד(ב)(3) לפקודת בריאות העם ובסעיף 25(א) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. ודייקו: הקנס לא יוטל "בגלל שהוא לא הציג לשוטר אישור", אלא משום שהיה לשוטר או לפקח יסוד סביר להניח, שאותו אדם עבר עבירה מינהלית.
ואמנם ההודעה על הטלת הקנס (הדו"ח בלשון הדיבור) אינה בהכרח סוף פסוק. בהתאם לחוק העבירות המינהליות יוכל מקבל ההודעה לפנות לתובע ולבקש לבטלה. אפשרות נוספת היא לבקש להישפט (שאז מסתכן המבקש בקנס הרבה יותר גבוה). אך סביר להניח, ששום תובע ושום שופט לא יבטל את ההודעה כך סתם, בלי ראיה משכנעת שניתנה בלי הצדקה.
את המסקנה המקורית הזו, שכל אדם רשאי לפטור עצמו מהחובה לעטות מסכה על דעת עצמו בלבד, מבסס עורך דין טורגל על הפטור מהחובה, שמוענק ל"אדם שמחמת מוגבלות נפשית, שכלית או רפואית מתקשה באופן משמעותי או שנמנעת ממנו עקב מוגבלותו האמורה, לכסות את הפה ואת האף", בסעיף 3ה(ב)(2) לצו בידוד בית (שמו המלא: צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), תש"ף-2020).
בצו, כך גורס טורגל, אין שום דרישה להמציא אישורים להוכחת המוגבלות, ומכאן נובע, לשיטתו, שאין צורך באישורים כאלה.
בניתוח המשפטי הזה מפגין עורך דין טורגל בורות בידיעת החוק וקושי בהבנתו. כדי להמחיש עד כמה מגוחך והזוי הטיעון שלו די אם אזכיר את סעיף 34ח לחוק העונשין, שפוטר אדם מאחריות פלילית בשל אי-שפיות. ראו זה פלא, גם בסעיף זה לא נאמר, שאותו אדם צריך להביא ראיה כלשהי לאי-שפיותו. לכן, אם נאמץ את הפרשנות האווילית של טורגל, המסקנה תהיה, שאם נאשם, למשל ברצח, מבקש פטור מאחריות פלילית לפי אותו סעיף, בית המשפט חייב לזכותו לאלתר על סמך בקשתו בלבד...
אז נכון, מי שנתפס על-ידי שוטר או פקח כשהוא מסתובב בלי מסכה, אינו חייב להציג שום אישור לכך שהוא פטור ממנה. אך אם לא יציג אישור משכנע, השוטר או הפקח יהיה רשאי להטיל עליו קנס מינהלי בהתאם למה שנקבע בסעיף 8(א) לחוק העבירות המינהליות, בסעיף 20ג(4) ו- 20ד(ב)(3) לפקודת בריאות העם ובסעיף 25(א) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. ודייקו: הקנס לא יוטל "בגלל שהוא לא הציג לשוטר אישור", אלא משום שהיה לשוטר או לפקח יסוד סביר להניח, שאותו אדם עבר עבירה מינהלית.
ואמנם ההודעה על הטלת הקנס (הדו"ח בלשון הדיבור) אינה בהכרח סוף פסוק. בהתאם לחוק העבירות המינהליות יוכל מקבל ההודעה לפנות לתובע ולבקש לבטלה. אפשרות נוספת היא לבקש להישפט (שאז מסתכן המבקש בקנס הרבה יותר גבוה). אך סביר להניח, ששום תובע ושום שופט לא יבטל את ההודעה כך סתם, בלי ראיה משכנעת שניתנה בלי הצדקה.
