פאגאניזם עירוני, אפשרי?

[Tatu4Taty]

פאגאניזם עירוני, אפשרי?

אני לא נוהג לעשות את זה, אבל כיוון שהנושא של פאגאניזם עירוני הוא דבר שהטריד אותי רבות בשנים האחרונות החלטתי לכתוב פוסט על הנושא ולקשר את הדיון הזה לאותו פוסט. אני באמת מעוניין לדעת מה דעתכם על הנושא. קישור מצורף.

 

[כוכב ה שחר]

קראתי

ונהנתי לקרוא. תהיתי אם להגיב שם או פה (ואני עדיין לא בטוח שאני לא אגיב גם שם). קודם כל, גם לי הספר Urban Primitive נתן כמה נקודות נוספות למחשבה. בתור מי שגר בחיפה, שהיא מעין עיר נטולת עיר (היא הרבה פחות עירונית מאשר ת"א לדוגמא, עם הרבה יותר ריאות ירוקות ויער ענק צמוד שמשתפל במורד ההר), לא הרגשתי יותר מדי שלא בנוח, אם כי לעיתים לא נדירות חשתי גם את המועקה של "העיר הגדולה" (מה שגורם לי מדי פעם להרהר בלעבור לגור לישוב קטן יותר).

 

[Tatu4Taty]

תודה ../images/Emo140.gif

מה שיכול להציק בחיפה הוא שיש הרבה טבע ועדיין מתייחסים אליו כמובן מאליו. דווקא בחיפה עוד יש הזדמנות לבנות בכל השיטות האקולוגיות ולשנות את המצב. אולי זה עוד יספיק להיכנס לתודעה של הציבור.

 

[רובין עוטה המגבת]

פוסט חשוב ורלוונטי מאוד

ואם כבר ציינת את השמירה על הטבע בעיר, יש את מה שמכונה permaculture. זהו למעשה המדע של יצירת סביבת חיים בת-קיימא, כלומר שעובדת עם הטבע ולא כנגדו. יש הרבה דברים שאפשר וכדאי לעשות גם בסביבה עירונית צפופה, כמו מחזור בכלל ומחזור של מים בפרט, שימוש באנרגיה סולארית ועוד כל מיני דברים שאפשר למצוא באתרים שמתעסקים בנושא. ואם כבר להכניס טבע העירה, אי אז בשנות החמישים ועד שנות התשעים פעל אמן יהודי-אוסטרי בשם פריץ (פרידנסרייך) הונדרטוואסר (Friedensreich Hundertwasser). הוא היה צייר, פסל וארכיטקט שעשה אמנות כחלק מתפיסת חיים כללית יותר ומיסטית. הוא דיבר על שכבות, או קליפות שיש לאדם - החל מהגוף שלו, דרך הבגדים שהוא לובש, הבית שבו הוא חי והלאה אל העולם. הוא שאף לחזרה של האדם לטבע, בכל השכבות. זה מתבטא באמנות שלו (ציורים שמכילים המון "קליפות", מעין ספירלות חוזרות, וצבעים חיים), באורח החיים (נודיזם, למשל) ולענינינו - זה מתבטא בבתים שהוא יצר. בתים עם צורות ביומורפיות, כלומר, צורות שמחקות את הטבע (קצת כמו של גאודי הספרדי). בחלק מהבתים האלה הוא כיסה בעפר כל חלק של גג או מרפסת שהיה חשוף לאור שמש, וגידל בו צמחים, כך שנוצר בית ירוק ממש. אני אצרף תמונות. ודבר אחרון, אם אתה מחפש לך כהן אמיתי של הקדושה, המיסתורין והעצמה של העיר - נתן אלתרמן הוא האיש: "על העיר עפות יונים/ על העיר על יער פרא/ על כיכר התליינים/ על ריסי נשים בערב" ; "על פני הרחוב אשר הדליק את הצללים/ חשרות הציפורים אינן עפות/ אבל בחורף מקולן בין העלים/ כל השדרות צווחות כמטורפות" ; "החושך בא, מואר חשמל של אותיות/ מואר שלטים של אותיות ושל מילים/ אחרי מוטות ברזל וחביות/ נושם הים גדול וזר כבית חולים" ועוד שירים רבים וטובים. וכמובן, בל נשכח - השיר "ערב עירוני".

 

[רובין עוטה המגבת]

מילות השיר "ערב עירוני" לנתן אלתרמן

ערב עירוני / נתן אלתרמן שקיעה ורדה בין הגגות, אספלט כחול מלמטה. עיני נשים נוגות נוגות אומרות לערב: למה באת? מלבלבים באור ניחוח. אביב חשמל עצוב בהיר משכרונו אסור לברוח. הוא רק יתום ורק תמים, נולד לרגע ואיננו. בין הלילות והימים הוא בא לזרוח בעינינו. בין הימים והלילות לנאות מראה כחלים נלך-נא, כל נשמותינו הבלות שם דשא עשב תלחכנה. נפנוף שלום ילדה פתיה את חיוכה נשא האוטו. מה שהיה ולא היה נדמה כמו ישוב להיות עוד. כעת אני מאוד אחד ומסתכל מאוד בשקט איך הלבנה חולצת שד מקיר הבית שמנגד. גופי נקטן ומתנמך אבל ראשי כל כך גבוה, עד שאפילו אם אלך, לא אתבונן לאן אבואה. שקיעה ורודה על סף הרחוב ורחוב כמנהרה של תכלת. מי שיגיע עד הסוף ירצה לבכות מרוב תוחלת.

 

[רובין עוטה המגבת]

ציורים של הונדרטוואסר

 

[רובין עוטה המגבת]

וארכיטקטורה

 

[רובין עוטה המגבת]

ועוד ארכיטקטורה

 

[RainBird]

ועדיין- האידאה היא לחיות קרוב לטבע. לדעתי.

 

[Tatu4Taty]

למה קרוב? ../images/Emo13.gif

ביחד.

 

[windflute]

מצא את השורה החסרה

שורה ראשונה בבית שני: "הפנסים פרחי העיר" ~O~ שחר

 

[רובין עוטה המגבת]

אופס, נכון.

לא עברתי היטב על השיר לפני שהעתקתי אותו לכאן. פשוט אי אפשר לסמוך על האינטרנט, הא?

 

[Tatu4Taty]

תודה רבה ../images/Emo140.gif

העשרת את הידע שלי. אני שמח לראות שבאמת יש שיטה מוסדרת. האם יש ספרים בנושא בעברית?

 

[רובין עוטה המגבת]

אתה מדבר על פרמקלצ'ר?

אני מניח שבאנגלית תצליח למצוא הרבה חמר, אבל הנה שני קישורים עבריים למהדרין.

 

[windflute]

פגאניזם עירוני

קודם כל שלום שוב. הרבה זמן הייתי מנותקת והינה יש לי אינטרנט בבית. מימיני פסלון אדון היער שהכנתי מחימר, והנר הדולק מאיר בפניו חיוך. מעלי מקדש לאלה, ומשמאלי - רכש חדש מהיום - אורנמנט מנוצה מודרני-אינדיאני עם הדפס של זאב המילל ללבנה המלאה. אוך.. כיף לכתוב מהבית. מגניב שאתה כותב על פגאניזם עירוני כי בדיוק היום טיילתי בתל אביב. בדרך כלל אני מודעת בעיקר לעצים, ולאופי השונה של היער העירוני בכל רחוב. אני עוצמת עיניים ומרגישה ביתר פירוט את האוירה הזו, העתיקה והמכושפת, שמשרים עצי הפיקוס הגדולים, או את היופי המצחק של מה שאני קוראת "עצי כוכבים" (אין לי מושג איך קוראים להם) על עליהם השובבים, ומנסה להתעלם מה"ליכלוך" המלאכותי.. היום הלכתי בתל אביב ונזכרתי במשהו אחר. פתאום הייתי מודעת לריקוד האנשים (הו! כמה אנשים!) במצעדם הממהר על המדרכות ומסביבי, מן זרם של מרחבים ומקצבים משתנים - וחיות מדהימה קורנת מהם - ונזכרתי: גם הם אחי, בני האדם, גם הם בניה ובנותיה. היום הלכתי אל השכונה הישנה שלי - שם גרתי שנה עם בן זוגי - אזור קינג ג'ורג' - אלנבי - שיינקין. המדרכה המוכרת הזכירה לקשת שבכפות רגלי את הקשר שלי לאדמה. צבע האור המיוחד הזכיר לי בקרים אחרים. רגלי הובילו אותי לגן מאיר, ובכיתי כשקראו לי הפיות לחזור אליהן ולחגוג איתן בלית'ה, כמו אז. עורבים. וואוו וואוו העורבים. היום הלכתי בתל אביב והעיר השרתה עלי מצב-רוח אחר. לא נאבקתי להרגיש יער, אלא נתתי לעצמי להיות מודעת למדרכה. למכוניות. לחנויות. למוסיקה. והעיר התגבשה מולי לכדי ישות שיש בה יופי. מן משהו מהסרטים, איזשהו ליווי שדומה לזויות מצלמה מרגשות ופסקול, משהו שאיחד את הבטון והמכוניות וזיהום האוויר והרעש והיה... יפה.. צחקנו ושרנו ורקדנו היום. אני ותל-אביב. ברגע השיא עמדתי באמצע מדרכה (קינג ג'ורג' כמדומני) מביטה מעלה אל צמרת עץ על רקע קצה של בניין ושמש, ושרתי שיר של הודיה (כבר לא היה לי ממש אכפת מהאנשים - הם היו חלק מזה). והמראה התנמס מול עיני הדומעות. יש פגאניזם בתל-אביב. יה בייבי. ~O~ שחר

 

[Tatu4Taty]

נשמע נפלא

בכנות, מעטים הפעמים שהרגשתי ככה וכולן היו בערים באירופה כמו פריז ואמסטרדם (לא שחסר בהם גם זיהום וכיוצא באלה). עוד קשה לי להשלים עם המצב לגמרי כדי להתרכז ביתרונות שלו. יש עוד כל כך הרבה לעשות, וכנראה שרק ערים אקולוגיות יותר גורמות לי להרגיש בנוח בסביבה עירונית.

 

[Tatu4Taty]

*מעטות הפעמים

 

[hagakora]

פרימיטיב אורבאני

אני צריך להעיד בתור עוד תושב של חיפה, שלמרות שקיימית מסננים בשפע, עדיין קצת קשה להתחמק מה"לכלוך" של העיר, שלמרבה הצער לא ראיתי התייחסות כלפיו בפוסט. אני חושב שהערים עוברות תהליך של התפתחות ונסיונות. כמה זמן לקח עד שכדור הארץ יצר מערכות שתומכות זו בזו ופועלות בהרמוניה? כמה תנודות היו? חוסר ההרמוניה שלנו התחיל בערך לפני 150 שנה ואנחנו כבר מתחילים לתפוס את עצמנו, אז אנחנו במצב טוב. בתמונה המאוד גדולה, אנחנו עדיין חלק מהטבע, כמו נמלים, כמו דבורים, פשוט מסנים לבנות את הכוורת שלנו, עד שנלמד. זה ייקח זמן, יהיה מחיר, זה ברור, אבל זו לא סיבה לפסול הכל על הסף, נכון?

 

[Tatu4Taty]

הלכלוך

לאיזה לכלוך אתה מתכוון? זבל יומיומי שכזה או "לכלוך" שהוא בעצם כל החומרים הלא טבעיים המצויים בעיר? אם הכוונה לסוג הראשון, לא מצאתי לנכון להתייחס לכך באופן ספציפי כיוון שדיברתי כבר על הבעיה של חוסר ההתאמה עם הטבע. כשהתאמה כזו תתקיים, לא יהיה זבל כזה. אם להתייחס למצב הנוכחי, חשוב שלא להיגרר ולפתח מין "אנטי" לעניין. עד כמה שהזבל פוגע בך ובטבע, תחושות מוגזמות של "אנטי" וחוסר יכולת להרגיש ולתת לתחושה לעבור, יכולות רק לגרום לפגיעה נוספת באדם ובזה אין צורך כלל. אם הכוונה לסוג השני, הרי שכן התייחסתי אליו בערך מאמצע הפוסע והלאה. אני לא בטוח שאנחנו במצב כזה טוב. אולי אנחנו חיים ליד טבע (בחלק מהמקרים) אבל לא יותר מדי בהתאם אליו. הפגיעה בטבע כבר מזמן עברה את שלב ה"קצת, פה ושם". זו בהחלט לא סיבה לפסול הכל על הסף, אבל אולי לפתוח עיניים ולהתעורר כבר מהתרדמת

 

[hagakora]

כשאמרתי לכלוך

אז דיברתי על כל ה psichic mess שמסתובב בעיר. בהקשר לטבעיות, אנחנו צריכים לזכור שאיזון מוחלט פירושו מוות, אין שינוי. הטבע לא מאוזן בקו ישר, אלא בגל. אנחנו עכשיו בירידה.