פאדיחה... מה דעתכן ? (ארוך)
לפני כשבועיים נפגשתי עם חברה טובה שלי (נשואה) ועם עוד בחור שהוא ידיד משותף שלנו שלא ראינו המון זמן (כמה שנים) ולאחרונה במקרה החברה פגשה אותו איפה שהוא אז אירגנו מפגשון קטן. במהלך המפגש היא עדכנה אותו שהיא התחתנה (מאד מהר) וגם אני עדכנתי אותו דבר (ואפילו כבר יש ילדה
). הוא שאל משהו על איך זה שכל כך מהר... אז סיפרתי לו את הסיפור הבא: לבעלי יש חבר שאמר לו לפני שהתחתנו "איך אתה יכול להחליט כל כך מהר להתחתן ? אתם בכלל לא מספיק זמן יחד". אז בעלי הסביר לו ש"כשזה זה אז יודעים". החבר הזה לא הסכים (היתה לו חברה כבר 4 שנים) וכשבעלי שאל אותו איך הוא ידע מתי להתחתן עם חברה שלו החבר ענה ש"אולי עוד 4 שנים נקום בבוקר ונדע שאנחנו כבר רוצים ילדים אז אולי נתחתן". מה שקרה אחרי זה זה שהחבר נפרד מחברה שלו, הכיר מישהי ואחרי 3 חודשים הם הודיעו שהם מתחתנים. כמובן שהוא בא לבעלי ואמר לו שהוא נורא צודק וכשזה זה אז יודעים. עד כאן הסיפור. ואז הבחור (הידיד המשותף, למקרה שאיבדתן את המקום בעלילה) ספר שהוא וחברה שלו כבר מכיתה ט´ יחד והוא עוד לא יודע אם הוא רוצה להתחתן. כמובן שרציתי לקבור את עצמי (זו עוד לא הפאדיחה... רגע) ואמרתי ש"יש אנשים שמתאים להם מהר ויש אנשים שצריכים את הזמן שלהם וזה נורא אישי" וכאלו דברים (אגב, אני באמת חושבת את זה). וככה נגמר הנושא. בקיצור (הנהה באה הפאדיחה) - השבוע חברה שלי דיברה עם אותו ידיד, מסתבר שהוא התלבט באותו הזמן אם להפרד מהחברה שלו וכנראה שנתתי את הפוש האחרון. הוא פירק את החבילה. איזו פאדיחה ! אני מתה.... מה דעתכן ? מה לעשות ?
לפני כשבועיים נפגשתי עם חברה טובה שלי (נשואה) ועם עוד בחור שהוא ידיד משותף שלנו שלא ראינו המון זמן (כמה שנים) ולאחרונה במקרה החברה פגשה אותו איפה שהוא אז אירגנו מפגשון קטן. במהלך המפגש היא עדכנה אותו שהיא התחתנה (מאד מהר) וגם אני עדכנתי אותו דבר (ואפילו כבר יש ילדה
