פאן קון מנטקה
הלכתי אתמול עם חברים למקום המדובר שנפתח לא מזמן.
המקום וגודל המנות מפרסם את עצמו כמסעדה בסגנון לטיני, אבל מבחינת עיצוב המקום הוא יותר מזכיר סוג של גסטרו-פאב. העיצוב ומקומות הישיבה מזכירים את טאקריה והבאר די דומיננטי בחלל החדר.
אני אתחיל עם הטוב: המקום עושה אוכל שכמעט לא נראה במקומותינו, אוכל לטיני מחומרי גלם כמו יוקה, פלנטיין, קקטוס וכו' בשילובים לא מוכרים. בוריטוס וטאקוס לא תמצאו כאן; המנות הן בהשראת ספרד ודרום-מרכז אמריקה, לא מקסיקני ובטח לא טקס-מקס. המחירים של רוב המנות די נמוכים ואפשר לנסות לא מעט דברים.
ולמה התחלתי עם הטוב? כי בסופו של דבר, לא נרשמה התלהבות. התחלנו עם להזמין הרבה מנות קטנות, ובשורה התחתונה מעבר לאפקט החידוש בחומרי הגלם, לרוב המנות פשוט אין איזה טעם מיוחד או מעניין. אם ציפיתם למשהו לוהט וספייסי ופיקנטי... לא בבית ספרנו.
אז מה הזמנו? וובוס אבואלו: ביצה עלומה על צ'יפס יוקה. צ'יפס היוקה דק וקשיח, עם טעם עדין מאוד עד תפל (מזכיר צ'יפס ירקות בשקית), הביצה קרה, והשילוב כולו לא ברור. טורטה בקלה: נראה ודומה בטעם לפרנץ' טוסט מלוח. מנה קטנה וחסרת פואנטה. סלט נופאלס - היה בסדר סה"כ, חיבבתי את הקקטוס, אחרים פחות. פידאוס בשר סרטנים - זו המנה היחידה שממש עניינה אותי והתיתה מוצלחת בטעם, אבל קוביות האבוקדו שבאו איתה היו לדעתי מאבוקדו לא בשל. פאן קון מנטקה - טוסטים שרופים ויבשים (בכוונה, אבל זה לא מש עוזר, הם עדיין שרופים) עם חמאה, ממרח שום וממרחת שעועית. לא משהו. צ'יקוס - מנות קטנות, היתה אחת של פטאטאס בראווס שהיתה, לא יודע, מרושלת ולא נראתה כמו מה שמוגש בספרד. לרוטב היה חסר את ה"קיק" שיש במנה הספרדית. ועוד מנה של תפו"א מעורבבים בצ'וריסו שהיתה בסדר סה"כ אבל שוב בלי "קיק", בלי ספייסיות.
בסופו של דבר אחרי המנות הראשונות האלו החלטנו לוותר על מנות בשריות גדולות כי קצת איבדנו עניין במקום, אז יכול להיות ששווה לבקר שם בשבילן, אני לא יודע. ואני גם לא ממש מופתע כי רוב הטעמים שם די מזכירים לי טעמים מקולומביה - שזה מטבח די תפל סה"כ. אז אם אתם לא חובבי חריף וצריכים אוכל עדין עם טעמים טבעיים מאוד, כנראה שזה המקום בשבילכם. אם בא לכם משהו שיאתגר את החיך - זה לא המקום.
הלכתי אתמול עם חברים למקום המדובר שנפתח לא מזמן.
המקום וגודל המנות מפרסם את עצמו כמסעדה בסגנון לטיני, אבל מבחינת עיצוב המקום הוא יותר מזכיר סוג של גסטרו-פאב. העיצוב ומקומות הישיבה מזכירים את טאקריה והבאר די דומיננטי בחלל החדר.
אני אתחיל עם הטוב: המקום עושה אוכל שכמעט לא נראה במקומותינו, אוכל לטיני מחומרי גלם כמו יוקה, פלנטיין, קקטוס וכו' בשילובים לא מוכרים. בוריטוס וטאקוס לא תמצאו כאן; המנות הן בהשראת ספרד ודרום-מרכז אמריקה, לא מקסיקני ובטח לא טקס-מקס. המחירים של רוב המנות די נמוכים ואפשר לנסות לא מעט דברים.
ולמה התחלתי עם הטוב? כי בסופו של דבר, לא נרשמה התלהבות. התחלנו עם להזמין הרבה מנות קטנות, ובשורה התחתונה מעבר לאפקט החידוש בחומרי הגלם, לרוב המנות פשוט אין איזה טעם מיוחד או מעניין. אם ציפיתם למשהו לוהט וספייסי ופיקנטי... לא בבית ספרנו.
אז מה הזמנו? וובוס אבואלו: ביצה עלומה על צ'יפס יוקה. צ'יפס היוקה דק וקשיח, עם טעם עדין מאוד עד תפל (מזכיר צ'יפס ירקות בשקית), הביצה קרה, והשילוב כולו לא ברור. טורטה בקלה: נראה ודומה בטעם לפרנץ' טוסט מלוח. מנה קטנה וחסרת פואנטה. סלט נופאלס - היה בסדר סה"כ, חיבבתי את הקקטוס, אחרים פחות. פידאוס בשר סרטנים - זו המנה היחידה שממש עניינה אותי והתיתה מוצלחת בטעם, אבל קוביות האבוקדו שבאו איתה היו לדעתי מאבוקדו לא בשל. פאן קון מנטקה - טוסטים שרופים ויבשים (בכוונה, אבל זה לא מש עוזר, הם עדיין שרופים) עם חמאה, ממרח שום וממרחת שעועית. לא משהו. צ'יקוס - מנות קטנות, היתה אחת של פטאטאס בראווס שהיתה, לא יודע, מרושלת ולא נראתה כמו מה שמוגש בספרד. לרוטב היה חסר את ה"קיק" שיש במנה הספרדית. ועוד מנה של תפו"א מעורבבים בצ'וריסו שהיתה בסדר סה"כ אבל שוב בלי "קיק", בלי ספייסיות.
בסופו של דבר אחרי המנות הראשונות האלו החלטנו לוותר על מנות בשריות גדולות כי קצת איבדנו עניין במקום, אז יכול להיות ששווה לבקר שם בשבילן, אני לא יודע. ואני גם לא ממש מופתע כי רוב הטעמים שם די מזכירים לי טעמים מקולומביה - שזה מטבח די תפל סה"כ. אז אם אתם לא חובבי חריף וצריכים אוכל עדין עם טעמים טבעיים מאוד, כנראה שזה המקום בשבילכם. אם בא לכם משהו שיאתגר את החיך - זה לא המקום.
