פאנם ורומא(של תחילת הספירה)
סיימתי את "אני קלאודיוס" של רוברט גרייבס, וזאת פעם ראשונה שנחשפתי לתרבות של רומא. מצאתי שם כל כך הרבה מוטיבים שיש במשחקי הרעב! אבל קראתי את הספרים רק פעם אחת, אז חשבתי שאני אכתוב כאן סיכומים קצרצים על מה שמופיע ברומא, ואתן תפרטו לפי זה על פאנם, ואז תהיה לנו ההשואה המלאה (ומי שרוצה להוסיף על רומא מוזמנת גם) הגלדיאטורים הרקע: בני טובים שעשו טעות, ובגללה מכרו אותם. נמכרו כגלדיאטורים במקום כעבדים, כדי שיהיו חופשיים יותר או זרים שהגיעו לרומא, או חיילים. הגלדיאטורים חשבים אנשים שעשויים לעמד בראש מרד מזוין, ולכן כאשר היו משברים כלכליים ברומא הגלו אותם, לשמירה על הסדר. המופעים של הגלדיאטורים נחשבו בידור מלכותי, ומופע אחד הוקדש, למשל למצביא קודם שנהרג. במהלך המופעים היו גלדיאטורים נלחמים זה בזה למוות, אחד על אחד או בקבוצות, עם כלי נשק או בלי, היו צדים בעלי חיים, והיו גם מנגחים בעלי חיים זה בזה (למשל פי וקרנף)העתיד הצפוי לגלדיאטור: ימות בקרבות, יצטרף לצבא, יוגלה או ימשיך להנהיג את גילדת הלוחמים בחרב. -הקבלות: מיועדים, מנחה המיועדים, חג ה(אסיף?) השמות השפה המדוברת ברומא היא לטינית. שמות של גברים נגמרים בד"כ ביוּס או וּס, ושמות בנות בד" באַה. שמות עוברים במשפחה, למשל אגריפה קרא לבתו אגריפינה והיא קראה לבתה אגריפינילה. אנשים נקראו הרבה פעמים בכינוי שיש לו משמעות בלטינית במקום בשמם המקורי. למשל גאיוס קיסר, החל מגיל שנתיים דבק בו השם קליגולה, שפירושו "מגף קטן", ומלבד עניינים רשמיים, בהם נקרא גאיוס קיסר או יופיטר, קראו לו בכינוי. בנוסף, נהגו לתרגם שמות ללטינית, לפי הצליל או לפי המשמעות. זיגמירגת הגרמני הפך לסיגמרוס, וגולדקומפף הגרמני הפך לפלאוויוס. (הרבה יותר קל לנו להבין מה אומר גולדקמפף...) -הקבלות: אמנם השמות במשחקי הרעב מקוריים מאוד, ורובם לא בלטינית, עדיין מצאתי את עניין השמות מרכזי בשני הספרים, וגם יש את הדמות קייטו והדמות קאטו, שיש להם אותו השם. המשרתים המשרתים בארמון כולם חירשים-אילמים. מצב זה מאפשר לקיסר ולבני חמולתו לדבר בחופשיות, אך איך נוצר המצב הזה? בספר לא מתואר, אך אני מאמינה שבציווי הקיסר נותחו משרתים להפוך נכים. אמנם מחלות ילדות היו נפוצות ברומא, והן יכולות להפוך אנשים לחירשים-אילמים, אבל העובדה שכל המשרתים בארמון היו כאלה מראה שזה כנראה מלאכותי. -הקבלות:אווקס החגים החגים ברומא מוקדשים לאלים ונחגגים לשמם. אך בידי הקיסר הכח לעשות כל שינוי בחג- לבטל, להמציא, להאריך ולקצר. (כח דומה היה בידי ירבעם, שהקדים את חג סכות בחודש.) תושבי רומא סבלו פעמים רבות כאשר היו חגים או ימי אבל, כיוון שחויבו לחדול מכל עיסוק ופרנסה. הקיסרים נטו להתייחס אל עצמם כאלים וחייבו את כולם להתנהג בהתאם. קליגולה הקצין את זה הכי הרבה, הפך לאל עוד בחייו והשתלט על דמויות כל האלים, כך שכל החגים המסורתיים חגגו ישירות אותו. -הקבלות: תקופת המשחקים המלשינים ברגע שלקיסר נמאס מאדם מסויים או קבוצה מסויימת, היה לו מספיק כוח להפיל אותם. קבוצות מלשנים הסתובבו בכל מקום, וקיבלו הטבות מהקיסר על עבודתם. (עד, כמובן, שנמאס לו גם מהם.) בין הדברים שהקיסר יכל לעשות: להוציא להורג אדם וכתוצאה מכך גם את כל משפחתו. לבטל צוואות של עשירים שמתו אם לא כללו אותו בצוואה, ולהחרים את כל הירושה לעצמו, להכריח אנשים חיים לכלול אותו כמצווה העיקרי בצוואתם ואז לשלוח לרצוח אותם ועוד. -הקבלות: ציפורים ואנשים מלשינים למיניהם קמיעות ומזל הרוצאים האמינו מאוד במזל ואמונות טפלות. באותו יום שנגנב מגרמניקוס קמע המזל שלו- צלמית מאבן ישפה ירוקה של האלה הקאטה- הוא מת. כאשר היה צורך להוציא נערה בת 14 להורג, נחשב מזל רע לעשות את זה, כי הייתה בתולה. לכן אנס אותה התליין לפני מותה. -הקבלות: זה הנושא הכי פחות קשור, אבל הוא מרכזי בקלאודיוס, והזכיר לי את הסיכה של קטניס, אז אולי תמצאו עוד הקבלות
סיימתי את "אני קלאודיוס" של רוברט גרייבס, וזאת פעם ראשונה שנחשפתי לתרבות של רומא. מצאתי שם כל כך הרבה מוטיבים שיש במשחקי הרעב! אבל קראתי את הספרים רק פעם אחת, אז חשבתי שאני אכתוב כאן סיכומים קצרצים על מה שמופיע ברומא, ואתן תפרטו לפי זה על פאנם, ואז תהיה לנו ההשואה המלאה (ומי שרוצה להוסיף על רומא מוזמנת גם) הגלדיאטורים הרקע: בני טובים שעשו טעות, ובגללה מכרו אותם. נמכרו כגלדיאטורים במקום כעבדים, כדי שיהיו חופשיים יותר או זרים שהגיעו לרומא, או חיילים. הגלדיאטורים חשבים אנשים שעשויים לעמד בראש מרד מזוין, ולכן כאשר היו משברים כלכליים ברומא הגלו אותם, לשמירה על הסדר. המופעים של הגלדיאטורים נחשבו בידור מלכותי, ומופע אחד הוקדש, למשל למצביא קודם שנהרג. במהלך המופעים היו גלדיאטורים נלחמים זה בזה למוות, אחד על אחד או בקבוצות, עם כלי נשק או בלי, היו צדים בעלי חיים, והיו גם מנגחים בעלי חיים זה בזה (למשל פי וקרנף)העתיד הצפוי לגלדיאטור: ימות בקרבות, יצטרף לצבא, יוגלה או ימשיך להנהיג את גילדת הלוחמים בחרב. -הקבלות: מיועדים, מנחה המיועדים, חג ה(אסיף?) השמות השפה המדוברת ברומא היא לטינית. שמות של גברים נגמרים בד"כ ביוּס או וּס, ושמות בנות בד" באַה. שמות עוברים במשפחה, למשל אגריפה קרא לבתו אגריפינה והיא קראה לבתה אגריפינילה. אנשים נקראו הרבה פעמים בכינוי שיש לו משמעות בלטינית במקום בשמם המקורי. למשל גאיוס קיסר, החל מגיל שנתיים דבק בו השם קליגולה, שפירושו "מגף קטן", ומלבד עניינים רשמיים, בהם נקרא גאיוס קיסר או יופיטר, קראו לו בכינוי. בנוסף, נהגו לתרגם שמות ללטינית, לפי הצליל או לפי המשמעות. זיגמירגת הגרמני הפך לסיגמרוס, וגולדקומפף הגרמני הפך לפלאוויוס. (הרבה יותר קל לנו להבין מה אומר גולדקמפף...) -הקבלות: אמנם השמות במשחקי הרעב מקוריים מאוד, ורובם לא בלטינית, עדיין מצאתי את עניין השמות מרכזי בשני הספרים, וגם יש את הדמות קייטו והדמות קאטו, שיש להם אותו השם. המשרתים המשרתים בארמון כולם חירשים-אילמים. מצב זה מאפשר לקיסר ולבני חמולתו לדבר בחופשיות, אך איך נוצר המצב הזה? בספר לא מתואר, אך אני מאמינה שבציווי הקיסר נותחו משרתים להפוך נכים. אמנם מחלות ילדות היו נפוצות ברומא, והן יכולות להפוך אנשים לחירשים-אילמים, אבל העובדה שכל המשרתים בארמון היו כאלה מראה שזה כנראה מלאכותי. -הקבלות:אווקס החגים החגים ברומא מוקדשים לאלים ונחגגים לשמם. אך בידי הקיסר הכח לעשות כל שינוי בחג- לבטל, להמציא, להאריך ולקצר. (כח דומה היה בידי ירבעם, שהקדים את חג סכות בחודש.) תושבי רומא סבלו פעמים רבות כאשר היו חגים או ימי אבל, כיוון שחויבו לחדול מכל עיסוק ופרנסה. הקיסרים נטו להתייחס אל עצמם כאלים וחייבו את כולם להתנהג בהתאם. קליגולה הקצין את זה הכי הרבה, הפך לאל עוד בחייו והשתלט על דמויות כל האלים, כך שכל החגים המסורתיים חגגו ישירות אותו. -הקבלות: תקופת המשחקים המלשינים ברגע שלקיסר נמאס מאדם מסויים או קבוצה מסויימת, היה לו מספיק כוח להפיל אותם. קבוצות מלשנים הסתובבו בכל מקום, וקיבלו הטבות מהקיסר על עבודתם. (עד, כמובן, שנמאס לו גם מהם.) בין הדברים שהקיסר יכל לעשות: להוציא להורג אדם וכתוצאה מכך גם את כל משפחתו. לבטל צוואות של עשירים שמתו אם לא כללו אותו בצוואה, ולהחרים את כל הירושה לעצמו, להכריח אנשים חיים לכלול אותו כמצווה העיקרי בצוואתם ואז לשלוח לרצוח אותם ועוד. -הקבלות: ציפורים ואנשים מלשינים למיניהם קמיעות ומזל הרוצאים האמינו מאוד במזל ואמונות טפלות. באותו יום שנגנב מגרמניקוס קמע המזל שלו- צלמית מאבן ישפה ירוקה של האלה הקאטה- הוא מת. כאשר היה צורך להוציא נערה בת 14 להורג, נחשב מזל רע לעשות את זה, כי הייתה בתולה. לכן אנס אותה התליין לפני מותה. -הקבלות: זה הנושא הכי פחות קשור, אבל הוא מרכזי בקלאודיוס, והזכיר לי את הסיכה של קטניס, אז אולי תמצאו עוד הקבלות
